איך חיו פעם בלי משקפיים? מסוגלים לדמיין את חייכם בלי לראות טוב?

שאלה מעניינת ולא, כשרואים פחות טובים בלי משקפיים מפסידים הרבה יופי

פעם לא היה הצורך למשקפיים, כי לא היו דברים שהורסים את הראייה כמו מחשבים, טלפונים ניידים, טלוויזיות וכו', מה שאומר שפעם לא הייתה להם ראייה לא טובה, ובגלל זה אין תשובה לשאלה שלך.

אבל אם כבר, אין לי משקפיים, למרות שכן הייתי יכולה לדמיין איך זה לחיות בלי לראות טוב... (לא באמת הייתי מסכימה לחיות ככה)

^ זה נכון שהמחשבים והסמארטפונים וגם הטלויזיה גרמו לאנשים לראות פחות טוב.
אבל זה לא נכון שפעם לא היה צורך במשקפיים.
תמיד היו לאנשים בעיות ראייה (בעיקר כשהם הזדקנו).
המשקפיים הראשונות הומצאו במאה ה-13, הרבה לפני המחשבים, אפילו הרבה לפני המצאת הנורה.

אני מסוגל לדמיין את החיים שלי בלי לראות טוב וזה נראה ממש מציק בדמיון שלי.
אבל אני לא מסוגל לדמיין את החיים שלי בלי לראות בכלל.
ניסיתי פעם לראות איך זה מרגיש וזה מאוד קשה לחיות ככה.

אוי.. זה היה מזעזע בטח.
יש לי קוצר ראייה ברמה שאני רואה מטושטש מה שכתוב בספר שפתוח מולי, ואני לא יכולה לדמיין את העולם בלי משקפיים.

ולזאת שמעליי, גם בעבר לאנשים לא הייתה ראייה טובה, המשקפיים הרי הומצאו הרבה *מאוד* לפני המצאת הטכנולוגיה.
חוץ מזה שגם קריאה בספרים בתנאי תאורה לא טובים ועבודה קשה יכולים לפגוע בראייה, אל תשכחי שיש כם את כל אלו שזה מולד ותורשתי אצלם.

אוקיי, תודה על התיקונים.
אבל אני בספק אם זה היה כמו עכשיו, שלכל אדם שני יש בעיות ראייה...

גם עכשיו לא לכל אחד יש בעיות ראייה.

בעבר לפני המצאת המכשירים הביתיים שאנשים צופים בהם שעות היום (טלויזיה, סמארטפון, מחשב) בעיות ראייה היו פחות נפוצות בגילאים הצעירים וזה יותר היה משהו שקורה למי שמזדקן.
עם ההמצאות האלו, לאט לאט הגיל שבו אנשים מפתחים בעיות ראייה יורד והיום אפשר לראות שיש המון צעירים עם משקפיים / עדשות, במיוחד אצל מי שעובד מול מחשב או מבלה יותר מדי זמן מול הסמארטפון.

במשך שלוש שנים ראיתי מטושטש מכיוון שפחדתי לעשים משקפיים בגלל שהחברה גרמה לי לחשוב כאשר הייתיי ילד קטן שמשקפים, הם דבר "חנוני" וחשבתי ובתור ילד חשבתי שלהיקרא משקפופר, זה סוף העולם. אבל לפני שנתיים ( כשהייתי בן 13 ) שאח שלי שם לב כי הוא שאל אותי מה היה כתוב ליד שלט 4 צעדים רחוק מאיתנו ולא הייתה לי תשובה אז אמר להורים שלי ועכשיו אני עם משקפיים ואני מרגיש טיפש על כל השנים האלה שבזבזתי בכיווץ העיניים, למרות שכן, היו לי כל מיני דרכים לראות קצת בסדר לרגע אבל לרוב העיניים שלי היו באמת באופן רגיל תמיד מכווצות ונראיתי כמו סיני שהשמש מסנוורת אותו. אבל ככה הסתדרתי כי כבר זה נראה נורמלי בעיניי, שחכתי איך זה לראות טוב והתרגלתי לראות את הכל באפקט blur. והאמת שמשקפים לפי דעתי זה יפה כיום ואני לוקח חנון כמחמאה. אולי המקרה שלי לא ממש קשר כי הוא לא מ"פעם" אבל זה מה שאני עשיתי בתור אחד שלא ראה לתקופה ארוכה. עכשיו אני תקוע עם המשקפיים לנצח חח