2 תשובות
רשום שם הכל:)
קישורים מצורפים:
1. מלחמה טוטלית מלה"ע ה-1 הייתה קשורה לכל תחומי החיים וההבדלים בין החזית לעורף היו מטושטשים. המדינות הלוחמות היו צריכות להשתמש במרבית משאביהן כוח אדם, ייצור חקלאי וייצור תעשייתי.
במלה"ע ה-1 גם החזית וגם העורף גויסו למאמץ המלחמתי. הלוחמים גויסו לתקופה בלתי מוגבלת ובשל כך רבים מהעובדים נעדרו מעבודתם. בכמה מן המדינות היה מחסור במזון ובתחמושת. כלכלת המדינה הייתה צריכה לספק את צרכי החזית והן את צרכי העורף ולכן הייתה לכלכלת מלחמה.
בכלכלת מלחמה הייצור מוגבר, והוא מתרכז בצורכי מלחמה (נשק, תחמושת ואספקה לחיילים). לעומת הייצור לצורכי מלחמה בעורף מורגש מחסור במוצרים בסיסיים למשל לחם, תפו"א, גבינה, בשר, סבון ועוד. המחסור במוצרי מזון ובמוצרים נוספים מביא להתפתחות שוק שחור מסחר שמתנהל בניגוד לחוק והמוצרים בו נמכרים במחירים גבוהים. כמו כן, גיוס אזרחים רבים לשירות הצבאי גורם למחסור בידיים עובדות.
2. שילוב נשים במאמץ המלחמתי גיוס הגברים לתקופות ארוכות גרמו שנשים יעסקו בתחומי עיסוק גבריים מובהקים בצבא ובמשק.
בצבא הוקם חיל עזר של נשים, ונשים החלו לשרת בו ולשמש אחיות בצבא נהגות אמבולנסים ועוד.
במשק נשים עסקו בעבודות חקלאיות ובתעשייה הכבדה - תעשיית הנשק והתחמושת ותעשיית המתכת. נשים השתלבו בעבודות פקידות ובתחבורה ציבורית וטיפלו בפצועים שבעורף. המלחמה טשטשה את ההבחנה בין מקצועות "גבריים" למקצועות "נשיים".
3. כלי נשק חדישים - במהלך המלחמה החלו להשתמש בטכנולוגיות לחימה חדישות. בתחילת המלחמה חיל הפרשים היה אחד מהחיילות החשובים, אך במהלך המלחמה החלו הצבאות להשתמש במטוסים, צוללות, תותחים, טנקים, מרגמות, מקלעים אוטומטיים ואף לוחמה כימית. המטוסים הופעלו לצורכי סיור, ריגול ותקיפה. התותחים והמרגמות היו חשובים במלחמת החפירות. הטנקים היו גורם מכריע בקרבות היבשה.
4. תעמולה המדינות הלוחמות נוקטות בתעמולה. כל מדינה השתמשה בתעמולה לשני דברים: א. לחזק את הלוחמים והאוכלוסייה שלה.
ב. לערער את כוח עמידתו של האויב.
דוגמאות לסוגי תעמולה:
א. הפצת שמועות.
ב. פרסום ידיעות בעיתונים.
ג. הפצת קריקטורות.
ד. הטלת כרוזים ממטוסים לתוך שטח האויב.
במלה"ע ה-1 גם החזית וגם העורף גויסו למאמץ המלחמתי. הלוחמים גויסו לתקופה בלתי מוגבלת ובשל כך רבים מהעובדים נעדרו מעבודתם. בכמה מן המדינות היה מחסור במזון ובתחמושת. כלכלת המדינה הייתה צריכה לספק את צרכי החזית והן את צרכי העורף ולכן הייתה לכלכלת מלחמה.
בכלכלת מלחמה הייצור מוגבר, והוא מתרכז בצורכי מלחמה (נשק, תחמושת ואספקה לחיילים). לעומת הייצור לצורכי מלחמה בעורף מורגש מחסור במוצרים בסיסיים למשל לחם, תפו"א, גבינה, בשר, סבון ועוד. המחסור במוצרי מזון ובמוצרים נוספים מביא להתפתחות שוק שחור מסחר שמתנהל בניגוד לחוק והמוצרים בו נמכרים במחירים גבוהים. כמו כן, גיוס אזרחים רבים לשירות הצבאי גורם למחסור בידיים עובדות.
2. שילוב נשים במאמץ המלחמתי גיוס הגברים לתקופות ארוכות גרמו שנשים יעסקו בתחומי עיסוק גבריים מובהקים בצבא ובמשק.
בצבא הוקם חיל עזר של נשים, ונשים החלו לשרת בו ולשמש אחיות בצבא נהגות אמבולנסים ועוד.
במשק נשים עסקו בעבודות חקלאיות ובתעשייה הכבדה - תעשיית הנשק והתחמושת ותעשיית המתכת. נשים השתלבו בעבודות פקידות ובתחבורה ציבורית וטיפלו בפצועים שבעורף. המלחמה טשטשה את ההבחנה בין מקצועות "גבריים" למקצועות "נשיים".
3. כלי נשק חדישים - במהלך המלחמה החלו להשתמש בטכנולוגיות לחימה חדישות. בתחילת המלחמה חיל הפרשים היה אחד מהחיילות החשובים, אך במהלך המלחמה החלו הצבאות להשתמש במטוסים, צוללות, תותחים, טנקים, מרגמות, מקלעים אוטומטיים ואף לוחמה כימית. המטוסים הופעלו לצורכי סיור, ריגול ותקיפה. התותחים והמרגמות היו חשובים במלחמת החפירות. הטנקים היו גורם מכריע בקרבות היבשה.
4. תעמולה המדינות הלוחמות נוקטות בתעמולה. כל מדינה השתמשה בתעמולה לשני דברים: א. לחזק את הלוחמים והאוכלוסייה שלה.
ב. לערער את כוח עמידתו של האויב.
דוגמאות לסוגי תעמולה:
א. הפצת שמועות.
ב. פרסום ידיעות בעיתונים.
ג. הפצת קריקטורות.
ד. הטלת כרוזים ממטוסים לתוך שטח האויב.
באותו הנושא: