זה הגיוני שאדם יענש על דבר שאבא שלו עשה? ומה דעת היהדות בנושא?

היהדות אומרת שאדם לא יענש על מה שאבא שלו חטא, בתנאי שהוא לא ממשיך עם חטאי אביו.
בנביא זה כתוב באריכות אם תרצה פירוט בוא לפרטי..

ביחזקאל כתובה תורת הגמול. עמ"י שאלו: אבות אכלו בוסר ושיני בנים תכהינה?
כלומר האם זה ראוי שהבן יענש על דבר שהאב עשה ולא נענש?
וה' עונה שהשכר והעונש הוא על פי מעשיו של הבן - ונותן דוגמאות: אם הוא המשיך/לא המשיך בדרכו הרעה של אביו או חזר בתשובה בסוף ימיו.

בתנך הענישה עבדה לפי גמול לדורות כלומר שלא משנה כמה טוב אתה תהיה אם אבא שלך היה רע אתה תיענש לפי מידת מעשיו ולהפך..

אני לא מומחה ביהדות אבל אני יודע שפעם גמול בין הדורות כלומר שעל מעשי אבות נענשו בנים היה מאוד מקובל אבל אני מאמין שבשלב מסוים זה השתנה.
אבל בכל אופן אלוהים עצמו העניש כמה פעמים בנים על מעשי אבות (או בני משפחה וכדומה).

זה הגיוני שאדם יענש על דבר שאבא שלו עשה?
הגיוני? כן.
צודק? לא.
ומה דעת היהדות בנושא?
למיטב ידיעתי זה קשה כמה וכמה פעמים ביהדות באופן *מאוד* קשה.