גם אתם מרגישים שאתם בוגרים לגילכם? מתי הבנתם את זה? ובני כמה אתם?

כן לפעמים
15
עוד מהגן פשוט הרגשתי שונה בקטע הזה

כן
כי חוויתי המון דברים בחיים שגרמו לי להתבגר

כן, הבנתי את זה עוד מכיתה ג כשכולם אמרו איכס בנות.. סתם. אני כיום בן 14, הבנתי את זה בערך בכיתה ז. אני אוהב דברים שלרוב ילדים בגילי לא אוהבים, כמו לקרוא ( לא סיפורים ואגדות)

כן.
מאז ומתמיד, הרבה פעמים אמרו לי את זה גם ותמיד הבנתי את זה
15

כן תמיד הרגשתי בוגרת לגילי וכל מישהו שמכיר אותי אפילו הכרות קצרה אומר לי את זה אני פשוט מסתכלת על דברים בדרך שונה ויותר נבונה

שואל השאלה:
אני גם הבנתי את זה מהגן..
אני הרביעית יש לי שתי אחיות נשואות בגיל ה30 ואח שגדול ממני ב10 שנים אז בגלל זה תמיד התחברתי לגדולים והקטע שאצלי זה גם בגרות שיכלית.
לפעמים אני כל כך מרגישה בודדה שאין ליידי אף אחד כזה
וגם עברתי המון לגילי, ששומעים כמה עברתי חושבים שאני בת 50

ילדים בגיל שלי "יו איזה תחת" "הייתי עושה אותה" "מה הגודל שך" הבנתם כבר חח

בן 16 וכן הבנתי את זה בגיל 13 14

האמת כן, גם אמרו לי את זה הרבה

13

כן..
בגיל 6
אני בת 13

כן

תמיד גם הייתי עושה הרבה דברים בבת אחת או שיש לי תחביבים לא כמו כל אחד לקרוא, לצייר, לשיר, לנגן ואני לומדת הכל בבת אחד
שמעתי להגיד בת כמה אני עוד מעט 14

כן תמיד מאז שאני זוכרת את עצמי

גיל 13

כן.. ממש מאז שהייתי קטנה, ההוריםשלי סיפרו לי שהכל אצלי התחיל מושדם, גם הכליכה וגם דיבור וכשדיברתי היית חכמה ודיברתי על דבריםשלא מאפיינים ילדים בגיל הזה, וגם עכשיו אני מדברת על נושאים של 'מבוגרים'.. אני לא ממש מזכירה ילדים בגילי ואני בת 16

אני לא.. חח בן 19.5 חייל קרבי ואני די ילדותי..
ברור שיש לי גם צד רציני ומבין עניין אבל בדרכ אני אוהב לעשות צחוקים ולהנות מהחיים..

אני בן 15
ואני מרגיש כמו בן 17
הבנתי את זה בגיל 13

בערך בסוף כיתה ח' הבנתי שראיית העולם שלי לא כמו של המתבגרים סביבי, אני בט' עכשיו ואני ממש שמחה שעברתי את השינוי הזה, אני מסתכלת על העולם בצורה ממש שונה ואני מרגישה טוב עם זה

בערך בכיתה ב' כזה, כשהיו לי נושאי שיחה משותפים עם אנשים מבוגרים וזקנים.
בת 17 וחצי.

כן, אבל במציאות אני לא מתנהגת כמו עצמי כי אני פשוט מפגרת. פה למשל תמיד חושבים בהתחלה שאני מבוגרת יותר ומופתעים מהגיל שלי. אני בת 13.
והאמת שאני לא בדיוק יודעת מה גרם לי לחשוב ככה מלכתחילה, זה התפתח קצת בגיל קטן ואני במציאות מרגישה שאני כן מבינה יותר מאנשים אחרים אבל הם לא מודעים לזה, ולהפך, הם חושבים שאני ילדותית.

כן, הבנתי את זה תמיד..
בגלל דברים שעברתי, אנשים בוגרים ממני שהייתי איתם בקשר ובכללי האופי שלי נורא נורא בוגר, אני בת 14 אבל מרגיש לי כמו 17

תלוי במה אבל יחסית כן, אני בן 18 שעושה תואר (לא בקטע של להתלהב), והחברים שלי שם בני 25 ובאיזור ואני מצליח להתחבר אליהם אז אני מניח שאני לא נוראי :).
אבל לא התבגרתי לגמרי, כי עדיין דברים מפגרים וילדותיים מצחיקים אותי, ואני קצת לא הכי מצליח עם בנות אז אפשר להגיד שמהבחינה הזו אני גם לא כזה בוגר.. (לא ממש מצליח להתחבר לבנות, חוסר בטחון עצמי או משהו)

לא הייתי אומרת 'בוגרת' כי אני ילדותית כזאת
אבל אני תמיד הייתי ממש חכמה ואינטיליגנטית יחסית לגיל שלי
לא עפה או משהו מאז שהייתי קטנה שמתי לב שיש לי ידע כללי ממש עשיר והייתי עם טקט מגיל ממש קטן...
מינוסים בואו

כן, קצת.
הבנתי את זה בגיל 12, אני עכשיו בן 16.

כן... גיליתי את זה בגיל 10 בערך... מגיל קטן מאוד אני מרגישה שיש לי נסיון חיים כמו למישהי שכבר בת 80 ועברה הכל בחיים שלה. למרות שממש לא עברתי דברים מיוחדים... כאילו הכל נמצא כבר בראש שלי, וכשאני מסתכלת אפילו על כאלה שגדולים ממני בכמה שנים ועושים איזה משהו, אני מסתכלת ואומרת 'כשהם יגדלו הם יבינו'

כן
אני חושבת מתמיד... כל אחד שפוגש אותי אומר לי את זה
ובת 17

אני בן 14 ואני מרגיש שאני יחסית בוגר לגילי כי יש לי פרספקטיבה אחרת..