2 תשובות
אני אכתוב מאנונימי כי אני מתביישת
שאני והוא נתקלים במסדרון, שמקום שאנחנו עובדים בו קורה מקרה חירום ואז יוצאים לפעולה ועושים שיתוף פעולה
ואז שנינו נקלעים למצב שזה אחד מגן על השני וזה בעצם כמו זיכרון כזה נשמר
שאני ישבתי על אבן וציירתי ומישהו בא וכיסה לי את העיניים ואז הסתובבתי וזה היה הוא
ואז הוא ציחקק מהלב ונתן חיוך אחד גדול ושמח ואני פשוט חייכתי חיוך ביישני.
שהוא הולך מכולן סוף סוף ובמקום מרוחק אחרי שכולם כבר עזבו אנחנו מתסכלים עמוקות לעיניים של אחד של השנייה
ויש קטע כזה שאני כל הזמן מדמיינת שאנחנו מתנגשים ופשוט נוצרים כמה רגעים של מבטים אורכים
אבל זה בטח כי יצא לנו להעביר כמה מבטים.
בכל מקרה בנתיים זה בראש שלי, כי זה לא בתכנון לצאת לופעל כרגע ><
שאני והוא נתקלים במסדרון, שמקום שאנחנו עובדים בו קורה מקרה חירום ואז יוצאים לפעולה ועושים שיתוף פעולה
ואז שנינו נקלעים למצב שזה אחד מגן על השני וזה בעצם כמו זיכרון כזה נשמר
שאני ישבתי על אבן וציירתי ומישהו בא וכיסה לי את העיניים ואז הסתובבתי וזה היה הוא
ואז הוא ציחקק מהלב ונתן חיוך אחד גדול ושמח ואני פשוט חייכתי חיוך ביישני.
שהוא הולך מכולן סוף סוף ובמקום מרוחק אחרי שכולם כבר עזבו אנחנו מתסכלים עמוקות לעיניים של אחד של השנייה
ויש קטע כזה שאני כל הזמן מדמיינת שאנחנו מתנגשים ופשוט נוצרים כמה רגעים של מבטים אורכים
אבל זה בטח כי יצא לנו להעביר כמה מבטים.
בכל מקרה בנתיים זה בראש שלי, כי זה לא בתכנון לצאת לופעל כרגע ><
אנונימית שהגיעה להבנה לא מזמן
להזדיין ביחד
באותו הנושא: