מה הסוד הכי גדול שלכם? השאלה נועדה לפריקה, תענו מאנונימי מבלי להזדהות

שאני לסבית
ויש לי חבר.

אני חושבת הרבה על דברים סוטים. אני בת 14 ומתה להתנשק בפה לעשות סקס ולהביא ילדים...

שאני בסטיפס
סתם סתם
כנראה שמבחוץ אני נראית הכי שמחה שיש ואף אחד לא יודע מה אני באמת מרגישה, קל לזייף

אני אוהבת לאונן כל היום

שאין לי חברות בכלל

אני נראית הכי תמימה שיש
אבל אני הכי לא חח

סבא שלי נוצרי.

אני מאוהבת בג'וקר מהסרט יחידת המתאבדים (לא, לא בשחקן החתיך אלה בשחקן עם האיפור של הג'וקר והשיער הירוק)

יש לי חבר ושכבתי עם החבר הכי טוב שלו
אני לא גאה בזה אבל הסכמנו שלא נספר לאף אחד

כמובן מינוסים תשפטו אותי אני יודעת שאני אדם רע...

יותר מדיי. אני לא אדם סגור אך ללא ספק 99% מהאנשים שמכירים אותי לא באמת יודעים עלי משהו. אני אלך עם זה שאני כל כך לא תמימה (במובן מיני) וכולם בטוחים שבקושי עשיתי מלחמת ידיים עם מישהו.

שכבתי עם חבר שלי עוד מלפני שנה ולא סיפרתי לחברות שלי כי לא רציתי לעשות סיפור ושיתחקרו אותי.

אני בת 17 ובחיים לא היה לי חבר
בחיים לא התנשקתי ובחיים לא היה לי מגע כלשהו עם בן
ואני יודעת שתגידו שזה לא נורא וזה עוד יקרה אבל בשבילי זה מאוד נורא
במיוחד שלכולם מסביבי היה/יש חבר

הוטרדתי מינית על ידי חבר טוב שלי..

שבכיתה א נדרתי או נשבעתי סתם ככה בדוד שלי וכעבור שנתיים הוא חלה בסרטן ונפטר, עד עכשיו אני מאמינה שזה בגללי ):

אני אוהבת לקרוא

היה לי חבר אינטרנטי שגדול ממני בארבע וחצי שנים
נפרדנו ולא נפגשנו, גם לא שלחתי לו תמונות שלי,
אבל אני מתחרטת עלזה

אני חרמנית 24/7
והמשפחה שלי חושבת שאני אפילו לא יודעת מה זה סקס

כשהייתי בת 14 הייתי בקשר עם חייל בן 21 ואפילו לא היינו מדברים ברמה יומיומית בווצאפ או משהו כזה אבל הייתי באה אליו והיינו שוכבים.. לפני כן לא היה לי חבר בחיים והייתי בתולה. זה הדבר שאני הכי מצטערת עלי בעולם.

התנשקתי עם ג'סטין ביבר פעם

רבתי עם מישהו ריב ממש גדול אנחנו לא מדברים כבר שלוש שנים ואני מתגעגעת אליו אבל לא יכולה להראות את זה.
לפני זה הייתי מאוהבת בו.

אנונימית שמעליי שהגיבה לחליסי, זה מזה לא במקום.
היא מנסה לפרוק וזכותה גם לא מאנונימי, אז חבל שאת מתעסקת בתפל ולא בעיקר.
בכל מקרה, אני מאוהבת קשות בילד מהשכבה שלי, והוא ניסה לשדך לי מישהו אחר...

יש לי ג'וק מחמד שקוראים לו דודו

אני אוהבת את דודו ג'וק המחמד שלה

תפסיקו לענות מאנונימי!
והסוד שלי הוא שאני מאוהבת במעיין חח

שאני לסבית ושאני נמשכת בערך לכול בת שאני רואה

שאולי אני נראת מאושרת... אבל בתוך תוכי, אני שבורה, דכאונית.. הבן אדם שאני הכי רוצה שיהיה לצדי לא פה

נאנסתי

אני נמשכת לכיורים בסתר..

שיש לי מחשבות מוזרות שמשפיעות גם לבחוץ.

אני בת 15 אף פעם לא היה לי חבר, אף פעם לא התנשקתי והכי רחוק שהעתי זה שנעו בי קצת וניסו לנשק אותי
כל מי שמתקרב אליי בקטע מיני אני איכשהו תמיד מרחיקה אותו כי אני תמיד מכירה אנשים ממקומות ציבוריים שסתם רוצים מין, קשה לי להתנשק עם מישהו לא חתיך פעם חשבתי שאני לא נמשכת לאף אחד אבל הבנתי שאני נמשכת רק לבנים ממש ממש יפים שבחיים לא התחילו איתי

יש לי איזה משהו בעצב הפנים... שכואב לי כל הזמן ותחושות הזויות כאלה. זה ככה כבר שנתיים וחצי...
ועם כל הכאב הפיזי והנפשי אני כבר הבנתי שזה לעולם לא יעבור ): לא רואים כלום בשום צילום או בדיקה ואין לי טיפול בגלל זה מן הסתם... ):
וזה סוד כי... פעם שסיפרתי את זה למישהו שהייתי איתו חצי שנה, הוא הפסיק לדבר איתי לאט לאט. אבל הייתי חייבת לספר לו ואני לא מתחרטת, כי זה חלק ממני, ואם הוא לא מקבל אותי כמו שאני אז אני לא צריכה אותו.
אלה החיים שקוללתי... ):

אני לבד. אין לי חברות ולהורים שלי לא אכפת ממני.. האתר הזה זה הדבר היחיד שנותן לי תקווה

אני נמשכת לעצמי ולבנים

מישהו שאני מכירה (בן 18) הכריח אותי לנשק אותו ברחוב והוא תפס אותי ולא נתן לי ללכת (ברחתי בסוף אבל..)

שאני שונאת אנשים שעושים דווקא.

שאני נראת הכי עדינהטתמימה ואני ממש לא עדינה הפך

שאני אוהבת מישהי ( שאני לסבית)

רק אני שמתי לב שכולם פה אנונימית xd כאילו אין אנונימי
וממ... אני מקללת ממש הרבה אבל חברות שלי אף פעם לא שמעו אותי אומרת למישהו טיפש -_-

אני כותבת ספר
אני חסרת ביטחון ברמה מוגזמת
אני סוגשל אתאיסטית
אבא שלי מכריח אותי להיות דתייה (זה לא ככ סוד אבל זה גם לא משהו שכולם יודעים, רק מישהו 1)

עד גיל 13 הייתי מתקלחת עם אח שלי הגדול (הוא היה בן 15), היינו מתקלחים רק עם תחונים ובלי חולצה, וכשהתחיל לצמוח לי חזה הייתי מתביישת אז הייתי שמה חזיה אבל הוא היה מוריד לי אותה והיו פעמים שהוא היה אומר לי להראות לו אם כבר יש לי שיערות למטה, או שהוא היה מראה לי את האביר מין שלו. היי פעמים שהוא ממש נגע לי בציצים שהם כבר היו גדולים

אף פעם לא התאהבתי

ההורים שלי מתגרשים ויש בעיות.. רציניות.

היא יודעת... אבל... שאני מאוהבת בחברה הכי טובה שלי.. ושאני בי...

שאני בסטיפס ושכבר שכבתי

המשפחה שלי נגדי, אין לי אף אחד, אין לי חברים ויש לי בעיות נפשיות

שאני מרגישה לבד והייתי רוצה לפחות לקבל חיבוק אחד מההורים שלי שיגידו שהכל בסדר

מה הסוד שלך?

1. שאני לא כזאת שמחה ושאני אפילו עצובה יותר משמחה
2. שסבתא שלי לא מתה, היא התאבדה
3. שאני בסטיפס ושיש לי משתמש
4. שאני לא תמימה כמו שחושבים עלי
5. שהייתי רוצה בעתיד להיות עורכת דין-יש לי ציונים לא טובים
6. שאני מרגישה לבד, תמיד לא משנה כמה אנשים יהיו לידי

שיש לי מחשבות אובדניות בכל פעם שאני נהיית אפילו קצת עצובה.
שאין לי ביטחון עצמי בשיט, למרות שאני משכנעת את עצמי בכאילו שיש לי.

וזהו, אני לא חושבת שיש לי יותר מה לכתוב.
זאת אומרת.. אני יכולה להמשיך לרדת על עצמי אבל זה כבר לא קשור לשאלה.

אז הסוד שלי הוא פשוט עצם זה שיש לי מחשבות אובדניות פה ושם.
אבל גם ככה אני לא אעשה לעצמי כלום אז אני סתם שומרת בלב ומתמודדת.

