אם הייתם מתעוורים חס וחלילה הייתם ממשיכים לחיות בידיעה שלא תראו יותר אף פעם?

הייתי ממשיכה לחיות אבל נכנסת הרבה פעמים לדגאוניות ומחשבות אובדניות

ואו שאלה קשה, נראלי שהיה לי ממש קשה לחיות עם זה שאני לא אוכל לראות יותר

כל אחד והמחשבה שלו אני הייתי אומר שהייתי מתאבד אבל שלא נדע

כן

באמת שאלה קשה. אני לא חושבת שהייתי חיה עם הידיעה הזו בשלום. הייתי עוברת כל טיפול אפשרי כדי לנסות להשיב אותה, ובו זמנית מנסה לנצל את החושים האחרים שלי ונאחזת בהם.
אם יגיע המצב שבו כבר כלום לא עוזר- הייתי מנסה לשמור על תקווה וקור רוח, עם כמה שזה קשה לחיות בתוך אפלה אחת גדולה.