4 תשובות
בשעת מלחמה חס ושלום המשפט הזה יקבל משמעות חדשה
שדתיים חילונים חרדים מסורתיים ושאר האוכלוסיה היהודית כולם יהיו ביחד ויתמכו אחד בשני
כי כולנו אחים וערבים (דואגים) אחד לשני
הכוונה כמו שמכונית חייבת ארבעה גלגלים, ובלי אחד מהם לא תיסע, אפילו שיש עוד שלושה, ככה עם ישראל שהם לא יכולים בלי אחד עם השני.
שיש לנו אכפתיות.

דוגמה: שום ארגון ביון בעולם לא מתעסק בנושאים של עלית אזרחים ממדינות שונות לארץ שלו, רק בישראל "המוסד" הקים את אגף "צפרירים" או "ביצור" שאחראי על עלית יהודים לארץ, הם העלו את יהודי אתיופיה, ואפילו כלות סוריות מארץ אויב למדינת ישראל בחשאי כאילו "המוסד" היה משרד שידוכים ולא ארגון ביון.

רק בשיראל חייל חטוף אחד מצליח לרגש מדינה שלמה, לעצור לנו את הדופק, ולעצור את השגרה, באפגניסטן כיום כלואים לוחמי "מארינס" וסוכני c.i.a וזה לא מעניין כמעט אף אחד.

יש לנו אכפתיות אחד כלפי השני, והיא חורגת מן הכללים הרגילים.

(:
תובנה נוספת...

כשאדם נותן לאחד הלוואה אז המלווה מבקש ערבים, עד היום המנהג הזה תקף, גם בבנקים.

הערב מתחייב אם הלווה לא יחזיר את ההלוואה הוא יחזיר את הכסף, את ההלוואה במקומו של הלווה.

אותו דבר פה אנחנו חייבים אחד כלפי השני, יש לנו מחוייבות אנחנו לא יכולים לישון בלילה אם יש לנו אחד או אחת שסובל/ת יש לנו מחוייבות הדדית, אחד כלפי השני.

ואפרופו ערבים ואחדות אתר "סטיפס" מנציח את העניין הזה של המחויבות בצורה נפלאה מאוד.

ישובים כאן אנשים ונשים, בנות ובנים מכל מיני סקטורים ועוזרים אחד לשני מכל הלב, 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע.

כולנו כאן מתחייבים ומחוייבים בשם הערבות להצלחה של כולם, אנחנו שמחים עם כולם בשמחות ומחסירים פעימה עם כל משבר שתוקף פה אנשים.

זוהי מחויבות וערבות שמייחדת רק אותנו כעם נבחר.

(: