שכל אחד יכתוב את השם של הקראש שלו ויכתוב למה הוא אוהב אותו? אפילו מאנונימי, אני אתחיל בתגובות

שואל השאלה:
מיס תאיתאי, את בן אדם מדהים, ראית אותי במצב הכי רגיש והכי נורא שלי ובכל זאת לא עזבת אותי לרגע, כל מי שיהיה איתך יזכה!

אני לא אגיד שם, אבל אני אוהבת אותו כי הוא רגיש, לא כמו כל הבנים, נחמד, לא מקלל, עדין, וביישן

עומרי, כי הוא חמוד וחכם עם אופי מושלם חתיך פשוט בן אדם מושלם... אבל אני כבר חצי שנה אוהבת אותו למדתי להשלים עם זה שזה לא יקרה אבל אני לא מצליחה לרדת ממנו.
אני אפילו זוכרת איך הכרנו...

זיו. חח וואלה אני לא כולכך מכירה אותו והוא בקושי אותי אבל מכול מנ שאומרים עליו אני מתאהבת והוא גם ממש חתיך

בר. הוא שם תמיד שצריך אותו והוא יודע להגיד את המילה הנכונה תמיד כדי להרגיש יותר טוב והוא פשוט בן אדם מדהים אין אנשים כמוהו אבל זה לא יקרה בנינו כי הוו הומו אבל הוא החבר הכי טוב שאפשר לבקש כמו אח. וחבל שזה לא יהיה יותר אבל אני מבינה שאני צריכה להמשיך הלאה כי זה לא יקרה

לא אכתוב את השם שבל שלו, אבל כן את הסיבה

הוא שונה מכל מי שהכרתי, הוא כאילו אחר כל כך... זה כאילו כל הבנים שפגשתי הם צבעים, ראיתי מלה צהוב כתום אדום ואפילו חום. אבל פתאום ראיתי אותו. הוא כחול. וזה שונה מכל מה שהכרתי. איך יכולתי להעלות בדעתי צבע כזה אם כל מה שראיתי היה צבעים חמים ספציפים ופתאום כחול. ואהבתי את זה. את הצבע הזה. זה היה צבע כל כך יפה... שכולל בתוכו את כל התכונות שאי פעם רציתי בבן אדם ויותר. והבנתי שכל תכונה זה חתיכת פאזל ויש מיליון תרכובות שונים ותמונות שונות שיכולות לצאת מאותן חתיכות.

סער.

יובל
אתה הבן אדם הכי מדהים שהכרתי,
חבל שעזבת בלי לומר שלום..

רוז

אני לא יודע מאיפה להתחיל
אני אוהב אותה כל כך
אפילו יותר ממש שאני אוהב כל אחד אחר
רוז, מתי תביני שאני אוהב אותך אה?
מתי תביני שהחבר המטומטמם והערס שלך לעולם לא יגרום לך להיות מאושרת והוא רוצה אותך רק בגלל הגוף שלך..
אבל אני לא רוצה אותך רק בגלל זה, כן זה גורם לי רק להבין כמה את יותר מושלמת
אני רוצה אותך בגלל האופי המדהים הזה שלך, שהוא האופי הכי נדיר שאני מכיר.
אין עוד אנשים כמוך
כשאת מדברת אליי אפילו אומרת לי "אתה יכול להגיד לי מה היו השיעורים?" מיד הגוף שלי רועד
ויש לי צמרמורת נעימה
כשאני מביט בעיניים הגדולות והיפות האלו שלך שהן בצבע חום שקד, ויש לך שם ניצוץ ירוק קטן בעין השמאלית שלך, אני נמס.
אין בן אדם בעולם שיאהב אותך כמו שאני אוהב אותך
אנחנו ידידים הכי טובים כבר 7 שנים
ואני מאוהב בך כפי שלא הייתי מעולם
במיוחד עכשיו, ששנינו גדלנו באותו רחוב..
עוד מעט מסיימים תיכון
ואני לא יודע איך להתבגר על הפרידה ממך..
סיפרת לי שאת חוזרת חזרה לגור בצרפת
כמו לפני 7 שנים
וזה שובר לי את הלב
אני חושב רק על זה בכל יום שעובר
את כל כך חשובה לי
הצחוק הזה שלך, תמיד נשמר בליבי
ואני מתמוטט לראות אותך בוכה מהחבר הזה שלך שעוד פעם פגע בך, כמו תמיד.
אין לי אומץ, לי, להגיד שאני אוהב אותך
אין לי מושג מה אני אעשה כשתסעי
אני לעולם לא אוהב מישהי יותר ממה שאני אוהב אותך..

תודה על הפריקה..

עומר. הוא פשוט אחר. הוא מדבר אחרת, אוהב דברים אחרים, נראה אחרת. הוא פשוט מיוחד ושונה ומדהים. יש לו חיוך כל כך יפה; צחוק מוזר ומצחיק. העיניים הירוקות שלו.. אני יכולה לטבוע בהן. הוא כל כך שונה ממני ובו בזמן כל כך דומה לי. אבל הוא פגע בי כל כך, ואני כל כך רוצה לכעוס עליו אבל לא יכולה. אף פעם לא הכרתי מישהו כמוהו. ואני רוצה להיות איתו, אבל הוא לא רוצה להיות איתי.

אלרואי, אתה כול כך יפה וחכם למה אתה לא שלי..

שואל השאלה:
אלרואי היוטיובר?

יש יוטיובר בשם אלרואי? נתתם לי נושא על מה לדבר עם הקראשש

אלה: (

עידו, כי הוא פשוט מדהים לפי דעתי.

אין לי קראש.. אני קוראת את התגובות שלכם ואני כל כך מקנאה ומקווה שיום אחד אני גם אזכה להרגיש ככה כלפי מישהו
בהצלחה לכולם עם הקראשים שלהם 3>

קוראים לי אלרואי.-.
יש לי סוג של קראש כלפי מישהי כן לא יודע אם זה קראש או קראש שיעבור תוך שנייה.

רוני... אני תמיד אהבתי בנים ורק בנים ובחיים לא ראיתי את עצמי עם בנות, אבל יש בך משהו.. שפשוט מדליק אותי.
את אפילו לא יודעת מי אני ורוב הסיכויים שאת לא תדעי את הריי יותר גדולה ממני ולא באותו בית ספר איתי.
כל פרט בך פשוט לדעתי מושלם, את כל כך מיוחדת ומדהימה.
את פאקינג אוהבת ג'אז! אף אחד לא אוהב ג'אז! סוף סוף מצאתי מישהו כמוני!

עומר, אני מאוהבת בו מעל הראש!
ולמה?... לא יודעת, אי אפשר להסביר אהבה..
הוא פשוט אדם מיוחד

לכל מי שאהבתי הייתי קוראת ידיד, מכרתי לעצמי שאני אוהבת אותם בתור אחים עד שהייתי מאמינה לעצמי.
מנעתי מעצמי להתאהב, לעשות משהו עם הרגשות האלה שרק מחכים להיחשף, פחדתי לתת את הלב שלי, פחדתי שישברו אותו.

כמו שאור שבר. אני זוכרת הכל. איך הוא שיחק בי, השפיל אותי מול כולם..
אני זוכרת שבאתי לדבר איתו, אמרתי לו שאני אוהבת אותו ושאני מקווה שזה הדדי, שהוא בן אדם מדהים, העליתי לבחור את האגו והוא? הוא צחק לי בפנים ואמר " למה שזה יהיה הדדי? מי יאהב אותך?"
כולם צחקו והתחלתי לבכות. בחיים לא בכיתי כמו שבכיתי אז. באותו יום הבטחתי לעצמי לא להתאהב בחיים.

ואז הגיע רועי.
ופשוט אהבתי אותו. אהבתי אותו וכעסתי על עצמי.
ולא עשיתי עם זה כלום, נתתי לאותו אור למנוע ממני להיות מאושרת.
יום אחד הוא כתב לי שהוא הכיר מישהי, שהם מאוהבים ושהוא מאושר.
וכעסתי על עצמי, את כל הכעס פרקתי עליו.
והוא חסר לי, הוא נעלם לי מהחיים ועכשיו הם חסרי טעם. והכל באשמתי. באשמת הפחד המפגר שלי שאני סוחבת 10 שנים אין לי את רועי עכשיו.

לזה שרשם אלה איך קוראים לך?

אני אוהבת את הקראש שלי לא ממש יודעת למה אבל משהו בו פשוט מזכיר לי אותי. וגם הוא לרוב מחייך וזה ויש לו שימחת חיים שאין לי. אני אדם אדיש לרוב ומתבודד והוא בדיוק ההפך ומה שאני רוצה! חוץ מזה שתמיד ראיתי אותו בחלומות שלי גם לפני שראיתי אותו במציאות אז אני חושבת שפשוט הוא האדם הנכון.

אני לא אגיד את השם, אבל למה התאהבתי בו?
מאיפה להתחיל, הוא פשוט כל כך אני, הוא ממש מבין אותי ואני מבינה אותו, תמיד היה לנו על מה לדבר (לפני שהפסקנו לדבר), הוא תמיד ידע מה להגיד, הוא משוגע ויש לו חוש הומור מעניין בדיוק כמוני, הוא בחוג תיאטרון כמוני, הוא בן אדם חברותי, תמיד מצאתי משהו דומה בינינו, לא משנה מה הוא היה עושה תמיד הגעתי למצב שאנחנו עושים את אותו הדבר.
הוא פשוט אני בבן וזה משגע ומושך אותי בדיוק באותה מידה.
חבל רק שהוא לא שם לב לזה..

אני אוהבת אותך יותר מכל דבר אחר.
התנהגת אלי הכי יפה בעולם, גרמת לי להתאהב בך.. ואז פשוט הלכת. אתה הבן אדם הכי יפה שהכרתי, רק חבל שאתה לא יפה מבפנים כמו שאתה יפה מבחוץ
נמאס לי כבר שאתה מנסה לגרום לי לקנא, שאתה פשוט לא מפסיק להיות עם בנות
בנות מקרקרות סביבך כאילו אתה זהב טהור
אני מבינה אותם, נורא קל להתחבר אליך, אתה נראה בן אדם שמח ואופטימי תמיד
הלוואי הייתי יכולה לבלות איתך יום אחד ולהכיר אותך באמת, כי באמת שאני כבר לא יודעת מי אתה. אני כל כך מבולבלת ממך. פעם אחת אתה אוהב אותי ופעם אחת אתה לא.
בבקשה תחזור אני מתגעגעת אליך..: ( (

ארטיום


זה קצת קשה להסביר... רואים עליו שהוא שונה וטוב לב
רואים עליו שאכפת לו מהסביבה
פשוט רואים שהוא לא כמו האחרים ושהוא מיוחד כיבכול



וגם צבע העיניים שלו יפה^^

עומרי

כי הוא מדהים, מתחשב, עוזר, נחמד בטרוףף, חתיך, חיוך כובש, מצחיק
אולי אני לא מכירה אותו יותר מחודשים אבל תוך חודש הוא כבש אותי

אמאלה אתם כל כך חמודים^^בהצלחה לכולם
מקס אני אוהבת אותך.

הזאת שמעלי מקס מהאתר?

אבי

הרגע הזה שאתה מחפש בכל התגובות כדי לבדוק אם כתבו את השם שלך...

תמחקו

תומר (אני נמשך לבנים)
כי אני אוהב את החיוך והצחוק שלו
הוא תמיד עוזר לכולם ותומך
הוא בן אדם שאפשר לשבת איתו שעות ולדבר איתו על כל דבר שבעולם
הוא אף פעם לא יפגע במישהו שהוא אוהב
עריכה: ויש לו חיוך ממיס וכובש

אני אוהבת אותך... כבר כמעט שנתיים... ואף פעם לא יכולה להגיד לך.
אני אוהבת אותך.. גם כשאתה מדבר עם בנות אחרות, כשהתרגלתי שדיברת רק איתי.
אני אוהבת אותך גם כשאתה מספר לי על איך נגעת בזאת, ואיך זאת ישבה עליך..
אני אוהבת אותך גם כשאנחנו רבים. גם על הדברים הכי פשוטים. "מה המגמה הכי טובה", "ההקבצות משפיעות על הבגרות או לא".
אתה אפילו לא יודע עד כמה אני נהנת אפילו לריב איתך..
איך שהעיניים שלך נוצצות כשכועס. ואיך שהן נוצצות כשאתה שמח. ואיך שאתה עושה שטויות כל הזמן. איך שאתה מחייך. ואיך שאתה תמיד מציק לי. אני יודעת ששמת לב שאני אוהבת את זה.
הייתי רוצה שתציק לי עד סוף כיתה י"ב. למרות שלא תיהיה שם אז... אני כל כך נהנת איתך, ואני בספק שאתה יודע. אחרי הכל, אתה מקובל. כולן מתות עליך בשכבה שלך. אתה לא צריך לקרוא למישהו פעמיים כדי שירצה לשאול מה רצית. ואחרי הכל, אני סתם חטניקית קטנה ומעצבנת, שאתה צריך לדאוג לה כמו לילדה בן 5, שלא תדרס, שלא תיפול כשהשרוך שלה פתוח.. מהצד זה נראה כאילו זה הדדי. אבל כשמסתכלים על זה לעומק... אני יודעת שהיית מעדיף מישהי אחרת.. מישהי יותר יפה. עם יותר ביטחון.
ובעצם, גם אני לא חושבת שאני ברמה שלך..
אתה כזה מקסים. השיער השטני שלך, העיניים הירוקות-חומות שלך. החיוך הנדיר שלך! איך אני אוהבת כשאתה מסתובב אליי ומחייך אליי את החיוך הביישני הקטן הזה. אני מתה עליך, ולפעמים כל מה שאני רוצה זה רק לחבק אותך. כל מה שאני רוצה זה שתלטף לי את הראש ותגיד שהכל בסדר. אבל שנינו יודעים שזה לא יקרה...
אני באמת באמת אוהבת אותך... בסיטואציה הזאת, הדמיון המפותח שלי לא פועל לטובתי.. אם הייתי מקבלת ממך חיבוק על כל פעם שדמיינתי אותנו יחד, הייתי הבן אדם הכי מאושר בעולם. הלוואי שהיית מרגיש אליי משהו.. הלוואי שהיית ממשיך להציק לי... אבל לא... אני כנראה לא שווה את זה...

אתה חושב כשתספר שלו שאתה אוהב אותו הוא יפגע בך?^

לירון, הוא כל כך נחמד ויפה ותומך שזה הזוי חבל שהוא לא מרגיש כמוני (כן שאלתי והתוודתי שאני אוהבת אותו). נדלקתי עליו עוד מפסח האחרון ומאז אני לא מפסיקה לחשוב עליו.
הוא תמיד יהיה שם בשבילי גם אחרי הקטע המביך הזה בטוח! הוא ממש דומה לי באופי ובחיים לא לגשתי שן אדם כזה נחמד (חוץ מחבר טוב שלי שהוא בכלל הומו-לא ניכנס לזה).
באמת חבל לי שהוא לא מרגיש כמוני וזה די מאכזב אבל אני עדיין שמחה שאנחנו שומרים על קשר ולא נותנים לזה להפריע לחברות שלנו.

3 שנים שאני לא מסירה ממך את העיניים,
3 שנים בהן את כל מה שעובר לי במחשבות.
בהן אני שואלת את עצמי מה את עושה ועם מי את נמצאת,
איך את מרגישה ואיך אני יכולה לעזור.
3 שנים טעונות בכאב,
ולפעמים בא לי לחזור אחורה, ופשוט לעצור את זה.
לעצור את זה לפני שכל זה מתחיל.
כי עכשיו זה כמעט ומאוחר מדי בשבילי.
היו לנו רגעים משלנו..
מלא רגעים יפים שאת רובם את אפילו בטח כבר לא זוכרת.
אבל אני זוכרת הכול מהכול,
כי לא הספקנו הרבה ואת כל הזמן עוזבת.
תמיד יש לך משהו חשוב יותר ממני על הראש,
לא אכפת לך ממני ולאחרונה גם הפסקת להעמיד פנים שאני כן.
את לא יודעת את זה, אבל עכשיו כל החיים שלי מתמוטטים.
ואני עם דמעות כשאני כותבת את זה.
לא נשאר ממני כלום, ואני כרגיל מאבדת את עצמי.
לא מוצאת את האיזון שלי כרגיל.
ואת כל כך חסרה לי, היית משכיחה ממני את כל הרע.
אבל עכשיו את רחוקה ואני אפילו לא יודעת למה,
אני פשוט מניחה שעכשיו כבר טוב לך.
שאת לא צריכה אותי יותר, שמעולם לא היית זקוקה לי באמת.
והכול כל כך כואב והבעיה היא בטח אצלי,
כי הבעיה היא תמיד אצלי.
בכל אופן אני אוהבת אותה כי איך אפשר שלא?
אין לי מילים לתאר אותה, היא מושלמת מדי.
ואת השם שלה אני לא אגיד,
אבל גם את השם שלה אני מאוד אוהבת.

אביתר. אנחנו לא כל כך מכירים ואפילו אין לי מושג למה יש לי קראש עליו. אבל ככה אני מרגישה.

לאנונימית ששאלה אותי ^^^
אףאחד לא יודע בכלל שאני נמשך לבנים

שני.

היא פשוט עצמה.

עמית, אתה יפה ומצחיק נורא וגם יש לך הרבה תכונות דומות לשלי. אתה קצת ביישן כמוני, שנינו קלמזי ואוהבי ספורט. אני בעננים שהמבטים שלנו נפגשים וכשאני באה אלייך לבית בשישי..
אתה כל כך חמוד שאתה מחייך שאני מסוגלת להתעלף כמעט. אני מקווה שאתה לא חושב שאני אילמת, אני יודעת לדבר פשוט אני ממש מתביישת ממך הלוואי שהיית יודע את זה!

איתן
שנינו שונים כאלה

שואל השאלה, תאי תאילנדית? פשוט אני מכירה אחת חח
ולשאלה אין לי

אני כל כך אוהבת אותך ברמות שאתה לא מבין..
אני אוהבת את העובדה שאתה תמיד תהיה שם בשבילי, אני כל כך אוהבת את זה שאתה תמיד מחמיא לי ותמיד אומר לי מילים יפות שגורמות לי רק להתאהב בך יותר ויותר..
אתה לא מבין כמה אני מאוהבת בך, אני יודעת שזה הדדי, זה ברור לי.. אבל זה לא אפשרי...
למה זה חייב להיות כזה מסובך? למה זה חייב להיות כזה אסור? אבל למה זה חייב להיות כזה מושלם?
אז רק תדע שאני חושבת עליך כל שנייה, ואני כל כך אוהבת את המחשבה הזאת...
אני רק רוצה להרגיש את החיבוק הגדול שלך ושרק תגיד לי שוב, שהכל יהיה בסדר.

אני היחיד שמחפש את השם שלו?

מצחיק אותי שבתגובות הראשונות הביאו לאחת 3 פלוסים ולשניה כמה מינוסים למרות שהם רשמו אותו דבר...
האנשים פה משהו מיוחד...
ואין קראש, אנשים צריכים ללמוד לנצל את הרגע, אוהב? תנסה לעשות עם זה משהו, בלי תקשורת אי אפשר לדעת מה אחד חושב על השנייה או להפך

לירון (לבבות לבבות).. בהתחלה בכלל שנאתי אותו, לא רציתי להסתכל עליו. אבל איך אומרים? החוט בין אהבה לשנאה דק? אז כן.. זה התחיל בשנאה ועבר לאהבה. למרות שהוא גדול ממני, יש בו משהו מאוד מושך. לאו דווקא היופי (שיש בשפע, כע?) אלא הפנימיות, הסמכותיות, הבגרות הזאת שאין לכל בחור. יש בי תקווה שאולי עוד כמה שנים זה יקרה. אני לא מוותרת.

שי אובניש

אביחי מהאח הגדול
הוא מושלם

אני מעדיפה לא לכתוב את השם שלו..
היינו זוג בכיתה ד. היינו זוג במשך שנה בערך וזה נשמע טפשי כי זה כולה כיתה ד-ה אבל היו לי מאז כמה עוד כמה חברים אבל הוא האהבה הכי גדולה שהייתה לי באמת שאהבנו אחד את השנייה ממש! ואז החברה הכי טובה שלי הראתה לי שיחה שלו ושלה בפייסבוק וראיתי שהוא כתב לה משהו כזה בערך "אם את ו.. (זה שהיה חבר שלה באותו זמן) הייתם נפרדים, ואני ו.. (השם שלי) היינו נפרדים, את היית רוצה להיות חברה שלי"? בשנייה שראיתי שהוא כתב לה את זה לא הפסקתי לבכות. נפרדתי ממנו ישר והוא היה כותב לי מאז מלא פעמים שהוא אוהב אותי וניסה להסביר לי שזה בכלל לא הוא כתב את זה (זה באמת לא היה הוא. זה היה החבר הכי טוב שלו, והוא היה איתו כשהוא כתב את זה - הם עשו את זה רק כדי לראות מה היא עונה) ואני כמו טיפשה לא האמנתי לו שזה לא באמת הוא כתב את זה. ובזמן שהוא התחנן שנחזור ורק הסביר לי כמה הוא אוהב אותי - אני פשוט פגעתי בו כל כך, היו לי כמה חברים אחריו (לא באמת אהבתי את כולם, אולי רק לאחד מהם היו לי קצת רגשות אבל יחסית אליו שזה היה כלום) ושיחקתי בהם רק כדי להכאיב לו. אני מצטערת על זה כל כך.. (הייתי ילדה בת 11 טיפשה ממש!) ומאז נשארנו ידידים לקצת ולקראת סוף כיתה ו הפסקנו לדבר.. עכשיו אנחנו כבר בתיכון (בכיתה י שנינו) אני רואה אותו כמעט כל יום והלב שלי נקרע... זה מרגיש לי פיספוס הוא באמת היה אהבת חיי... אתם לא תבינו בחיים, זה נשמע לכם אידיוטי ושטותי כי זה היה אהבה של ילדים בני 11 אבל זו הייתה אהבה ענקית.. עדיין יש לי סוג של רגשות אליו וכל פעם כשאני קוראת את השיחות שלנו בפייסבוק כולי דמעות, איך הייתי רוצה לחזור לתקופה הזאת שהיינו ביחד, כל פעם שהוא היה מחבק אותי או נותן לי נשיקה בלחי (אחרי שכל השכבה הייתה צועקת"חיבוק" "נשיקה") הייתי מתמלאת באושר.. (עברו כבר 5 שנים, אבל תבינו.. אהבה ראשונה)

זה שרשם שי
באיזה כיתה אתה?

קוראים לו שגיא, ועד כמה שאני מנסה שלא להודות בעובדה שאני מאוהבת בו, אני מאוהבת בו..
אני אפילו לא יודעת למה אני אוהבת אותו, אני פשוט חושבת שהקו המאוד דק בין אהבה לשנאה התהפך כששמתי לב אליו יותר.
אני חושבת שאני מאוהבת בו בגלל העובדה שאני לא ממש פופולרית בקרב בנים, אני ממש רגישה וביישנית (והרוב חושבים שאני גם סנובית בגלל זה), אבל שנה שעברה כשהייתי בכיתה י"א הוא התחיל להחמיא לי, אני אפילו לא בטוחה אם הוא אמר את זה בצחוק או לא, הוא גרם לי להרגיש מיוחדת, ואף אחד מלפניו לא גרם לי להרגיש מיוחדת אף פעם
מאז שנכנסתי לחטיבת ביניים, וראיתי אותו לא ממש הייתי מתה עליו (יותר נכון שנאתי אותו) והיום אני לא רוצה לחשוב שבסוף השנה הזאת אני לא אראה אותו יותר.. אני גם חושבת שהוא מעוניין בילדה מהכיתה שלי, מה שממש פוגע בי אבל מה אני יכולה לעשות כבר?
והוא לא שם לב, עד כמה שהוא מנסה לשחק אותה ערס שמצחיק את כל החברים המטומטמים שלו, יש בו משהו אחר
אני יכולה לראות שהוא ילד טוב שפשוט נמצא בסביבה של אנשים שמדרדרים אותו, ואפילו אם הוא לא רואה את זה הוא ממש חכם, ומפרגן, וטוב לב ומתוק וחמוד בטירוף, והוא גם ממעיט בערך שלו בצורה נוראית
גם בלי קשר לאופי שלו, אני נמשכת אליו גם מבחינה חיצונית, הוא גבוה, ולמרות שהוא לא הכי חטוב בעולם, אני עדיין רואה אותו יותר חתיך מכל הכיתה שלי, ויש לו עיניים יפות (חומות בהירות).
הלוואי שהייתי יכולה להגיד לו את כל זה, אבל אני לא יכולה, אני יודעת שהוא יצחק עלי אחר כך וגם ככה אני מנסה להתגבר עליו.
הלוואי שהוא היה אחר, שהוא היה נשאר.. מכל האנשים שעזבו אותי, בין אם זה חברות ומשפחה, הכי רציתי שהוא ישאר, אבל זה לא ככה..

ליאור
הוא נראה טוב בעיניי, הוא מצחיק ויש לו קסם אישי ממכר.

ישי, הוא נראה מושלם בעיני, יש לו עינים כחולות וחיוך כובש, וגם יש לו חוש הומור מדהים! פגשתי אותו פעמים ובשנהם הרגשתי פרפרים והתרגשות כשדיברנו <3

היה לי בעבר
קוראים לו אלון, הוא שכבה מעליי והוא ג'ינג'י.
לגבי ה"למה" אני אפילו לא יודעת.

על מה המינוסים -_-

אנונימי עם ה55 פלוסים.. האמת שקוראים לי רוז.. ויש לי עיניים חומות.. וחבר אבל הוא לא ערס.. אני אוהבת אותו..
י שמצב?

חיים

אורן
כי הוא פשוט מתוק, מבין אותי ומצחיק
ויש לו חיוך כובש לגמרי.

לא אציין את שמו מכיוון שיזהו אותי.
הכרתי אותו לפני שנתיים/שלוש בערך.

הוא פשוט בן-אדם מושלם לדעתי, אחד כזה שנדיר למצוא.
בטיול השנה נפצעתי ברגל ברמה קשה שלא יכולתי לזוז והוא פשוט הציע לסחוב אותי, כשסירבתי הוא אמר לי שהוא לא זז עד שאני לא אסכים (והוא בסוף סחב אותי).
וקיימים מקרים שאני לא נכללת בהם.
לידידה שלו היה קר והיא כל הזמן אמרה שנעים לה, הוא הוריד את הסוויטשירט ואמר שיש שתי אפשרויות או שהיא תלבש אותו או שאף אחד מהם לא ילבש אותו.
או כשבנסיעה להצגה הילדים לכלכו את האוטובוס בצורה מטורפת (באמת - גועל נפש) הוא פשוט נשאר שם לעזור לנהג לסדר והביא איתו עוד כמה ילדים שיעזרו (אני נכללת ביניהם). יש עוד מליוני סיפורים שאוכל לכתוב עליו, אבל שום דבר לא מתקרב למציאות.

הוא תמיד מנסה לשמור על חיוך שלו ושל כולם, הוא יעזור לך כשתהיה בצרה הוא יחבק אותך שתבכה ואם מישהו שהוא לא מכיר יבכה או יהיה בצד הוא ילך לבדוק מה קורה איתו, הוא יצחיק אותך שתהיה מדוכדך הוא לא יתן לך להרגיש לבד, אם הוא רואה שמשהו לא בסדר הוא פשוט יתעקש שתדבר איתו ויחפש דרכים לעזור לך, הוא מלא באהבה וחמלה ורק שאני שומעת את השם שלו הראש והלב שלי בעננים.

יכול היה להיות בנינו משהו אבל מישהי (ידידה טובה שלי שבזכותה הכרתי אותו) פשוט אמרה לי להתרחק ממנו מפני ש"הוא שלה וכי אין לי סיכוי איתו", אז ככל הנראה אני אתרחק ממנו.. בתקווה שהוא לא ירגיש או יכאב לו, או לי - ואני יודעת שיכאב לי, מאוד.

תודה על ההזדמנות לפרוק.

אלעד. יום אחד השתוללנו בכיתה, אני וחברות שלי, עם מסכה של סוס, ופשוט השתגענו כמו שאהבנו להשתגע. אני החלטתי לקחת את חברה שלי שק קמח כשהיא עם המסכה, ורצתי איתה לתוך החדר של הסגנית. הוא היה שם. אף אחד לא צחק. חוץ ממנו. שיצא אלי מהחדר ונפל על הרצפה מרוב צחוק ביחד איתי. מאז הוא לא יצא לי מהראש. הוא כל כך שונה מהשאר.. אני והוא מדברים באותה שפה, אני מרגישה אותו. אפשר לטבוע בעיניים השחורות שלו, להתמכר לצחוק שלו, ולחבק אותו עד אינסוף. הוא היחיד שקיבל את השגעונות שלי והשתגע איתי ביחד.

דניאל, העיניים שלך והחיוך, זה מהפנט..
אני אוהבת את זה שאתה מנגן איתי ועוזר לי.
אתה מדהים והצחוק שלך מדבק.
איפה אפשר למצוא עוד כמוך?
אתה שונה מכול מי שאני מכירה.
אתה מוזר כמוני
ואתה לא מקולקל כמו כולם
ואתה מגלה עולמות ומטייל
אתה לחוץ לידי לפעמים וזה הדבר הכי מתוק שיש בעולם.
אני אוהבת איך יש לך את הקטע הזה ביידים כל פעם שאנחנו יושבים ומדברים
כל שנייה איתך מרגישה נצח ואני רק רוצה שהיא תמשיך.
אני אוהבת אותך דניאל.

וואחנריגשתם כולם
אני מעדיפה שלא להגיד את השם
את האמת אני לא יודעת כבר מה אני מרגישה אליך... אני מאד מבולבלת לא יודעת מה קורה כאילו הזמן שנעלמת הוריד לי כל כך או שאחרי שעבר הזמן של הבכי פשוט נפהכחשתי את הכל.. אני לא יודעת..
אחרי שנפרדנו כל כך כאבב לי כל כך אהבתי אותך ואני עדיין אוהבת אבל מאד מבולבלת מהקטע הזה אל תשאלו כי אני לא מבינה בעצמי
אני מאד מאד מקווה שאתה עדיין מרגיש אליי אותו הדבר בבקשה שכן ואם אנחנו נצטרך להיות ביחד אני מאמינה שנהיה גם אם זה יהיה עוד הרבה זמן
בקשר ללמה
אתה כל כך חמוד כל כך מתוק כשפחדת להגיד לי שאתה אוהב אותי שרק כשהייתי מסטול מרוב עייפות אחרי לילה ללא שינה ב 7 בבוקר זרקת את זה ככה בצחוק וידעתי שזה לא אני אוהבת אותך כי תמיד תמכץי בי עודדת אותי חיזקת אותי בכל המובנים נתת לי את הכוח להמשיך לקום בבוקר ולקום עם חיוך, להמשיך ללכת לבית הספר כי אדע שכשהסיוט יגמר אני אוכל לדבר איתך ושתגרום לי לשכוח הכל ורק לצחוק ולשמוח אני חולה על זה שאתה לפעמים כל כך שטותניק שזה פשוט ממיסס אה ואתהשוט חתיך! תקלוט את זה כבר
תודה על הפריקה חח:)

אה אז לא משנה אנונימי עם שי
אם היית בכיתה ח אז דיברת עלי חח

אלרואי.