3 תשובות
באמצעות עבודה על הmind: דמיון מודרך, נלפ. לעיתים בשילוב עם פעילות גופנית. זה תלוי מקרה. בכל אופן - בהחלט אפשרי.
שלום לך,
מסתבר היום בעקבות מחקרים שערכה ממשלת ארצות הברית ולא חברות התרופות, כי ההצלחה של התרופות הינה חלקית ביותר. אנו המטפלים ידענו זאת כל הזמן. התרופות מסייעות בהפחתת הסימפטומים של החרדה (דפיקות לב, הזעה, יובש בגרון וכו') ואינן מטפלות בחרדה עצמה. ללא טיפול מעמיק במקורות החרדה, אין זה מספיק.
ישנן שיטות טיפול שונות. אין הנחתום מעיד אלא על התחום בו הוא עוסק. לעניות דעתי, טיפול פסיכולוגי הוא היעיל ביותר.
מסתבר היום בעקבות מחקרים שערכה ממשלת ארצות הברית ולא חברות התרופות, כי ההצלחה של התרופות הינה חלקית ביותר. אנו המטפלים ידענו זאת כל הזמן. התרופות מסייעות בהפחתת הסימפטומים של החרדה (דפיקות לב, הזעה, יובש בגרון וכו') ואינן מטפלות בחרדה עצמה. ללא טיפול מעמיק במקורות החרדה, אין זה מספיק.
ישנן שיטות טיפול שונות. אין הנחתום מעיד אלא על התחום בו הוא עוסק. לעניות דעתי, טיפול פסיכולוגי הוא היעיל ביותר.
בדרך כלל הטיפול המומלץ לבעיות חרדה איננו טיפול תרופתי, ובמיוחד לא שימוש בתרופות הרגעה (כמו ואליום או קלונקס) שעוזרות נקודתית ועלולות להוביל להתרגלות והתמכרות, אלא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. טיפול כזה עובד בעיקר דרך חשיפה הדרגתית לנושא מעורר החרדה - אם בדמיון ואם באופן חי במציאות. חשוב להדגיש כי המעבר כל פעם לרמת חשיפה מעט גבוהה יותר נעשה תמיד בתיאום ושיתוף מלא עם המטופל - אין כאן הצפה טראומטית כמו שרואים לצערנו לעתים בתוכניות הבידור. לצד החשיפה, המטפל עוזר למטופל לבדוק את מקורות החרדה ועד כמה היא נראית בעיניו הגיונית כשהוא בוחן אותה ברצינות. טיפול ממוקד זה אורך בדרך כלל חודשים ספורים.
תהלה אלזס-רגב, פסיכולוגית קלינית מתמחה, ירושלים.
תהלה אלזס-רגב, פסיכולוגית קלינית מתמחה, ירושלים.
באותו הנושא: