למי פה אין חברים בכלל?

לי..

לי אין

קשה למצוא חברים אמיתיים היום

לי, אבל אני אשמה כי אני מחפשת אנשים עמוקים, היום לא קיימים כאלו..

גם לי אין, תאמיני לי זה לא כזה נורא (: נעצתי כדי למצוא עוד כמונו

אין לי ממש
אני מתרחקת מהם
אין דבר כזה חברים

לי

לי אין אפילו אחד. אפילו חצי.
מעולם לא חשתי מה זה אהבת חברים..
אין לי מושג איך זה להיות בקבוצה.. איך זה לצאת ולצחוק עם חברים. אני מוזרה.

לי.

לי.. ולכל מילה מיותרת

כנל אוכל זה אהבה ^

ניתקתי קשר לאחרונה עם שתי החברות הכי טובות שלי..
ותכלס לא סמכתי על אף אחד באמת חוץ מהן אז טכנית אני כבר איזה חודשיים בלי חברים אמיתיים ולא סומכת על אף אחד, רק על עצמי כולם צבועים שקרנים אינטרסנטים אגואיסטיים מגעילים.. להוסיף?
קיצר אני בדד

לי
ייאעי לי

אני חושבת שלכל אלו שרשמו כאן שאין להם חברים יש את אותה בעיה (גם לי) שפשוט לכולם קשה יותר להפתח או שכולם מחפשים מישהו יותר מעניין, או שמחפשים אנשים עמוקים
אז אולי במקום לדבר תתחילו לעשות משהו בעניין
להתחבר אולי עם אלו שאין להם חברים בדיוק כמוכם?

החברה הטובה האמיתית היחידה שלי זו אמא שלי
וכמובן שאי אפשר לספר לה כל דבר
אז...

לי אין, יש לי סוג של... אחת צבועה, אחת אני לא סומכת עליה בשיט אם אני אומרת לה משהו אישי היא פוסלת אותו כאילו זאת לא בעיה במקום להקשיב ולהבין, והיא מרכלת על חברות מאחורי הגב ויום אחרי מדברת איתן כאילו כלום. אבל אני צוחקת איתה וזה... ואחת אנחנו בקושי מדברות ואין לנו ממש על מה

חברות באמת יש לי שלושה, אחת אנחנו לא מדברות שנייה גם לא ושלישית גם לא

החברים שלי הם הספרים (:

אני נתקתי קשר...
לא רוצה להיות עם אנשים שלא באמת חברים שלי ורק משחקים אותהשכן.. דברי איתי אחר כך נעלמים אכפת לי ממך בסוף מרכלים עלי מאחורי הגב מספרים דברים סודיים שספרתי לא הכול בצחוק
זה באמת לא נעים, עדיף כבר להיות לבד, משאר עם חברים כאלו...

לי..
יש לי חרדה חברתית אני לא נפתח לאנשים מאז שאיזו ילדה פשוט הורידה לי את כל הבטחון... אני כל יום מנסה לשנות את הגישה אבל אי אפשר לשכוח את הילדה הזאת ובכל פעם שאני מנסה לדבר עם מישהו אני שומע את מה שהיא אמרה לי בראש והולך..

טוב הרבה אומרים לי שאין לי חברים ואני מכחיש שלא אבל בואי נחשוב שנייה
כל הכיתה שלי אני לא סובל ולא באמת חבר של משהו משם
היה לי שם שלושה בנים שהיו חברים שלי
אחד סיפור כבר הסטוריה לפעמים היה עוזר ולפעמים היה עושה דברים רעים אז זה נחשב קצת יותר מחבר לכיתה
אחד היה בן אלף בלשון מעטה חברות שדל עשר שנים מהגן הרס והתעלל בי שנה ומכן נתקתי קשר אבל הוא עדיין לא מוותר להרוס לי תחיים
ועוד חבר מהגן שלפעמים נגרר אחרי החבר הזה שמנסה להרוס לי את החיים והוא עוזב אותי ולכן אני נשאר לבד לפעמים
אז כן! בואו נהיה ראלים באמת שאין לי חברי אמת ועד כמה שזה ישמע מגעיל או משהו אני כנראה פשוט שומר על קשרים בשביל להשיג מטרות כל שהן בשביל לשרוד כי חברים לפי הגדרה של חבר באמת אין לי

יש לי אנשים שאני אומרת להם היי וביי והם פונים אליי רק כשהם צריכים שיעורי בית.. אז אין חברי אמת.

זה לא עיניין של ביישנות או חוסר ביטחון או הפחד להפתח בפני אנשים..
זה פשוט שכולם הפכו לזוnות ולא נשאר על מי לסמוך החברה הכי טובה היא בעצם האויובת הכי גדולה שלך הידיד הכי טוב שלך חרמן עלי ומנצל אותך בסטלה
עזבו לא צריך חברים עדיף לבד!

יש אנשים שאני מכיר בסטיפס ויכול לדבר ולשתף על הרוב, אבל, בלי להעליב אף אחד מהם כמובן, זה רק 'כמו', כי בכל זאת.. אני בן אדם ויש הבדל בין שיחה עם קרבה (פיזית) לבין שיחה מרחוק.
במציאות אין כלל, מה לעשות, נטיות אנטי-חברתיות.

אין לי חברים במציאות בכלל, לצערי גם לא יהיו לי ):

בא לי ממש לפתוח קבוצה של כל מי שהגיב כאן