שאלה שמעניינת אותי בקשר לתאומים - לתאומים זהים לא מוזר להסתכל אחד על השני? הרי הם כמו העתק של עצמם.

זה העתק של עצמם רק מבחינה גנטית, בכל דבר אחר הם שונים לגמרי
לכל אחד מהם יכולה ליהיות תספורת שונה, האחד יכול ליהיות שמן והשני רזה, סגנון לבוש שונה, ואפילו אופי שונה
הדבר היחידי שמשותף לתאומים זה גנים, וגנים משפיעים רק על מבנה גוף ומראה

שואל השאלה:
נכון, אבל יש הרבה תאומים זהים שלא משתנים הרבה במהלך השנים ונשארים דומים אחד לשני מבחירה. (אתמול ראיתי בתוכנית אחת שתי תאומות שהיו זהות לחלוטין ואפילו אחד המנחים שהוא תאום זהה בעצמו לא הצליח לזהות מי זו מי, אז הייתה כאן מעין אירוניה)
והאם ההורים מצליחים לזהות?

יש תאומים שמתוך בחירה דואגים ליהיות דומים אחד לשני אז הם עושים את אותה התספורת ומתלבשים אותו הדבר. אבל הם עדיין שונים, באופי, ולרוב רק הורים יכולים להבדיל אותם באופי כי הם מכירים אותם הכי טוב, אדם שלא מכיר אותם הם יראו לו זהים לחלוטין.

שואל השאלה:
אתה צודק.
ואם ההורים לא מצליחים לזהות מי זה מי, אז זה כנראה מעיד על הורות לא טובה במיוחד (8

זה לא מוזר להם כי הם נולדו למציאות הזאת שיש להם כפיל של עצמם.
ורוב התאומים שאני מכירה בדר"כ מוצאים שוני חיצוני.

איזה שוני? מבחינת לבוש? צורת שיער? התנהגות?

מי שרגיל למראה של עצמו, לא רואה את הזהות רק את הדמיון, חינוך נכון יוצר ביניהם כימיה ואהבה בגלל הדמיון, לעיתים צריך להתמודד עם מציאות של קינאה היא קיימת בין כל שני אחים ויכולה להתעצם במקרה של דמיון הקרוב לזהות.
בכל אופן ההתמודדות הזו היא אתגר, והגדילה המשותפת בהחלט יכולה להיות קטליזטור להעצמה.

שוני מבחינת התנהגות.. וגם חיצוני- אני הכרתי תאומות שהיו מבדילים ביניהן לפי נקודת חן.. לאחת היה ולשניה לא היה.

שואל השאלה:
תודה לכולם, בהחלט סיפקתם לי תשובות מעל ומעבר! (: