למה כל פעם שאני מספרת למישהו לחיים שלי אני בסוף היום הזה נכנסת לדיכאון ובוכה מה לעשות עם זה?

כי אולי יש דברים שגורמים לך להרגיש לבד או דברים שקשורים אלייך וקשה לך איתם ושאת אומרת את זה ושומעת את זה זה מזכיר לך את העבר, יכול להיות שאת גם מתגעגעת לעבר וזה גורם לך לרצות לחזור ומשם מגיע העצב
אין לך ממה להיות עצובה גם ההווה הזה יהיה עבר בעתיד החיים ממשיכים

כשאת מספרת על נקודות רגישות בחייך,
טבע האדם הוא לחוות את מה שהוא אומר.
וכשאת מדברת על דברים קשים שקרו לך, בעצם את נותנת לגוף שלך לחוות את זה שוב במינון מסויים.
מה שנקרא היום "מחזיר אותך אחורה" לזמנים פחות טובים.
בגלל זה לא טוב לדסקס על העבר כי זה מונע ממנו להתקדם הלאה ולפתוח דף חדש.