41 תשובות
וואו
לא
לא
לי לא
הם לא ואם הם היו מנסים הייתי מחזיר
לא
אולי פעם אחת לפנימלא זמן ממש עצבנתי את אמא שלי ןהיא נתנה לי סטירה ואמרה לי ללכת לחדר
אולי פעם אחת לפנימלא זמן ממש עצבנתי את אמא שלי ןהיא נתנה לי סטירה ואמרה לי ללכת לחדר
אנונימית
כרגע כמובן הם לא מעזים לגעת בי, כשהייתי קטן הם היו נותנים לי סטירות לפי מה שאני זוכר, היו כמה פעמים שאבא שלי הגזים עם זה וממש בכיתי.
אנונימי
בכיתה ד' אמא שלי ריסקה פלפל ירוק טיגנה אותו והכניסה לי לעיניים ולפה... אני אפילו לא זוכרת למה אבל זה הדבר הכי גרוע שהיא עשתה לי
אנונימית
לא
את אפילו לא צריכה לרשום את זה כאילו זה מובן מאליו, תתלונני למישהו!
אנונימית
לא ממש לא
פליקים, סטירות, צביטות.
זה לרוב אמא כשאנחנו בריב ממש רציני. הדבר הכי מעצבן זה שאחר כך הם מכחישים את זה, וכשהם מודים אבא שלי מגן עליה שזה בגלל שאני התחלתי.
אני נשמעת כמו ילדה מוכה, אל תדאגו אני לא, אני באמת מצליחה להביא אותם לסף לפעמים.
זה לרוב אמא כשאנחנו בריב ממש רציני. הדבר הכי מעצבן זה שאחר כך הם מכחישים את זה, וכשהם מודים אבא שלי מגן עליה שזה בגלל שאני התחלתי.
אני נשמעת כמו ילדה מוכה, אל תדאגו אני לא, אני באמת מצליחה להביא אותם לסף לפעמים.
אנונימית
אני רק אניח את זה פה:
כל יצור, אדם או חיה לא ראויים להתעללות, במיוחד לא פיזית. לא משנה מה המקרה, מה היה, ואם ההורה או האדם המכה עושה זאת מעצבים או לא מתכוון לפגוע. מי שחושב שחינוך זה עם הידיים צריך לטפל בעצמו. בכוח זו לא הדרך. ובטח ובטח שלא אלימות.
כל יצור, אדם או חיה לא ראויים להתעללות, במיוחד לא פיזית. לא משנה מה המקרה, מה היה, ואם ההורה או האדם המכה עושה זאת מעצבים או לא מתכוון לפגוע. מי שחושב שחינוך זה עם הידיים צריך לטפל בעצמו. בכוח זו לא הדרך. ובטח ובטח שלא אלימות.
לא מעבר לבעיטונת בתחת או איזה מכה קטנה כשהייתי קטנה יותר בעיקר,
אבל זה היה לצורך חינוך ואני אישית מסכימה עם זה (כמו למשל שילד קטן עומד לגעת באש וההורה נותן מכה קטנה ביד כדי להפחיד אותו, או מכל סיבה אחרת לצורך העניין)
אבל זה היה לצורך חינוך ואני אישית מסכימה עם זה (כמו למשל שילד קטן עומד לגעת באש וההורה נותן מכה קטנה ביד כדי להפחיד אותו, או מכל סיבה אחרת לצורך העניין)
אנונימית
פעם אחת ממש עיצבנתי את אמא שלי והיא הרביצה לי:(
אנונימית
אני בשוק מהתגובות פה תיפנו לרווחה
זאת שאמא שלה הכניסה לה פילפל לעניים את יודעת שאת יכולה להתלונן עליה?
ולשואלת השאלה בחיים לא
אם היינו רבות אז אנחנו רבות אני ניכנסת לחדר מהעצבים ובדיוק אחרי חמש דקות אנחנו משלימות
זאת שאמא שלה הכניסה לה פילפל לעניים את יודעת שאת יכולה להתלונן עליה?
ולשואלת השאלה בחיים לא
אם היינו רבות אז אנחנו רבות אני ניכנסת לחדר מהעצבים ובדיוק אחרי חמש דקות אנחנו משלימות
פה ושם כשאנחנו בריב, יש לי צלקת מאמא שלי ממשהו לפני כמה חודשים..
אנונימית
כן פעם אחת עשיתי משהו שלא הייתי אמור לעשות (נסעתי לירושלים שהיה שם מסוכן לדעת אמא שלי) וחזרתי אמא שלי מה זה נתנה לי מכות xd.
לא כואב לי כבר שנים, התחזקתי 3:
לא כואב לי כבר שנים, התחזקתי 3:
לא
אנונימי
כן.. אמא שלי פעם הרביצה לי בראש ומשכה לי בשיער ובכיתי.. היא עשתה את זה בגלל שלא הבנתי את מה שהיא הסבירה כשהיא עזרה לי בשיעורים.. היא גם קראה לי סתומה, מטומטמת ועוד.. ):
היו כשהייתי יותר קטנה ועד לא מזמן גם לאחותי אבל רק אבא ועכשיו הוא הפסיק הוא היה מגזים לפעמים ממש אבל זה עבר התקופות האלה...
אנונימית
סחיטת תגובות זה כשהשואל אומר שהוא יאמר את שלו אחרי x תגובות
אנונימית
לפני שנים התעצבנתי ולא רציתי ללכת לבית ספר (גיל ההתבגרות) אז קמתי ואמרתי לה שאני לא רוצה והיא אמרה בואי נראה ואז היא הרביצה לי עם חגורה בחדר ובכיתי תבכי של החיים שלי, אני בחיים לא אשכח.
אבל אם היא מעצבנת אותי וחושבת להרים עלי יד אני יחזיר לה.
אבל אם היא מעצבנת אותי וחושבת להרים עלי יד אני יחזיר לה.
אנונימית
ממש ממש לא ובחיים לא היו עושים דבר כזה
לכל מי שרואה את זה ויש לו הורים שמשתמשים באלימות כלפיו- אתם חייבים לעצור את זה! לא משנה מה. לא משנה למה זה יגרום.
לאף אחד חוץ מכם אין רשות לגעת בכם, וההורים שלכם לא יכולים להרביץ לכם.
(:
לכל מי שרואה את זה ויש לו הורים שמשתמשים באלימות כלפיו- אתם חייבים לעצור את זה! לא משנה מה. לא משנה למה זה יגרום.
לאף אחד חוץ מכם אין רשות לגעת בכם, וההורים שלכם לא יכולים להרביץ לכם.
(:
כמה פעמים
אבל רק שהיא מתעצבנת עלי יותר מדי
לרוב היא פוט מעיפה עלי מלא סטירות עם היידים, ומי שחושב שזה כמו בסרטונים שהבנות שעושות את זה וזה לא כואב טועה: (
היא לרוב מכוונת לראש ולתת לי סטירה
אבל זה לא באמת רע או משהו
חוץ מיום כיפור, שהיה לי אחר כך סימן על הרגל למשך שובעיים
קורה לפחות פעם בחצי שנה ריב כזה, אבל לא באמת נורא
הכי גרוע ומעצבן שהם סתם מכחישים ומאשימים אותי שהתחלתי
אבל רק שהיא מתעצבנת עלי יותר מדי
לרוב היא פוט מעיפה עלי מלא סטירות עם היידים, ומי שחושב שזה כמו בסרטונים שהבנות שעושות את זה וזה לא כואב טועה: (
היא לרוב מכוונת לראש ולתת לי סטירה
אבל זה לא באמת רע או משהו
חוץ מיום כיפור, שהיה לי אחר כך סימן על הרגל למשך שובעיים
קורה לפחות פעם בחצי שנה ריב כזה, אבל לא באמת נורא
הכי גרוע ומעצבן שהם סתם מכחישים ומאשימים אותי שהתחלתי
אנונימית
אמא שלי נתנה לי פעם מכה חזקה בראש. התנפח לי שם...
אנונימית
שהייתי קטנה פעם אחת אמא שלי נתנה לי סטירה חזקה ממש ונשאר לי סימן אדום סגול של הכף יד שלה על הפנים שבוע! והיא לא הסכימה לי לצאת מהבית בגלל זה ולא הלכתי למסיבת פורים בכיתה א. זה היה הכי כואב והכי לא פייר בכלל. סתם היא חטפה עצבים
היי..
אני יודעת שאני לא עונה על השאלה ובטח ימחקו לי אותה.
אבל אם את עוברת התעללות מההורים שלך, חייב להיות לזה טיפול.
אני יותר מאשמח שתשלחי לי הודעה.
לילט (:
אני יודעת שאני לא עונה על השאלה ובטח ימחקו לי אותה.
אבל אם את עוברת התעללות מההורים שלך, חייב להיות לזה טיפול.
אני יותר מאשמח שתשלחי לי הודעה.
לילט (:
אני זוכר שפעם שהייתי קטן בטעות שברתי בקבוק יין שאחד ההורים שלי קיבל במתנה כנראה היה יקר,
אבל אני לא זוכר אם מה שקרה אחרי זה היה חלום או באמת. כי אמרתי את זה להורים שלי לא מזמן שאני זוכר שזה קרה והם ממש הכחישו אמרו לי שאני מדמיין, אז אני לא יודע אם חלמתי או שמנסים להדחיק את זה *~*
בכל מקרה אני לא אכתוב את מה שאני חושב שקרה אבל זה היה עם כפכף תבינו לבדxd
חוץ מהדבר הזה שאולי לא קרה אזז לא הרביצו לי
אבל אני לא זוכר אם מה שקרה אחרי זה היה חלום או באמת. כי אמרתי את זה להורים שלי לא מזמן שאני זוכר שזה קרה והם ממש הכחישו אמרו לי שאני מדמיין, אז אני לא יודע אם חלמתי או שמנסים להדחיק את זה *~*
בכל מקרה אני לא אכתוב את מה שאני חושב שקרה אבל זה היה עם כפכף תבינו לבדxd
חוץ מהדבר הזה שאולי לא קרה אזז לא הרביצו לי
angel 100%
אני לא חושבת שילדים כאן ירצו להתלונן על ההורים שלהם, יכולים לקחת אותם מהם...
על התעללויות ברור, אבל צריך להבין את ההורים, לפעמים אנחנו ממש מציקים או מעצבנים וקשה להם לשלוט על העצבים, זה לא תמיד כזה גרוע, אם מכים אותם ממש אז ברור שזה לא בסדר.
לשאלה, אמא שלי התעצבנה עלי כמה פעמים אז חטפתי כמה פעמים, אבל אני יכולה להבין אותה xd
היו יותר מילים ועלבונות, אבל לא מאלה שלוקחים ברצינות אז אני יודעת שזה בלי כוונה.
אני לא חושבת שילדים כאן ירצו להתלונן על ההורים שלהם, יכולים לקחת אותם מהם...
על התעללויות ברור, אבל צריך להבין את ההורים, לפעמים אנחנו ממש מציקים או מעצבנים וקשה להם לשלוט על העצבים, זה לא תמיד כזה גרוע, אם מכים אותם ממש אז ברור שזה לא בסדר.
לשאלה, אמא שלי התעצבנה עלי כמה פעמים אז חטפתי כמה פעמים, אבל אני יכולה להבין אותה xd
היו יותר מילים ועלבונות, אבל לא מאלה שלוקחים ברצינות אז אני יודעת שזה בלי כוונה.
אנונימית
אנונימית עם הפלפל, אם אמא שלך היתה מכניסה לך פלפל מתוגן לעיין היית מתעברת.
לשאלה: הם לא מרביצים לי אבל פעם כן.
לשאלה: הם לא מרביצים לי אבל פעם כן.
עכשיו כבר לא..
ממש ממש נדיר אבל שהייתי קטנה אז כן.
אמא שלי היא זו שהרביצה לי
אבא שלי, לפי מה שזכור לי, בחיים לא הרים עלי יד.
היה משיכות בשיער, סטירות בפנים, צפחות חזקות בגב, בעיטות כאשר הייתי על הריצפה, היה גם לחיצות על פצעים רגישים שהיו בגוף שלי-על הדלקת שהיתה לי ברגל.
היה גם צרחות מלא מלא צרחותת, המשקפיים שלי היו עפים מהפנים בעקבות הסטירות החזקות, הגב שרף, הייתי מחליקה באמבטיה בגלל צפחות בגב...
-----------------
יש שלוש מכות שהיו 'משמעותיות' בשבילי.
1) הפעם הראשונה שאמא שלי הרביצה לי עם חגורה, זו היתה חציה של קו אדום נוסף..
2) שהיא לחצה לי על הדלקת ברגל זה כאב מטורף שאי אפשר להסביר הצרחות שיצאו לי מהפה היו מפחידות...
ועוד אחרי זה הלכתי עם חברות ופשוט צלעתי.
3) שאמא שלי הרביצה לי עם המטען והיה לי סימן למשך כמה זמן.
אחרי שתיים ושלוש לא הייתי נרדמת בלילות. כול 20 דקות בערך הייתי מתעוררת עד שבכלל הצלחתי להירדם...
אני מקווה שיום אחד אני אצליח לשחרר את זה ולא לחיות בצל של זה..
ממש ממש נדיר אבל שהייתי קטנה אז כן.
אמא שלי היא זו שהרביצה לי
אבא שלי, לפי מה שזכור לי, בחיים לא הרים עלי יד.
היה משיכות בשיער, סטירות בפנים, צפחות חזקות בגב, בעיטות כאשר הייתי על הריצפה, היה גם לחיצות על פצעים רגישים שהיו בגוף שלי-על הדלקת שהיתה לי ברגל.
היה גם צרחות מלא מלא צרחותת, המשקפיים שלי היו עפים מהפנים בעקבות הסטירות החזקות, הגב שרף, הייתי מחליקה באמבטיה בגלל צפחות בגב...
-----------------
יש שלוש מכות שהיו 'משמעותיות' בשבילי.
1) הפעם הראשונה שאמא שלי הרביצה לי עם חגורה, זו היתה חציה של קו אדום נוסף..
2) שהיא לחצה לי על הדלקת ברגל זה כאב מטורף שאי אפשר להסביר הצרחות שיצאו לי מהפה היו מפחידות...
ועוד אחרי זה הלכתי עם חברות ופשוט צלעתי.
3) שאמא שלי הרביצה לי עם המטען והיה לי סימן למשך כמה זמן.
אחרי שתיים ושלוש לא הייתי נרדמת בלילות. כול 20 דקות בערך הייתי מתעוררת עד שבכלל הצלחתי להירדם...
אני מקווה שיום אחד אני אצליח לשחרר את זה ולא לחיות בצל של זה..
אנונימית שמיניסטית :)
כן..
לצערי בהתחלה אבא שלי הרביץ לי שהייתי בת..8 בערך ואמא שלי הגנה עלי ועל אח שלי ועכשיו הגלגל הסתובב והיא מרביצה לנו אבל אבא שלי פשוט לא מתערב בזה..
מכה שהכי כאבה-הכל.
לצערי בהתחלה אבא שלי הרביץ לי שהייתי בת..8 בערך ואמא שלי הגנה עלי ועל אח שלי ועכשיו הגלגל הסתובב והיא מרביצה לנו אבל אבא שלי פשוט לא מתערב בזה..
מכה שהכי כאבה-הכל.
אני מופתעת מהתגובות חשבתי שכולם מרביצים לילדים
אבא ואמא שלי -הרוב אבא שלי: סתירות, איומים, קללות, בעיטות, לזרוק נעליים, בעטו אותי מחוץ לדלת של הכניסה של הבית ולא נתנו לי להיכנס חצי שעה-שתבינו אנשים עברו וראו אותי עם פיגמה ובוכה..
פעם אחת אפילו אמא שלי איימה עלי כמה פעמים שהיא תכניס לי פלפל טחון חריף לפה שלי בכוח. הרבה פעמים אמא שלי משכה לי בשיער ופעם אחת גם שברה לי שן בכך שדפקה את הפנים שלי בקיר
אבא ואמא שלי -הרוב אבא שלי: סתירות, איומים, קללות, בעיטות, לזרוק נעליים, בעטו אותי מחוץ לדלת של הכניסה של הבית ולא נתנו לי להיכנס חצי שעה-שתבינו אנשים עברו וראו אותי עם פיגמה ובוכה..
פעם אחת אפילו אמא שלי איימה עלי כמה פעמים שהיא תכניס לי פלפל טחון חריף לפה שלי בכוח. הרבה פעמים אמא שלי משכה לי בשיער ופעם אחת גם שברה לי שן בכך שדפקה את הפנים שלי בקיר
הכי כאבה?
אני אתייחס לזה ככאב נפשי כי הכאב הפיזי כבר עבר אבל עדיין נשארו צלקות נפשיות...
הרביצו לי (פעם... היום זה ממש נדיר) בעיקר אבא שלי... סטירות חזקות, עם חגורה, כבל של המטען ולפעמים נשארו לי סימנים שלא עברו שבוע...
כל זה מאוד לא נעים אבל מכל האלימות הזאת מה שהכי כואב זה לראות אותו צועק עלינו ועל אמא שלי דברים נוראיים (הוא חי בסרט שיש דבר כזה משפחה מושלמת) והיה כולו אדום וצרח וכל השכנים שמעו ואשכרה ראיתי את הוורידים והשרירים שלו מתנפחים ופחדתי שהוא יהרוג בטעות מישהו (קורה עדיין פעם ב.).
והזיכרון הכי נורא שזכור לי הוא אח שלי שהיה אז בן 17 בערך מכווץ בפינה של הקיר בוכה מכאב ופחד ואבא שלי צורח עליו שהוא אפס ושהוא לא יגיע לכלום בחיים שלו ומרביץ לו עם חגורה עד שנשארו לו סימנים והוא ברח מהבית לכמה זמן מהפחד... לראות את זה די עירער אותי כי תפסתי את אחי כדמות ממש חזקה ולראות אותו נשבר היה קשה...
וגם לראות את אמא שלי אחרי כל התפרצות כזאת שלו, בוכה ושותה מלא תרופות הרגעה וקצת אלכוהול כדי להירגע ומנסה לחייך אלינו ולהעמיד פנים חזקה היה לא נעים: (
אני אתייחס לזה ככאב נפשי כי הכאב הפיזי כבר עבר אבל עדיין נשארו צלקות נפשיות...
הרביצו לי (פעם... היום זה ממש נדיר) בעיקר אבא שלי... סטירות חזקות, עם חגורה, כבל של המטען ולפעמים נשארו לי סימנים שלא עברו שבוע...
כל זה מאוד לא נעים אבל מכל האלימות הזאת מה שהכי כואב זה לראות אותו צועק עלינו ועל אמא שלי דברים נוראיים (הוא חי בסרט שיש דבר כזה משפחה מושלמת) והיה כולו אדום וצרח וכל השכנים שמעו ואשכרה ראיתי את הוורידים והשרירים שלו מתנפחים ופחדתי שהוא יהרוג בטעות מישהו (קורה עדיין פעם ב.).
והזיכרון הכי נורא שזכור לי הוא אח שלי שהיה אז בן 17 בערך מכווץ בפינה של הקיר בוכה מכאב ופחד ואבא שלי צורח עליו שהוא אפס ושהוא לא יגיע לכלום בחיים שלו ומרביץ לו עם חגורה עד שנשארו לו סימנים והוא ברח מהבית לכמה זמן מהפחד... לראות את זה די עירער אותי כי תפסתי את אחי כדמות ממש חזקה ולראות אותו נשבר היה קשה...
וגם לראות את אמא שלי אחרי כל התפרצות כזאת שלו, בוכה ושותה מלא תרופות הרגעה וקצת אלכוהול כדי להירגע ומנסה לחייך אלינו ולהעמיד פנים חזקה היה לא נעים: (
הרביצו בעבר, אבל בגלל שניסיתי להתאבד פעם נכנס להם שכל שהם נכשלו בחינוך של הילדים שלהם.
היו הרבה מכות... אמא שלי הייתה מושכת לי בשיער אם הייתי שוכחת להתקלח.
הכי משמעותי? שאבא שלי פעם אחת נתן לי אגרוף בבטן וכמעט השתעלתי דם. וזה הכי משמעותי בגלל שגם השכן הסנוב שלנו ראה והתעלם מהעניין -_-
הם גם היו מוציאים אותו מהבית לעיתים קרובות... לפעמים הייתי יושנת מחוץ לכניסה של הדלת (גרנו בבניין) והם לא היו נותנים לי להיכנס בגלל שצעקתי עליהם או ז*ן אחר שעובר להם בראש.
אין שעה שאין בה צרחות בבית כשאח שלי ואמא שלי בבית באותו הזמן. אמא שלי סתומה אז היא מרחמת עליו בקטע מפחיד ועכשיו הוא מרגיש כמו מינימום שייח סעודי. (גם לו הרביצו אבל הרבה, הרבה פחות ממני כי תמיד ריחמו עליו) היא ממשיכה לדבר איתו בשקט ובנועם למרות שהוא קורא לה מטומטמת וצורח עליה את הנשמה.
ומי סובל מזה הכי הרבה? אני. אמא שלי עצבנית מאח שלי אז היא צועקת עלי, אח שלי פשוט אידיוט והוא עצבני כל הזמן (כנראה בגלל הריטלין שדוחפים לו בכמויות) אז הוא צורח עלי ומרביץ לי ואני מתה להעיף לו סטירה (אבל אמא שלי תצרח עלי כמו לא יודעת מה) ואבא שלי פשוט עצבני שאין שקט בבית.
המכות הפסיקו (אבל לפעמים לאמא שלי מתחשק להתעלל בי לפעמים ולמשוך לי את השיער) ואין ממש משהו משמעותי עכשיו, בעיקר בגלל שאני בטיפול פסיכולוגי אז אמא שלי יודעת שאם אני אוציא פיפס אחד על מכות תוגש עליה תלונה אז היא מנסה להתחנף אליי בזמן האחרון.
ובקיצור הם עדיין סתומים (כל המשפחה הזאת)
וכמובן עדיין יש צרחות... עכשיו דודה מצד אמרה מאושפזת בגלל החרדות שלה ואמא שלי צריכה לטפל בה, אז בגלל שהייתי צריכה לעשות משהו ולא עשיתי היא צרחה עלי והייתי מתה להביא לה את הלפטופ לפנים. די כל הזמן צרחות בבית המפגר הזה נשבר לי כבר מהאגואיזם של כל החארות האלה.
היו הרבה מכות... אמא שלי הייתה מושכת לי בשיער אם הייתי שוכחת להתקלח.
הכי משמעותי? שאבא שלי פעם אחת נתן לי אגרוף בבטן וכמעט השתעלתי דם. וזה הכי משמעותי בגלל שגם השכן הסנוב שלנו ראה והתעלם מהעניין -_-
הם גם היו מוציאים אותו מהבית לעיתים קרובות... לפעמים הייתי יושנת מחוץ לכניסה של הדלת (גרנו בבניין) והם לא היו נותנים לי להיכנס בגלל שצעקתי עליהם או ז*ן אחר שעובר להם בראש.
אין שעה שאין בה צרחות בבית כשאח שלי ואמא שלי בבית באותו הזמן. אמא שלי סתומה אז היא מרחמת עליו בקטע מפחיד ועכשיו הוא מרגיש כמו מינימום שייח סעודי. (גם לו הרביצו אבל הרבה, הרבה פחות ממני כי תמיד ריחמו עליו) היא ממשיכה לדבר איתו בשקט ובנועם למרות שהוא קורא לה מטומטמת וצורח עליה את הנשמה.
ומי סובל מזה הכי הרבה? אני. אמא שלי עצבנית מאח שלי אז היא צועקת עלי, אח שלי פשוט אידיוט והוא עצבני כל הזמן (כנראה בגלל הריטלין שדוחפים לו בכמויות) אז הוא צורח עלי ומרביץ לי ואני מתה להעיף לו סטירה (אבל אמא שלי תצרח עלי כמו לא יודעת מה) ואבא שלי פשוט עצבני שאין שקט בבית.
המכות הפסיקו (אבל לפעמים לאמא שלי מתחשק להתעלל בי לפעמים ולמשוך לי את השיער) ואין ממש משהו משמעותי עכשיו, בעיקר בגלל שאני בטיפול פסיכולוגי אז אמא שלי יודעת שאם אני אוציא פיפס אחד על מכות תוגש עליה תלונה אז היא מנסה להתחנף אליי בזמן האחרון.
ובקיצור הם עדיין סתומים (כל המשפחה הזאת)
וכמובן עדיין יש צרחות... עכשיו דודה מצד אמרה מאושפזת בגלל החרדות שלה ואמא שלי צריכה לטפל בה, אז בגלל שהייתי צריכה לעשות משהו ולא עשיתי היא צרחה עלי והייתי מתה להביא לה את הלפטופ לפנים. די כל הזמן צרחות בבית המפגר הזה נשבר לי כבר מהאגואיזם של כל החארות האלה.
אנונימית
כן בעיקר האימא המפגרת שלי אבל כעיקרון כן
אני לא אפרט זה דיי קשה לכתוב ואני לא מבינה איך כולם כתבו כאן את סיפור חייהם בכזאת קלות כי זה באמת ממש קשה
אני מעריכה את כולכם חברים ומקווה שהסבל שלכם ושל כולנו ייפסק מהר
אני לא אפרט זה דיי קשה לכתוב ואני לא מבינה איך כולם כתבו כאן את סיפור חייהם בכזאת קלות כי זה באמת ממש קשה
אני מעריכה את כולכם חברים ומקווה שהסבל שלכם ושל כולנו ייפסק מהר
*אני האנונימית מעלייך*
זה רק כי זה המקום היחיד שבו אנחנו יכולים להגיד הכל. זהו מיקום המפלט שלנו, ואין לנו מקום אחר לשפוך את הלב. אנחנו מספרים את זה בכזאת קלות כי מה לעשות, זאת השגרת חיים שלנו. רובנו לא מכירים חיים אחרים.
זה רק כי זה המקום היחיד שבו אנחנו יכולים להגיד הכל. זהו מיקום המפלט שלנו, ואין לנו מקום אחר לשפוך את הלב. אנחנו מספרים את זה בכזאת קלות כי מה לעשות, זאת השגרת חיים שלנו. רובנו לא מכירים חיים אחרים.
אנונימית
היי, זאת אני עם התגובה עם הפלפל
אמא שלי מכה אותי מאז שאני זוכרת את עצמי אני יכולה בשנייה שיעיפו אותה מהבית אחרי כל החרא שהיא מעבירה אותי אבל אני לא אעשה את זה כי עם כמה שאני שונאת את האישה הזאת היא עדיין אמא שלי ואני לא רוצה שהיא תשב בכלא למרות שמגיע לה...
ובנוסף לזה אני כבר בת 19 וכן, אני יכולה לעזוב מבלי שישלחו אותי למשפחות אומנה אם אתלונן אבל יש לי אחות קטנה שאני לא אעשה לה את זה (היא לא מכה אותה) כי אני יודעת כמה שיט היא תעבור נפשית ואולי גם פיזית אם אני אגיש תלונה
אני כרגע לא בבית, אני משתדלת לצאת כמה שיותר וכרגע אני כמה שיותר אצל חבר שלי
אני מבינה את הכוונות שלך 100%angel אבל זה לא קל ללכת לרווחה ולהגיד "היי אמא שלי מכה אותי" גם אם הייתי רוצה לעשות את זה, זה עדיין היה קשה
ואנונימית יקרה אני לא מסכימה איתך הורים לא צריכים להרביץ לילדים שלהם! לא מכה קטנה ולא מכה חזקה
הילד עשה משהו רע תדברו איתו הוא לא מקשיב? תצעקו
אבל אל תרביצו
וזהו.. אני פשוט ממשיכה לחיות בידיעה שאת הטעויות שאמא שלי עשתה בלגדל אותי אני לא אעשה עם הילדים שלי
אמא שלי מכה אותי מאז שאני זוכרת את עצמי אני יכולה בשנייה שיעיפו אותה מהבית אחרי כל החרא שהיא מעבירה אותי אבל אני לא אעשה את זה כי עם כמה שאני שונאת את האישה הזאת היא עדיין אמא שלי ואני לא רוצה שהיא תשב בכלא למרות שמגיע לה...
ובנוסף לזה אני כבר בת 19 וכן, אני יכולה לעזוב מבלי שישלחו אותי למשפחות אומנה אם אתלונן אבל יש לי אחות קטנה שאני לא אעשה לה את זה (היא לא מכה אותה) כי אני יודעת כמה שיט היא תעבור נפשית ואולי גם פיזית אם אני אגיש תלונה
אני כרגע לא בבית, אני משתדלת לצאת כמה שיותר וכרגע אני כמה שיותר אצל חבר שלי
אני מבינה את הכוונות שלך 100%angel אבל זה לא קל ללכת לרווחה ולהגיד "היי אמא שלי מכה אותי" גם אם הייתי רוצה לעשות את זה, זה עדיין היה קשה
ואנונימית יקרה אני לא מסכימה איתך הורים לא צריכים להרביץ לילדים שלהם! לא מכה קטנה ולא מכה חזקה
הילד עשה משהו רע תדברו איתו הוא לא מקשיב? תצעקו
אבל אל תרביצו
וזהו.. אני פשוט ממשיכה לחיות בידיעה שאת הטעויות שאמא שלי עשתה בלגדל אותי אני לא אעשה עם הילדים שלי
אנונימית
פעם עיצבתי את אמא שלי אז היא נתנה לי מכה ממש חזקה בראש והיו לי שם תפרים אז הם נפתחו וירד לי המון דם...
ואז הייתי צריכה ללכת למיון לבד ולא יכולתי להביר להם איך זה קרה...
אבל מאז השתנתי
אם מישהו יעז לגעת בי בלי שאני ירשה לו הוא מת
><
-----
ואז הייתי צריכה ללכת למיון לבד ולא יכולתי להביר להם איך זה קרה...
אבל מאז השתנתי
אם מישהו יעז לגעת בי בלי שאני ירשה לו הוא מת
><
-----
אנונימית
עם חגורה מגיל 3? לפעמים כוויות עם מצתים או סיגריות, בעיטות, השיא היה כשאמא שלי הכניסה אותי לתנור בכוח כשהייתי בת 5 ואני זוכרת שממש נאבקתי בה שעה ובכיתי וצרחתי כי חשבתי שהיא הולכת להרוג אותי אבל אז אח שלי שהיה בן 9 התקשר למשטרה והוציאו אותנו מהבית..
אנונימית
לא ממש זכור לי
למרות שאבא שלי אמר לי שהוא היה נוהג להביא עם חגורה כשהייתי קטנה
כי זאת הייתה שיטת החינוך שלהם אבל נראה שהם הפסיקו
למרות שאבא שלי אמר לי שהוא היה נוהג להביא עם חגורה כשהייתי קטנה
כי זאת הייתה שיטת החינוך שלהם אבל נראה שהם הפסיקו
וואו האנונימית תגובה שלישית מעליי, אני חשבתי שהמצב שלי הוא השיא. אין לך מושג כמה אני מבינה אותך שאני מדברת על זה אני רועדת אני בקושי מסוגלת להקליד
אנונימית:(