איך הייתם מרגישים אם אתם עומדים במגרש של בית הספר וכולם בחבורות ורק אתם לבד?

ממש לא נעים.

בודדה, מובכת..
קרה לי

קרה לי כל כך. הייתי פשוט הולכת לשירותים עד ההפסקה או סוף היום במקום

כמו שאני מרגישה כל הזמן, כמעט תמיד זה קורה לי

הייתי ככה רוב היסודי, היה לי קשה

מה אכפת לך שילכו להז**** מעדיף בלי חברים מאשר חברים מזוייפים רמז ערסים ופרחות שימכרו אותי בשביל שקית במבה

הייתי מרגישה ממש רע אבל הייתי מנסה להתחבר אליהן

רע כל כך!

רגיל...
זה לא כאילו שזה לא קרה לי.

כאילו זה לא קרה לי

בודדה מובכת מושפלת הייתי מרגישה רע הרגשה לא נעימה במיוחד
קרה לי

מרגישה בודדה ומבואסת והייתי הולכת משם

אני בטוחה שלפחות פעם אחת זה קרה לכל אחד אבל מה שראיתי שאחד כתב שלפעמים בחבורה מרגישים לבד וזה נכון אולי זה לא ממש קשור לשאלה

אני ככה כל הזמן, בדרך כלל הולכת לדבר עם בנות מכיתות גבוהות יותר, או מציירת, מדברת עם המדריכה, בסוף החברים יגיעו, אבל תנסי להיות כמה שיותר חברותית כדי שיהיה לך חברים תנסי כל הזמן, אבל אל תשבי נגיד לבד שכולם סביבך בחבורות, או תעשי הליכה מסביב לבד, זה עושה מחשבות נוראיות ומחמיר את המצב, תהי בתעסוקה כל הזמן זה ממש חשוב, מקווה שעזרתי

welcome to my life

הייתי מרגישה כרגיל...

קרה לי יותר מידי, הרגשה נוראית..

משותקת, לבד יותר מאשר אם הם לא היו שם

זה כבר קורה לי תמיד

רגיל שם אוזניות והולך לפינה הקבועה שיצרתי לעצמי מה לעשות שאני לא מסכים להם להיות איתי

דחוייה.. זה היה פוגע בי מאד שאף אחד אפילו לא מנסה לגשת אליי ולהתחבר איתי.
זה מעליב מאד!
וזה היה מעציב אותי כל כך.. יש מצב שאפילו הייתי בוכה למרות שאני אחת כזו שאף פעם לא נשברת או בוכה (וקרו לי המון דברים נוראיים בחיי)

וואי הייתי עצובה רצח
מנסה להידבק אולי לאיזו חבורה
או הולכת לבכות בשירותים ):

זה נורא, אני לא יודעת איך הייתי מצליחה להתמודד עם מצב כזה.

אני כל היסודי... מצב לא נעים אבל תמיד תזכרו שיכול להיות יותר גרוע!

הייתי מרגישה לא נעים ולא בנוח, נעלבת ומרגישה לא שייכת

אני טיפוס מתבודד.
כיף לי להיות לבד הרבה יותר מאשר להיות בחברת אנשים.
אז הייתי מרגישה סבבה לגמרי
שונאת שחושבים שלהיות לבד זה להיות בודד.
ממש לא.
להיות עם האנשים הלא נכונים = בדידות.

רגיל...

אני לא צריכה אנשים כדי להנות.

שאני הכי מגניב מכולם^_^

נשמע מוכר, פעם היה קורה לי הרבה אבל לא ממש היה לי איכפת (לפחות לא הראתי פשוט הייתי הולך לכיתה ומשחק בטלפון עד סוף ההפסקה או קורא ספר), כיום המצב החברתי שלי ממש השתפר ואני לא מוצא את עצמי הרבה במצבים האלה יותר (:

אני הייתי שמחה כי זה עדיף לי מאשר להיות בחבורה שקשה לי להסתדר..

קרה לי שנה שעברה ההרגשה הכי לא נעימה בעולם, רצון למות.. אם את רוצה לדבר את יכולה לפתוח פרטי אני יכולה להיות החברה הוירטואלית שלך :) אני יכולה גם לעזור ולייעץ אם את רוצה :)

האמת? בסדר גמור חח
סליחה לכל הריגשים שהרסתי להם את היום כי אני בן אדם שמח יותר מכם 3:

הייתי מרגישה חרא והייתי פשוט הולכת ובוכה.. או שהייתי מנסה להשתלב עם כולם ולנסות להיות חלק מהחבורות האלה לא כיף להיות לבד: (