מתי בפעם האחרונה בכיתם מעצב ומיגון קודר בגלל סיטואציה מבאסת או משונה!?

לפני כמה ימים מריב עם אמאומשהו אישי שקרה בעקבות זה

לפני חודש כנראה..

יום שבת בלילה

אתמול

אתמול
הייתי פשוט בהתקף עצבים
כמה שנים לא הייתי ככה..

הייתי בפקק שעה בדרך שנמשכה 10 דקות
ובזמן הזה פספסתי 4 רכבות ובדיוק כשהגעתי לתחנה ועמדצי ליד הרכבת היא נסעה

ועוד המון מקרים באותו היום

אתמול

אתמול
חוחי
אני פשוט פחדתי שיקרה משהו למישהו שאני אוהבת

אני מלפני שבועיים שראיתי חיית בר מתפרפרת מולי

הרבה פעמים רציתי לבכות הדמעות עמדו לי בעיניים, ובסוף לא בכיתי כי לא רציתי שייראו שאני בוכה..
פעם אחת היה בגלל בוחן במתמטיקה שזה היה שיא השפל והבנתי שאין לי סיכוי וגם היא אמרה לי שהיא רוצה לדבר איתי בסוף השיעור ואמרה משהו על מישהו שעשה באנונימיות טעות וזאת הייתה אני..
ועוד איזה 3 פעמים שהבנתי כמה שהחברות שלי מגעילות ולא באמת אכפת להן ממני רק מעצמן והן השאירו אותי לבד ועשו לי מעשים ממש מגעילים.. הבנתי שאין על מי לסמוך חוץ מעצמך.
אני נוטה שלא לבכות - אני מוציאה את הכעס שלי בצעקות ובעצבים במקום לבכות..
ולכן לא רציתי לבכות כי זה היה יוצא מוזר חח
ואל תגידו לי "זה בסדר לבכות" - אני יודעת, מעדיפה לעשות את זה לבד ושאף אחד לא רואה.

מבחן מתמטיקה שעבר. לפני שבועיים בערך קצת יותר.
//מסתבר שבכיתי בצדק, נכשלתי, ווהוו

אתמול
בגלל געגועים לבן אדם שאני לא בקשר איתו

אתמול, נשברתי.
זה היה אחד מהדברים ששואלים: היי את/ה בסדר?" ובכל פעם אתה עונה "כן/הכל טוב/אני בסדר". מתישהו הבכי יוצא החוצה ואתה שופך את הלב..

אני פחות מעוניינת לפרט על המקרה..
זה פשוט כאפה לפנים דאגה וחוסר אונים.

כשקליבלנד ניצחה בקיץ והייתי חייב להוריד שערות ברגליים בשעווה בגלל לברון המזדיין

לפני שבוע/ים

שלשום

זאת לא בושה, שעצוב לי בכיתה לפעמים ומישהו איכזב אותי, כל החברים שלי מעודדים אותי ולדעתי זה הרבה יותר טוב מהבית. אני בכיתי שבוע קודם בכיתה וכולם עזרו לי.

אתמול מול הפנים של מי שפעם היה החבר הכי טוב שלי...

אתמול