מה השריטה שלכם? השריטה שלי בתגובות.

שכשאני רואה עכביש אני בהיסטריה ואני עולה על ספות. אה ושיש לי קטעים כאלה שלפני מבחנים או לפני שאני מקבלת ציון אני אומרת שאני אקבל ציון גרוע וישר אחר כך מנסה לשכנע את עצמי שאני אקבל מאה ואז חוזרת לציון גרוע וככה זה עושה איזה 10 ראונדים מינימום

שואל השאלה:
השריטה שלי היא השם שלי, ילדה אחת שהיא מבית הספר שלי מסתבר שאלה אותי אם אני **** ******* ואמרתי לה לא ואני ילדה אחרת עם אותו שם ואז היא אמרה "אין עוד אחת" ורתחתי עליה ממש חח כאילו אני מאוד שתלטנית ואני רוצה שהשם שלי יהיה נדיר בכל מקום (שריטה מה לעשות) והאמת זה נכון, הילדה האחרת עם השם שלי עזבה את הבית ספר בהתחלת שנה שעברה ואני היחידה בבית הספר עם השם שלי :)
זהו חח

אני לא יכולה לעבור יום בלי שעון על היד.

לא יודע עם זה נקרא אבל אני נמנע מלחייך
למרות שיותר יפה לי לחייך
שריטה...

שכל פעם שאני מגבירה או מנמיכה מוזיקה או משהו אני חייבת שהמספר יהיה שלם או זוגי

לא יכולה לישון עם דלת פתוחה או ארון פתוח
מסתבר שאני לא היחידה xp

שונא בועות
שונאא

יש לי קטע כזה שאם אני קונה משהו חדש הרבה פעמים ממש חבל לי לפתוח אותי כי הוא חדש והוא פשוט שוכב לי בבית
וגם ממש פוחדת מדגים כמו שמישהי/ו פה אמר!

יותר מדי^_^

שאני דלוקה על גייז

אני עונה לעצמי תשובות מצחיקות כאילו אם אני אומרת משהו ואז בראש חושבת על תשובה מתוחכמת כזאת שאחרים צריכים להגיד לי והם לא אומרים אז אני מתעצבנת ואומרת בעצמי (:


וגם הראש שלי ציורי וכל פעם שמישהו אומר משהו אני ישר מדמיינת וצריכה להגיד משהו מצחיק על זה..

חח עוד משהו (אני בן אדם עם הרבה שריטות)

אני לא יכולה לראות ארונות פתוחים זה משגע אותי אני אקום ואסגור אותו לא משנה מה המרחק ממני אליו.

כשאני עושה אפצי אני אומרת לעצמי לבריאות, ועונה לעצמי תודה ובבקשה או בכיף...

אני חייבת לרחוץ ידיים לא כל פעם שאני נכנסת לבית לא משנה מה גם אם אני יוצאת מהבית לחצי דקה וחוזרת אני חייבת פשוט חייבת לרחוץ את הידיים!

אני תמיד חושבת שמשהו שיש לי יהיה לי כל החיים נגיד יש לי שטף דם אז אני חושבת שהוא ישאר לי עד גיל מיליון שריטה הזוייה ביותר

אם יד אחת שלי רטובה אני חייבת להרטיב את היד השנייה לאיזון -_-
אותו דבר לגבי מכה ברגל נגיד קיבלתי מכה ברגל אני חייבת מכה ברגל השנייה לאיזון

לא יכולה להמשיך ביום שלי אם כל המגירות שלי לא סגורות.

עריכה: ולמי שכתב מעליי- אני בדיוק כמוך^ אם נגיד נוגעים בי אז אני גם חייבת שיגעו בי ביד השנייה... כן אני מוזרה מאוד

שקדי מרק שרשמה שהיא עונה לעצמה אז גם אני ככה ח

כשאני שומעת מוזיקה אני חייבת שהעוצמה תהיה אי זוגית
אני חייבת לשבת על הרגליים שלי בשביל להתרכז
אני לא יכולה להירדם אלא אם כן אני האחרונה בבית שנרדמת
ואני לא יכולה לסבול כשיש מישהי שהשם שלה דומה לשלי
עוד משהו, אם מישה מקבל מכה אני חייבת להגיד אאוץ או אם מישהו מתעטש אני חייבת להגיד אפצ'י ואם אני חושבת על שיחה ומשחזרת אותה בראש שלי אני חייבת משום מה לענות לעצמי תשובות (אני נראית כמו משוגעת ברחוב, ממלמלת לעצמי עושה פרצופים וצוחקת מזה)

מכירים את זה שיורדים מהמדרכה לכביש, ויש מדרגה קטנטנה כזאת? אם דרכתי עליה נגיד ברגל ימין, אני חייבת לדרוך על עוד מדרגה כזאת ברגל שמאל.

שאני מתעצבנת ממינוסים מטופשים, ולא יודעת למה אני עושה את זה, באמת מה הבעיה איתי? זה כולה מספר ואני לא קולטת את זה, למה אני תמיד חייבת להגיב פעמיים או יותר מזה בגלל מינוסים? אני לא יודעת למה אני עושה את זה, לאחרים זה לא משנה אז למה לי זה כן משנה?-.

תאריך יום ההולדת שלי.
דוגמה:
*לומדים מתמטיקה*
"ליאור כמה זה 5 בחזקת 2?"
"25. ונולדתי בחמישי לשני. אעאעאעא אירוניהה"
*זה היה היום. מול המורה.*

כשיש לי כסף אני לא יכולה לשמור אותו.. אני חייבת ךבזבז אותו ישר, אם נשאר לי עודף אני קונה איתם מלא דברים קטנים כמו ממתקים ועם נשארות לי אגורות אני שמה בקופות האלה לתרומה...
אני לא סובלת את זה שנשאר לי כסף, אני חייבת לבזבז אותו...
בכיתה ב' ביום הולדת שלי סך הכל קיבלתי איזה שלוש מאות שקל ובזבזתי אותו תוך חצי שעה ואני אפילו לא זוכרת מה קניתי ולא נראה לי אני משתמשת בדברים האלה..
אני מכורה לביזבוזים ואני שונאת שיש לי עודף...

אני לא אתנגד לקבל את העודפים שלך דארלינג

אני גם פעם עשיתי את זה בשירות לאומי שהיה לי כרטיס אשראי^ קניתי שם כמעט כל ממתק אפשרי, דוריטוס בטעמים, ממתקים, ודברים מדוכן שם שהייתי בשירות לאומי. הייתי קונה שם משקאות כאלה חמים, משקאות שוקו וקפה, וחטיפים שם, גם הייתי קונה ממכונות שם בכסף שלי. עד שהייתה לי בעיה והפסקתי, אני מבזבזת את זה על ספרים במקום.. פעם אחרונה קניתי לאחותי שני ספרים אחד על הפרעות קשב וריכוז והשני הספר השני של דמדומים או משהו כזה

לדאוג לאח הקטן שלי, סאמי
לא להפנים שיש לי ככל הנראה רגשות לא אפלטוניים כלפי המלאך קאסטיאל,
אני שותה יותר מידי, אני לא אחיה עד גיל מבוגר כי ככל הנראה אני אמות בזמן ציד של איזושהי מפלצת (או בני אדם. מפלצות אני מבין, אנשים הם משוגעים!).
להציל אנשים, לצוד דברים, העסק המשפחתי.
להיות החייל הקטן ובטוב של אבא שלי.
רוק קלאסי
לד זפלין ומטאליקה.
ושברולט אימפאלה 1967 בצבע שחור.

כל כך הרבה, אני ילדה שרוטה.. חח
אני גם שונאת כמוך.. שיש אנשים שקוראים להם כמו השם שלי, רוצה להיות היחדה מיוחדת, שלובשים אותו בגד או נעל, שרואה שמדינה שלמה נועלת נעל שלבשתי ש לפני ואז כולם שמים אותם אז בא לי לזרוק אותן
ולתעצבן וזה החשק בבגגד נעלם
זה 1
שאני מול טלווזיה ורוצה לגביר /לנמיך אנע חייבת שתהייה מספר אי זוגי כמו 30-35 -20
שאני רוקדת אני חייבת לעשות צעדים ריקוד לא קשורים אחרת זהו אני מצחרפנת כאלו אני אמות אני עושה את זה תמיד

כשאני לומדת בבית אני חייבת לאסוף את השיער כדי להצליח ללמוד טוב, אם השיער שלי לא אסוף אני לא מרוכזת ואני לא מבינה את מה שאני לומדת. אה וזה גם רק במקצועות רבי מלל אגב._.
אני גם לא יכולה לישון עם דלת פתוחה, זה מחרפן אותי.

כל אחד מאתנו הוא שרוט ^^

אני מתאהבת רק בכאלה שאין לי סיכוי איתם.

אני חייבת להיות הכי טובה בכל דבר.
אפילו אם קיבלתי 95 במבחן אני אתחרפן כי מישהו קיבל 98. אני לא מסוגלת שיש מישהו שמצליח יותר ממני, או רץ יותר מהר ממני בשיעורי ספורט אפילו.
זה ממש מקזה לי את החיים בטירוף כי יש לי חשיבה כזאת של הכל או כלום. זה ממש מעצבן...

אם אני רואה פופיק, אני חייבת לגעת בו.
xd

אני מפחדת ממים ממש אבל אני בעיקרון ים אפילו שאני רואה בסרטונים אני מתחילה להיות מצומררת

תפוחי אדמה (!)

אווה את לא היחידה ואני לא בבית ספר שלך אמרתי לך שיש לי חברים משם

יש לי פטיש להתעטשויות. כן. wtf.

אני מפחד רצח מכדורים. לא של אקדח כדורגל כדורסל וכל כדור של משחק
אה והפטיש שלי זה באטמן o_o

לעיתים קרובות לראות קשרים אנושיים *חיוביים* מעורר בי תחושת סלידה (דפוק מה לעשות)

אנונימי, אם יש לך פטיש להתעטשיות אתה בטח תתאהב ביxd^

יש לי כל כל הרבה שריטות xd
אני מתאהבת בבנים שלא רוצים אותי ואני אוהבצ שכואב לי מוזרה...

אני לפעמים פוחדת שמישהו קורא לי את המחשבות או נכנס לי למחשבות.
כן מוזרה

אני לא יכולה להפסיק לעשות פעולה שהתחלתי באמצע. למשל אני צריכה להכין לעצמי סנדוויץ' לבית הספר ונחתכתי באצבע, אז אני לא אעצור ואשים פלסטר אלא אסיים ה-כ-ל ורק אז אתפנה לזה. לא מתוך עצלנות אלא כי אם אני מפסיקה פעולה שאני מכוונת אליה מטרה באמצע או שמדברים איתי ומפריעים לי באמצע אני פשוט מאבדת את זה. ברמה של לזרוק את עצמי על הרצפה או לצרוח או לבכות.

יש לי עוד הרבה, אבל זו הכי חמורה

אני חי

אני לא יכולה לישון עם דלת סגורה אם אני לבד בחדר ולא מסוגלת לישון עם ארון/מגירה/כל דבר אחר פתוחים בכלל
אפילו באמצע הלילה אם משהו פתוח אני פשוט אקום לסגור אותו עם כל העצלנות שלי

לפעמים אני חושבת שעוקבים אחריי איכשהו ורואים ושומעים כל מה שאני עושה

אני לא יכולה לראות דלתות פתוחות.
אם אני מסדרת משהו אני קודם הופכת אותו ואז מסדרת מחדש נגיד אם אני מסדרת את החדר אני הופכת את הכל (הבגדים, כל החפצים..)
ואז מסדרת אותם מחדש.

כל יום עצבים אחרים

שאני מתקלחת אני רוקדת שעות אבל שעות

השריטה שלי זה שאני לא מצליחה להיות "אפור " עם אנשים. אני יסביר. אני תמיד רוצה להיות חברה של בן אדם אבל חברת אמת, תמיד אין אצלי חברות רק לצחוקים, אני חייבת גם לתת את הלב שלי מעבר, לעזור, לדאוג, אני שואפת חבריות שהם רק "לבן" (טובות, אמיתיות באמת). ואם לא טובות אז זה לא לדבר בכלל ולשנוא יעני "שחור". אני לא מצליחה להיות חברה של בן אדם רק לצחוקים, רק כדי "להסתדר " אני תמיד מחפשת את הקשר האמיתי הזה וזה בדרך כלל תמיד בה לרעתי ואני נפגעת מזה. כי אני לא מצליחה להיות צבועה לבן אדם ואני אוטומטית נסוגה. מאנשים שאני לא מתחברת אליהם וזה נהפך לאט לאט לשנאה. לא מצליחה לעשות את האיזון ולהגיע להבנה שגם להיות חבר של מישהו לדברים יותר קלילים ופחות רציניים זה גם בסדר וכדאי.

להתאהב בבנים שאסור לי להיות איתם
לרקוד מול המראה בחדר שלי שעות עם דלת סגורה על הווליום הכי חזק באוזניות ולהתנתק מהעולם

מישהי שדלוקה על גייז
תשלחי לי הודעה

ולשאלה: אני חושב שבערך כל החיים שלי

שאני בטוח שכל מי שאני מכיר שונא אותי
וגם יש לי פוביה לא ברורה ממראות

מנסה כל הזמן לפרוץ לאנשים למייל

אני מרגיש ריק בלי שעון על היד
אני חייב שהכל יהיה זוגי אצלי

לתלוש שיער
לדבר עם חתולי רחוב בקול
אה ואם אני יושבת בלי מוזיקה וממש שקט אני מתחילה לשאול את עצמי ת אותה שאלה ולחזור עליה אלף עם
"למה הדלת פתוחה" "למה הדלת פתוחה" "למה הדלת פתוחה"
אני מתחרפנת בלי מוזיקה או רעש אחר

כשאני עושה אפצי אני אומרת לעצמי לבריאות ואז אומרת תודה ובבקשה/בכיף xd

אני הומו ואני מאונן על בנים.-.

לא יכולה לעבור את היום בלי לישון צהריים.
גם כמו שהרבה אמרו פה, בחיים לא אירדם אם הדלת או הארון פתוח.
אני מתחרפנת אם מפסיקים שיר באמצע ויותר מתחרפנת אם מפסיקים שניה לפני הצליל האחרון.

אני לא יכולה לישון עם ארון פתוח, יש לי בעיה ממש ענקית אם מישהו נוגע לי בדברים אני ממש משתגעת אני יכולה להתחיל לבכות ולצרוח רק אם אני באה לחדר ומרגישה שמישהו נגע במשהו הכי קטן אפילו.. תמיד יש לי הרגשה שעוקבים אחריי ורואים כל מה שאני עושה.. תמיד יש לי תחושה שאני בסרט ואני הרבה מדברת עם עצמי דברים מצחיקים וכמו דברים מסרטי קומדיה על כל מיני דברים מצחיקים שקורים לי.. אמ.. שמה מוזיקה באוזניות ומתנצקת מהעולם, כשמישהו מתאר לי משהו אז אני מדמיינת בראש הכל הכל ממש אני רכושנית לא רק בקטע של שלא יגעו לי בדברים אלא גם באנשים נגיד בחברים אני ממש ממש מתה מפחד שלחברה שלי יהיו עוד חברות חוץ ממני או שפשוט לא יודעת מאיזה סיבה הקשר שלנו יהיה חלש יותר אני מפחדת פשוט לאבד את הקשר הזה, שונא/מפחדת משינויים, תמיד מנהלת עם עצמי שיחות בראש ועושה גם באמיתי עם פרצופים והכל את הדמויות והאובססיה הכי הכי גדולה שלי ודיי רעה שגם משתלטת לי על החיים שאני אובססיבית לאנשים אחרים מפורסמים/ולא מפורסמים ואני מתחילה לעקוב אחריהם וכל הזמן לרצות להיות הם אבל ממש בקטע מפחיד שזה משתלט לי על החיים וכל דבר שהם עושים אני הייתי רוצה לעשות ולהיות הם ויהיה לי את החיים שלהם ואז כל פעם הם מעלים תמונה ואני בודקת לפחות פעם ביום אם הם העלו משהו חדש ואז בוכה.. זאת הבעיה הכי קשה שלי אמ וגם לדבר אל הכלב שלי חח שזה דוןקא הראלי הרבה עושים, ויש לי אובססיה לסרטי אימה כי אז אני מתנתקת מהעולם אה וגם לסרטי דיסני כי הכל שם נראה כזה קסום ואפשרי... וכל הזמן ממש רוצה להגשים את החלום שלי ושהכל יהיה בסדר בעזרת השם

אני ממש ממש סתומה אז אל תשפטו
כל פעם שאני מקבלת מכה חזקה בראש אני חייבת להגיד 71 (השם שלי בגימטריה), אם לא אמרתי כנראה שנדפקתי. מה לעשות זאת השריטה שלי
מינוסים מתקבלים בברכה

אני לא ישן לפני 3 וקם כל יום ב6:30

אני אובססיבית לאחרונה עם איזה משהו, מנורה כזאת (כמו של ג'יני) ומסביבה יש נחש כזה...
kaumba makali usio
חח אף אחד לא יבין בטח חח



וזה שכתב את הדברים על דין ווינצ'סטר סוגדת לך חח