מה עשיתם או אמרתם להורים שלכם פעם ואתם מצטערים על זה היום?

חבל שאתם ההורים שלי: (

כלום. אני לא מצטערת על שום דבר

אבא ביקש שאני אעזור לו לקום מהספה הרבה.. ולא חשבתי שבאמת קשה לו לקום.. אז לא תמיד עזרתי לו.
או שהוא ביקש בלילה שאני אביא לו מים ולא רציתי כי רציתי להמשיך לישון ואחרי שהוא ממש ביקש קמתי להביא לו..
והוא נפטר לא מזמן..
באמת אל תגרמו צער להורים שלכם.. ייסורי המצפון יותר מידי כואבים

שאני שונאת אותם ושיקחו אותי למשפחה אחרת, הלוואי שהייתי יתומה, שהם אף פעם לא שן בשבילי, קיללתי גם מלא ואז שהלכתי לחדר תמיד הייתי מצטערת על זה ובוכה

אני לא מצטערת על שום דבר שאמרתי להורים שלי כי ממילא בקושי אמרתי להם משהו. בכלל לא דיברתי איתם מלא שנים כי לא הייתי בבית שלהם. על מה אני יתחרט?

פעם רבתי עם אמא שלי כשסידרנו לי את הארון.
אני לא עשיתי כלום והיא כעסה עלי וככה רבנו ואז היא אמרה "אני לא חמור, תעזרי לי" או משהו בסגנון ואז התחלתי להגיד לה "את חמור, בשביל זה את פה" או משהו כזה בצורה צינית מגעילה. אמרתי עוד כמה כאלה במשך איזה שתי דקות והמשכנו לריב. אני זוכרת שבאותו רגע שאמרתי את המילים האלה התחרטתי. ראיתי על הפנים שלה כמה שהיא נעלבה/התאכזבה ממני. אחר זמן קצר ביקשתי ממנה סליחה באמת מכל הלב והיא סלחה לי ולא הביאה לי שום עונש על כך.. אני כל כך כל כך מתחרטת ומצטערת על זה. כל פעם ששואלים את השאלה הזאת או אפילו באופן כללי "על מה אתם הכי מתחרטים?" אני ישר חושבת על הסיטואציה הזאת והפנים שלה כשאמרתי את זה.
אני נגעלת מעצמי עכשיו, אבל ייאמר לזכותי שאני בן אדם טוב ושאני לא אומרת כאלה דברים אף פעם.