6 תשובות
לא נורא, בסופו של דבר תעברי את זה.. קצת סבלנות ולהתרכז טוב טוב במבחן הטסט הבא.
הי אל תבכי בגלל זה, אני מבינה שזאת הרגשה לא משהו אבל אל תשכחי שיש לך עוד הזדמנויות וזה לא אבוד. יהיה טוב!
זה לא נורא.
הרוב לא עוברים בטסט ראשון.
את תצליחי בטסט הבא!
בינתיים תעסיקי את עצמך בדברים אחרים ותשכחי מזה, לא צריך לבכות.
הרוב לא עוברים בטסט ראשון.
את תצליחי בטסט הבא!
בינתיים תעסיקי את עצמך בדברים אחרים ותשכחי מזה, לא צריך לבכות.
אל תאכלי את עצמך זה לא כשר ותאמיני לי את לא רוצה לנסות את ה
ובקשר לשאלה- לא נורא אחותי יש עוד מלא הזדמיומות ויהיה עוד הרבה דברים יותר קשים מטסט (בעזרת ה' שלא יהיה לך קשיים בחיים אמן)
קיצר אל תידאגי יש עוד הזדמנות
ובקשר לשאלה- לא נורא אחותי יש עוד מלא הזדמיומות ויהיה עוד הרבה דברים יותר קשים מטסט (בעזרת ה' שלא יהיה לך קשיים בחיים אמן)
קיצר אל תידאגי יש עוד הזדמנות
היי, אני יכול לכתוב לך שהכל בסדר, ואכן יהיה בסדר. אבל אני מעדיף לשתף אותך. אני עוד מעט בן 20 ומגיל 16 וחצי שלי חברים התחילו להוציא רשיונות ולהסתובב עם רכבים. קבעתי עם חבר שאנחנו מתחילים ביחד, חיפשנו מורה ולאחר כמה שבועות התחלנו ללמוד. מההתחלה הוא נהג יותר טוב ממני אבל עשינו את אותם שיעורים חלק מהם אפילו ביחד, ככה שלא ראיתי סיבה לדאגה. הגיע טסט ראשון כמובן שאמרנו למורה שאנחנו ביחד, ואפילו שהוא ממש המליץ שלא ללכת ביחד, הלכנו. זה היה היום השחור בחיי.
עשינו את הטסט והוא נהג חלק, ואני.. ובכן, אני קצת פחות. הלכנו אח"כ לשתות משהו וקבענו לעדכן אחת את השני מייד עם קבלת התשובה בשעה 4.
מייד כשהמורה התקשר, הבנתי שזה לא היום שלי.
שמעתי את זה בטון שלו, נתתי לו לסיים את ה"השתתפות בצערי" ונתתי דרור לדמעותיי. בכיתי שעה ברצף. הייתי כבר בן יותר מ- 17. אבל הסיוט עוד לא נגמר. הרמתי טלפון לחבר שלי בחשש כבד, ואשר יגורתי... בא! הוא עבר בטסט הראשון שלי בעוד שאני אאלץ להמתין כשלושה חודשים (בירושלים, שביתות וכד') ולשלם מאות שקלים נוספים ולעשות עוד שיעורים. זו הייתה השפלה שאין למעלה ממנה. כמובן שאחרי כמה ימים הוא החל לנהוג עם מלווים ואני מביט בו בקנאה עזה. אה.. שכחתי לספר פרט נוסף.
הוא היה שכבה מתחתיי, וחצי שנה מתחתיי בגיל.
לא אלאה אותך בכל הפרטים, שורה תחתונה עברתי את ההשפלה הזאת כשלוש פעמים נוספות עד שעברתי בטסט החמישי. עברתי הרבה בחיים אבל זו הייתה אחת מהחוייות הקשות יותר שלי. כיום אני חזק הרבה יותר מפעם. החוויה האת חישלה אותי, חד משמעית. אני הרבה יותר חסין מדברים כאלה ומכל דבר בכלל. תהיי בטוחה שאני מבין אותך. אני ממש אשמח אם תבואי לפרטי ונוכל לדבר, את הרבה יותר ממוזמנת. אנחם אותך, ואקשיב לך, ואעשה מה שאוכל כדי לעזור לך ולהעלות את מצב הרוח שלך.. מחכה!
שיהיה לך המשך יום מושלם.
עשינו את הטסט והוא נהג חלק, ואני.. ובכן, אני קצת פחות. הלכנו אח"כ לשתות משהו וקבענו לעדכן אחת את השני מייד עם קבלת התשובה בשעה 4.
מייד כשהמורה התקשר, הבנתי שזה לא היום שלי.
שמעתי את זה בטון שלו, נתתי לו לסיים את ה"השתתפות בצערי" ונתתי דרור לדמעותיי. בכיתי שעה ברצף. הייתי כבר בן יותר מ- 17. אבל הסיוט עוד לא נגמר. הרמתי טלפון לחבר שלי בחשש כבד, ואשר יגורתי... בא! הוא עבר בטסט הראשון שלי בעוד שאני אאלץ להמתין כשלושה חודשים (בירושלים, שביתות וכד') ולשלם מאות שקלים נוספים ולעשות עוד שיעורים. זו הייתה השפלה שאין למעלה ממנה. כמובן שאחרי כמה ימים הוא החל לנהוג עם מלווים ואני מביט בו בקנאה עזה. אה.. שכחתי לספר פרט נוסף.
הוא היה שכבה מתחתיי, וחצי שנה מתחתיי בגיל.
לא אלאה אותך בכל הפרטים, שורה תחתונה עברתי את ההשפלה הזאת כשלוש פעמים נוספות עד שעברתי בטסט החמישי. עברתי הרבה בחיים אבל זו הייתה אחת מהחוייות הקשות יותר שלי. כיום אני חזק הרבה יותר מפעם. החוויה האת חישלה אותי, חד משמעית. אני הרבה יותר חסין מדברים כאלה ומכל דבר בכלל. תהיי בטוחה שאני מבין אותך. אני ממש אשמח אם תבואי לפרטי ונוכל לדבר, את הרבה יותר ממוזמנת. אנחם אותך, ואקשיב לך, ואעשה מה שאוכל כדי לעזור לך ולהעלות את מצב הרוח שלך.. מחכה!
שיהיה לך המשך יום מושלם.
אני בת 20 ועוד לא עשיתי תיאוריה. תתנחמי, יש יותר גרוע.
אנונימית
באותו הנושא: