סיטואצייה: אתם בוכים בגלל געגועים למישהו שנעלם לך בין היידים (הכוונה לאדם מת) ואומרים לכם שזה טיפשי לבכות יום לפני האזכרה ולא שווה לבכות כי הוא כבר מת, מה תגיבו?

זו בחירה שלי איך להתאבל על האנשים שאני אוהבת, נכון הוא כבר מת אבל בשבילי הזיכרון עדיין צורם

הייתי צורחת עליו לעוף ממני וכנראה לא מדבר אם אותו בן אדם. אלה אם כן הוא אמר בצחוק או ממש הצטער.

אני ממש אעלב, כנראה שמרוב כעס על מה שהוא אמר והרגשות כלפי מי שמת, אני לא אמצא מה להגיב ופשוט אשתוק

אני ממש אתעצבן, הבן אדם לא יחליט בשבילי מה לעשות שמשהו יקר לי פשוט הלך... הוא יכול לחשוב אחרת אבל זה לא בדיוק העניין שלו.
סביר להניח שהייתי מסתובבת, דופקת לבן אדם מבט עצבני ממש ועושה לו אצבע שלישית. ואז חוזרת לבכות... (רציני לגמרי)