שאלת פריקה, תפרקו כל מה שעל הלב שלכם. אני אתחיל בזה שאי אפשר לשכוח מישהו שאוהבים. אחרי כל כך הרבה ויכוחים בין הראש ללב, הלב ניצח. אני אוהבת אותו כל כך, למרות שניפרדנו וקשה לי להסתכל עליו ולדעת שלא יקרה כלום מעבר לזה. איך אתם מרגישים?

איבדתי את כל החברות הכי טובות שלי ביום אחד. הקראש לא שם עלי. עומד להיות לי ציון גרוע במתמטיקה

שואל השאלה:
ציונים זה לא הכל בחיים, בקשר לחברות. אל תקראי להן חברות אם הן לא מסוגלות לקבל אותך עם כל הקושי שיש בך.

הלב תמיד מנצח.. כל מה שיש לנו בראש זה המצאות שפיתחנו לעצמנו, אבל זה לא שווה את זה.
קיצור כמו שאת מבינה, גם אני במצב שלך.
ואי אפשר לשכוח: (
קשה להילחם אבל עוד יותר לשחרר..

בדיוק כמוך. לא מצליחה לשכוח אותו למרות שאני יודעת שזה עשה טוב שהפסקנו את הקשר. וכשאני רואה אותו אני פשוט רוצה אותו. לנשק אותו לחבק אותו להרגיש אותו להסתכל עליו. ואוך העיניים שלו כל כך יפות. אני יכולה להסתכל עליהן כל היום. אבל אני יודעת שלא אכפת לו ממני. וזה הכי כואב.

אין לי חברות בכיתה, רק אחת ועכשיו היא לא תבוא לבית ספר הרבה זמן... אני לא מתחברת לאף אחד ואני מפחדת שעכשיו אני אשאר לבד ואסבול, לחברות לא מהכיתה כבר אין זמן אלי אחר הצהריים... אז אני פשוט לבד... גם בסטודיו זה ככה, ואני מרגישה לא קשורה לאף מקום
שונאת את האופי המחורבן שלי אוף למה אני לא יותר פתוחה וחברותית?!

אני דפוקה בכל כך הרבה רמות ואני פוחדת איך החברים שלי והמשפחה יגיבו אם הם ידעו שאני אוהבת גם בנים וגם בנות

זה שאת אוהבת בנים ובנות זה לא דפוק בך, זה דפוק בסביבה שגורמת לזה להרגיש לא בסדר.

אני בנאדם שמאוד קל לנצל, זה מה שממש אני שונאת בעצמי.
אני נתונה בכל כך הרבה פחדים ובגלל זה סובלת מהפרעות שינה ומחרדות.
אני תמיד עוזרת לאנשים שבקשר איתי - ותמיד שמים עלי ז*ן שאני צריכה עזרה.
בזמן האחרון חברה שלי במצב נפשי חרא, אני מבינה אותה. אבל היא תמיד גורמת לי לרגשות אשם - היא אומרת "לא. את לא אוהבת אותי." או רושמת שהיא הולכת להתאבד ואני באמת נלחצת כל פעם מחדש והיא פשוט סוגרת את הטלפון. אני לא אומרת שזה רק מרגיז. זה מחרפן. אני כל כך לחוצה.
האקסית שלי קצת גרמה להרבה אנשים שדווקא כן היו בקשר הדוק איתי קצת להתרחק ממני - היא אמרה להם כל מיני דברים רעים עלי. היא סיפרה להם סודות שלי.
אני מרגישה רוב הזמן ממש מיואשת, עייפה ומאוכזבת - כאילו הכל זה פשוט תהום ותמיד אמשיך להדרדר לכיוון מעטה האין - סופי.
קשה לי. רע לי כל כך הרבה ביום יום. ואין לי כוח ככ להמשיך להיאבק. אני בתקופה שאני נותנת למים לעלות על גדותיהם ולחנוק אותי.
בנתיים כל מה שאני עושה זה לוותר - עד שאני אתפוס עוד פעם תאוצה.

אני מבינה אותך, אני בדיוק במצב שלך

אני שונאת את כולםם גם את ההורים שלי כי כל מה שאכפת להם זה רק ציונים גם את עצמי כי אני מרגישה שמנה גם את חברות שלי כי אין יום שאנחנו לא רבות וגם כי אני נכשלת בכל מבחן אפשרי

נמאס לי ואני מסכימה עם מה שכתבת שאי אפשר לשכוח מישהו שאוהבים וואי זה כל כך מחרפן לי תצורה שאני מנסה לשכוח אותו ואז פשוט מחשבות עליו צצות שוב וזה קשה ואפילו לא היינו זוג או משהו שזה אמור להקל עלי בלשכוח אותו אבל לא!
וגם לגבי הבגרויות בין האחרונות שלי אין לי כוח לסחוב לקיץ אבל אין לי מוטיבציה ללמוד אני פוחדת להיכשל זה מתסכל אותי אני רוצה כל כך רוצה לקבל תפקיד מסוים אני פוחדת להיכשל אבל בלב שלי שאני יודעת שיהיה בסדר ב"ה
אני מרגישה לבד לפעמים גם שיש חברה אני רוצה להכיר אנשים אמיתיים איתי שלא יחייכו ומאחורי הגב שלא ידברו עלי רע
למרות כל הפריקה וכל החרא שאני מרגישה צריך לדעת לחייך גם כי יכל להיות יותר גרוע מזה אם כמה שקשה תחייכו אנשים!

נמאס לי מזה שחברה של אבא שלי נצאתי בכל מקום הוא יודע שאנחנו לא מקבלים אותה (לא בגלל שהיא חברה של אבא שלי אלא מסיבה מוצדקת לא אכפת לי שלאבא שלי יש חברה) ועדיין פתאום היא מופיעה בכל מיני מפגשים משפחתיים והוא יודע שאם היא תהיה שם אנחנו (אני ואחים שלי) לא נהיה שם כי לא באלנו לראות אותה ואבא שלי אומר שזה בעיה שלנו ורק אנחנו נפגע אם הוא יחליט להביא אותה למקומות שגם אנחנו אמורים להיות שם ואנחנו נחליט לא להגיע בגללה ונמאס לי ממנה כבר גם כשאנחנו מגיעים אליו הביתה כל הדברים של שם וגם הילדים שלה בבית של אבא שלי יותר ממני וזה מפריע לי באיזשהו מקום

קשה לי לראות את אמא שלי במצב שלה ובמיוחד שהיא לא מקבלת טיפול.
קשה לי לחזור כל יום מבית ספר ב8.
קשה לי בלימודים.
אני יודע שאם אעזוב את התוכנית לימודים שלי אני כנראה אנשור לגמרי מהלימודים.
קשה לי לחיות עם 2 שעות שינה בממוצע אם בכלל רק בגלל הלימודים
קשה לי לראות את הציונים שלך אחרי כמה שאני משקיע
אני מתגעגע לצאת עם חברים

אני אוהב אותה כל כך, וכן עברה שנה וקצת וכן היא התייחסה אליי מספיק חרא כדי שאתרחק ועדיין...
היא לא יוצאת לי מהראש. אין יום שאני לא חושב עליה לפחות 20 פעם. כשהתנשקתי עם אחרת דימיינתי אותה.
שברתי לבבות של אחרות כי הן לא היו היא..
ודיי! מה דפוק בי? למה אני לא מצליח להמשיך הלאה?
החיים יפים!

הוא לא אוהב אותי יותר ואני מודעת לזה וקשה לי עם זה
אבל זה המצב.
הוא לא אוהב אותי והוא לא רוצה שניפרד כדי לא לאבד את המוניטין שלו.
אבל למה שהוא ישקר לאחותו שהוא אוהב אותי?
אני לא מאמינה שהוא ישקר לה,
אבל למה הוא לא מוכן לדבר איתי?
להסביר לי מה קורה?

אין לי חברות

החברים שלי לא אמיתיים
אני גרועה בלימודים
אבא שלי מכריח אותי להיות דתייה
אני בבית ספר דתי ואין לי חברות שם אז אני סתם המוזרה הזו של הכיתה שכל הזמן שומעת שירים ושקטה בצד

ועוד מלא

אין לי חברות בכלל יש לי חברה אחת שלא שמה עלי בכלל
האקס שלי לא מדבר איתי ואני פשוט לא יכולה לשכוח אותו נפרדנו כח זה לא הרגיש לנו זה ועכשיו מאוד כואב לי כשנפרדנו...
אני לא יודעת מה לעשות..
גילו לאמא שלי מחלה קשה מאוד...
אני כל היום בוכה אין לי עם מי לדבר אין לי חברים ההורים שלי כל היום בבית חולים ואין להם שניה אין לי אחיות אז הכל אני נושאת לבד!
אני כל הזמן לבד!
החיים קשים...
אני חושבת לעבור למיאמי כשאני יסיים בית ספר בגלל שיש לי שם חבר ממש טוב...
אולי זה יעשה לי טוב בעתיד...
אני לא מצליחה להוציא את האקס שלי מהראש אני כל היום חושבת עליו ניסיתי להוציא אותו מהראש בזה שניסיתי להיות עם בנים אחרים אבל כלום לא עובד כשאני איתם אני חושבת רק עליו!
אני לא יכולה לשכוח אותו אבל אני יודעת שהוא שכח אותי...

יש מלא

אבל העיקרי מבין כולם זה כפייה דתית

נמאס שלי שמנצלים אותי..
נמאס לי שכל מי שאני אוהבת פשוט יודע שאני לא מסוגלת לכעוס עליו, וגם אם כן אני תמיד אתנצל וזה לא משנה אם אני עשיתי משהו רע או הוא.
נמאס לי שמנצלים את זה ועושים מה שרוצים אז לוקחים אותי כמובן מאליו..
נמאס לי מהכל, נמאס לי שאף אחד פאקינג לא מבין מה עובר עלי.. בא לי למות.. אני שבורה, אבודה, לא מוצאת את עצמי ונמאס לי מהכל.
אני שונאת את זה שאני פשוט מרגישה שאף אחד לא מבין אותי, שאף אחד לא באמת כאן בשבילי.. אני מרגישה תלויה באנשים כי אחרת אני אשאר לבד.. אני מפחדת, מפחדת שאני אחזור לעבר ושוב יצחקו עלי או ימצאו משהו לא טוב בי.
נמאס לי שאנשים חושבים שאני שק חבטות שלהם, אני הבן אדם הכי רגיש ביקום ואני כל כך נפגעת מכל דבר קטן שאנשים אומרים לי..
נמאס לי שמתייחסים אלי כאל מישהי מוזרה שלא יודעים מאיפה צצה, נמאס לי ששופטים אותי על פי איך שאני נראית, נמאס לי ששופטים אותי על פי איך שאני נשמעת, נמאס לי שמודדים אותי ע"פ הציונים שלי, נמאס לי ששופטים אותי לפני האמונות המוזרות שלי ונמאס לי ששופטים אותי בגלל השריטות שלי ומנצלים אותי..
אני לא יודעת איך להתמודד וקשה לי הכי בעולם, הדבר היחידי שכאן בשבילי זה המוזיקה.. אני אוהבת לשמוע מוזיקה ולהיכנס לעולם משלי, אי אפשר להסביר את ההרגשה שאת מרגישה שפתאום מישהו כתב עליך שיר, שפתאום מישהו מבין אותך, שפתאום מישהו שם עליך.
נמאס לי מכל השנאה של ילדים אחד כלפי השני, אולי תתעסקו באת מי לאהוב מאשר את מי לשנוא?
נמאס לי מכל המלחמות, למה אנשים לא מסוגלים לקבל אנשים שקצת שונים מהם? למה אנשים צריכים להסתתר מאחורי מעטפה כדי שלא יגלו מי הם באמת..
הכל כאן צבוע ומגעיל בעולם הזה, כל כך הרבה רוע וכל כך הרבה שנאה, כל כך הרבה חלוקות לקבוצות וכל כך הרבה עצב..
למה אנשים נמדדים לפי כמות לייקים או תגובות, לפי עוקבים, לפי מראה חיצוני.. למה צריך את כל זה? בן אדם זה בן אדם ואם אתה אוהב אותו אז אתה אוהב אותו.. זה לא משנה בכלל כמה לייקים או תגובות יש לו.. זה שאתם חושבים שהוא פחות נראה טוב זה לא בהכרח, מי קבע את המודל ליופי? כל אחד יפה כמו שהוא, שיפסיקו להוריד לאנשים את הביטחון..

בתכלס אני בנאדם חזק רצח מנטלית וכולם חושבים שאני מדהימה וזה אבל בתכלס החיים שלי בזבל אין לי כח לכלום הכל מתפרק ואני מנסה להשאר שמחה אבל פשוט אין לי כח כבר
נמאס לי מהחיים האלה
בא לי להתפוצץ על כולם
כל היום אני בוכה בסתר בלי שאפחד רואה
ילד שאני אוהבת מנצל אותי אני לא יודעת איך אני יוצאת מזה
הכל מסובך קיצור

שואל השאלה:
אני מבינה את כולכם ואני לא מתכוונת לוותר! אל תסבכו את עצמכם! מה שיש לכם להגיד תגידו! איך אתם מרגישים, אין אתם, כל דבר פשוט תגידו לבן אדם שאתם אוהבים בלי יותר מדי סיבוכים.

אהבתי אותו כמו שלא אהבתי אף אחד למרות שהיינו יחד לזמן קצר.
הוא שיקר לי לגבי הסיבה שבגללה נפרד ממני ושיקר לי כששאלתי אותו אם הוא שיקר לי לפני זה לגבי הרגשות שלו, אמר לי שלא.
בימים לפני שהוא נפרד ממני סיימנו כל שיחה באני אוהבת אותך אני אוהב אותך, לבבות ומה לא, יום אחרי כשהרגשתי שמשהו לא בסדר ושאלתי אותו זה היה כאילו פתחתי סכר שהחזיק מים כבר המון המון זמן.
מפה לשם השמוק הזה יכול לקפוץ לי.

יש לי מחשבות מוזרות
הocd שלי כנראה קשור לאנשים.. ואני לא יכולה להשתלט עליו...