יש פה ילדים שאין להם חברים בבית ספר? והם מחפשים בהפסקה עם מי להיות?

זה קרה לי מלפני שנה

אני

כן חע
אף אחד לא רוצה אותי לידו.-. חע נורמה

כן. אבל אני לא מחפשת עם מי להיות יש לי חברים מחוץ לבית ספר. ואנחנו גם שכבה קטנה לא התחברתי לאף אחד כמעט

אני... החברים שלי צבועים ונמאס לי מהם אז אני מדבר עם ילדים מהכיתה ובעיקר מהשכבה

אני
ולא כל כך

כן

לי אין ואני אוותר על התענוג ליהיות עם שכבה שלא נדע מה עוד כל אחד יעשה... אתם לא רוצים לדעת מה קורה בשכבה שלי יום יומי וכל השכבה שלי ככה חוץ ממני וכל הפסקה ישר אני הולך לדלת החירום באולם ספורט שאף אחד לא בא לשם ויושב על המדרגות גם מוותר ליהיות בקרבתם לא רק להתחבר אליהם לא תודה

יש לי חברים אבל אני לא מסתובבת איתם אז אני לבד

יש לי אבל אני מרגישה לפעמים שהן לא חברות אמיתיות

אין לי עם מי להיות כל כך בהפסקה אז אני מעדיף פשוט להיות במקום שלי בכיתה לחכות לשיעור עם אוזניות.
אבל בכללי אם לא הייתי "מתבייש" להיות לבד לא הייתי מנסה "להידבק" לאנשים רנדומלים כשנמצאים מחוץ לכיתה ובכללי מנסה להתחמק מלהיות במקום שבו כל השיכבה נמצאת וחייב להיות עם מישהו, כמו טיולים או מסיבות של בית ספר.

כבר ממזן שאנלא מחפשת. מסתדרת גם לבד (:

קצת לא כל כך

פעם ביסודי עכשיו יש לי חברות מחוץ לכיתה וגם בכיתה

לי אין וכבר התייאשתי מהחיפוש אז לא

אין לי ממש. בסדר לא כולם מסתדרים בבית ספר יש גם מסגרות אחרות בחיים. לא מחפש עם מי להיות... שורדים את הלבד הזה.. מבאס

אני חושבת שכולנו עברנו בחיים שלב כזה.. את/ה לא לבד :)

הייתי ככה גם מלפני שנה וחצי בארך

כן כל הזמן