מה זה רוק פסיכדלי? ההגדרה בויקיפדיה מאוד לא ברורה.

רוק מטורף

סוג של רוק שהיה נפוץ בשנות וה70 וה60.

רוק ששילב בתוכו נגיעות של ג'אז', אוונגרד ומוזיקת עולם והשתמשו בכלים יוצאי דופן כמו סיטאר וסטאר. בנוסף לכך, המנגינה הייתה לא ברורה ודי מרושלת, אך סגנון זה משך מאזינים רבים.

רוק פסיכאדלי זה כינוי לתת ז'אנר ברוק שהתחיל בשנות ה-60, והמוזיקה שמאפיינת אותו נכתבה בהשפעת סמים פסיכאדליים.
כל מיני מוזיקאי רוק החליטו שהם רוצים לחקור את הגבולות המוזיקליים המוכרים (למשל: מבנה שירי של בית פזמון) ולצאת מהגבולות של המוזיקה הסטנדרטית. היה רצון להתרחק מהמוזיקה המסחרית וליצור משהו גולמי יותר, אמיתי יותר וחסר רסן.
להרבה אמנים יש רצון לחדש ולעשות משהו שונה, ובעיקר לעשות מה ש'לא אמור לקרות' . במוזיקה פופולרית למשל, דוגמא לשינוי כזה יהיה - לכתוב שיר עם מנגינה שרק משתנה, בלי חזרתיות כלל.
כדי ליצור דברים שונים כאלה, מוזיקאים השתמשו בסמים שיאפשרו להם להשתחרר (מביקורת/ מדפוסי עבודה קיימים/ ממחשבה צלולה שהרגישו ש'תוקעת' אותם).
הרעיון להשתמש בסמים נבע גם מהרצון ליצור מוזיקה שתבטא את ההזיות והשינוי המחשבתי והתודעתי שהם גורמים לו.
ההשפעה של הסמים על המוזיקאים האלה גרמה למוזיקה להיות מאוד שונה ממה שהיה מקובל ברוק עד אז- והיא התאפיינה בשילוב של סגנונות מוזיקליים שונים, מלודיות והרמוניות לא שגרתיות, שימוש בכלים שונים שלא היו בשימוש ברוק עד אז...
הרבה מאפיינים מסגנונות שונים (מוזיקת עולם, ג'אז, בלוז...) התחילו להתבטא במוזיקה שהם יצרו. הרבה מהיצירות השונות שנוצרו היו עשירות מאוד ומורכבות מבחינה מוזיקלית. פתאום רוק נהיה מושג כללי מאוד שתיאר מגוון רחב של 'סגנונות' נסיוניים שונים.
ההרחבה הזאת של המושג 'רוק', ובאופן כללי של מה שמקובל במוזיקה הפופולרית, איפשרה גם לאנשים שלא התנסו בסמים ליצור מוזיקה שהתאפיינה בחדשנות של הסגנון, והיום, רוק פסיכאדלי הוא לא בהכרח רוק שנוצר בהשפעת סמים, אלא (כמו המטרה המקורית של היוצרים הראשונים בז'אנר) מוזיקה שמתרחקת מהסטנדרט ומשלבת אלמנטים שונים שאינם אופייניים לרוק.
בגלל האופי המתנסה ופורץ הגבולות של הז'אנר, מגוון רחב של יצירות רוק ששונות בבסיסם ייחשבו כרוק פסיכאדלי, כך שאין נכון או לא נכון ואין אחידות ברורה (יש שירים כל כך שונים בכל היבט אפשרי, שלעולם לא נחשוב אפילו שהם קשורים לאותו הז'אנר).
בגלל המגוון הזה, קשה להגדיר באופן מוחלט מה המאפיינים הקבועים של הז'אנר (אני אטען שהם בכלל לא קיימים). לכן, נוטים להשתמש במושג כדי לתאר מוזיקה שנכתבה בהשפעת סמים.
בהסתכלות על הסגנון עצמו, נהוג להבדיל בין התפתחות הסגנון באמריקה ובבריטניה. באמריקה, ניתן להגיד כי הסגנון אופיין בחלקו בסינגלים מסחריים, שלרוב כן הקפידו לשמור על מבנה סטנדרטי באופן יחסי. התוכן עסק בעיקר בנושאי מלחמה ושלום ושבירת מוסכמות. אך האמת היא שרוב היוצרים האמריקאים הושפעו דווקא מג'אז חופשי, והתוצאה הייתה מוזיקה שאופיינה במבנה חופשי, סולואים ארוכים, שימוש באפקטים חיצוניים וסינת'יסייזר ומעט מילים. הכלים בהם השתמשו היו לרוב אופייניים לרוק (גיטרה חשמלית, בס, תופים) ויש להקות שעשו שימוש באורגן חשמלי שיצר סאונד 'רדוף', שעד היום מזוהה מאוד עם פסיכאדליה.
בבריטניה, לרוב המוזיקאים שהתחילו את הז'אנר היה ניסיון רב או ידע תיאורטי רחב במוזיקה, והתוצאה הייתה 'אומנותית' יותר בהיבט התיאורטי והמוזיקה פרצה יותר גבולות. היא הייתה סוריאליסטית וניסיונית יותר מהפסיכאדליה האמריקאית. להקות בריטיות כמו הביטלס (שהביאו את הפסיכאדליה לראשונה לציבור הרחב עם האלבום revolver) גם הושפעו רבות ממוזיקת עולם- במיוחד ממוזיקה הודית.
היום ההתייחסות לרוק פסיכאדלי היא בעיקר בלשון עבר, וכמעט כל יצירות הרוק הנכתבות היום (בכל תת ז'אנר רוק שהוא) נכנסת תחת ההגדרה 'רוק אלטרנטיבי' (או מוזיקה אלטרנטיבית).
באופן אירוני, הרבה מאפיינים של הרוק הפסיכאדלי הפכו להיות 'מיינסטרים'. המוזיקה הפופולרית היום אמנם נוטה לחזור לגבולות המוזיקליים המוכרים, אך רוק פסיכאדלי הוא לגמרי לא נחלת העבר בלבד, ועדיין יש תנועות מוזיקליות 'מחתרתית' שמבקשות לפרוץ את הגבולות הללו. אבל זה כבר נושא לתשובה אחרת.
דוגמאות ללהקות בולטות בז'אנר: הביטלס, הדלתות (האהובה עלי באופן אישי), פינק פלויד, הבירדס, הביץ' בויז (חלקית), לאב. הלהקה העכשווית שהכי מזוהה עם הסגנון היא טיים אימפלה.
מקווה שהתשובה תעזור לכל מי שמתעניין בסגנון!

שואל השאלה:
תודה רבה על התשובה המפורטת.
לאב זו להקה מדהימה.