שחושבים שאני חכמה
אבל זה ידע כללי

שאני שונאת את *** ואת ******

האמת שברגע זה אני עושה משהו שאסור לי לעשות פעם ראשונה בחיי.
אני אמורה לשמור שבת חיחי.
מורן מה את עושה לעזאזלxd

בכללי-חתכים, הפרעות אכילה וכל זה

שהיה לי סיכוי מאוד גבוה לגידול סרטני וכל החופש הייתי בבדיקות ואצל רופאים ובכיתי מלא ולא סיפרתי לאף אחד

שאני מדברת (ומעבר) עם בנים מהאינטרנט...

אני תמיד עונה את זה על שאלות כאלה ותמיד מקבלת טונות מינוסים, אבל זה הסוד שלי.. והוא נשאר סוד כי אני יודעת שאני חרא של בן אדם.
יש לי בן זוג שנתיים, אבל אני גם בקשר בסקייפ עם גבר נשוי.

אבא שלי היה בכלא 10 שנים מחיי (בת 15) ורק 3 חברות יודעות.

1. אני כותבת יומן שאם מישהו יקרא אותו לא ניראלי שיהיה טעם להמשיך לחיות...
2. אני רואה פעם ב.. פורנו.
3. אני מאוננת
4. אני לא סובלת אף אחד בכיתה שלי וניראלי שזה די בולט...

אבא שלי איים לרצוח אותי ואת אימא שלי

אני חולת בולמיה.

ואני בעיקרון נלחמת בעצמי כל יום רק כדי שייגמר עוד יום נורא.
ואני רואה אוכל בכל מקום.. מצידי שיצחקו על זה, אבל זה כבר עצוב..

אני ממש סגורה, לא נפתחת לאף אחד ולא מספרת שום דבר אישי על עצמי. רק מישהי אחת יודעת עלי הכל - למרות שבזמן האחרון זה מרגיש כאילו היא כבר לא פה..

שהיה לי ממש הרבה אקסים (יותר מ15 ) ולא ההיתי מאוהבת באף אחד שיחקתי עם כולם כי חשבתי שאני יתאהב במישהו.):

שאבא שלי בכלא

שאין לי טלווזיה..

אני מאמינה ברוחות, ופוחדת מהן

שאני פוחדת להיות לבד

שאני שונאת את עצמי

ואוו יש לי יותר מדיי.. טוב, נראלי הסודות הכי גדולים שלי הם:
1. אני כותבת יומן ואם מישהו רק יציץ בו אני ארגיש הכי חרא ומושפלת שיש
2. אני עדיין מאוהבת בחבר הכי טוב שהיה לי (נתקנו קשר לא מזמן קשר.)
3. כשאני רואה ספוג אנלא יודעת למה אבל פשוט בא לי לנגוס בזה (זה מוזרר)
4. חברה שלי מבית הספר שלנו בנתניה מאוהבת בי.. ואני בכלל נמשכת לבנים
5. אני כל יום נזכרת כמה חיים מושלמים היו לי ופשוט עכשיו אני עוד שנייה בוכה מזה!

שלפעמים הדרך היחידה שלי לברוח מבעיות זה לחתוך, אבל אני לא רוצה שיראו עלי שמשהו לא בסדר (כן יש אנשים שיודעים שחתכתי אבל עכשיו אמור להיות אצלי הכל מושלם... ושום דבר לא כזה מושלם.)
שיש לי חבר, ואני לא בטוחה שאני אוהבת אותו. אני כן. אבל אני מרגישה ככ ריקה וחסרת חיים ולב..
שעדיין כואב לי שהאקס שלי בגד בי.. (נשיקה ראשונה.. יחסים די רציניים בפעם הראשונה... אהבה ראשונה)
אני מתגעגעת ברמה מטורפת לסבא שלי שנפטר לפני 6 שנים כי הוא היחיד מהמשפחה הגן עלי תמיד.. והכי אהבתי אותו ואת סבתא שלי בעולם והוא היה הבן אדם הכי טוב בעולם כולו..
שאמא שלי הייתה מכה אותי כשהייתי קטנה... אני לא יכולה להגיד את זה בקול..
שאני מתגעגעת לאח שלי שנפטר ולא הכרתי אותו בכלל (לא הייתי קיימת אז.)
שאני תמיד חושבת על מה היה קורה אם הכל שונה.. אם הייתי שונה אם לא הייתי עושה דברים או שכן..
שאני הבן אדם הכי חרא שיש...

לפעמים אני פשוט חייבת לאונן בצורה מוזרה

אין לי חברות או חברים אז אני כל היום מטיילת עם הכלב שלי ומדמיינת שהוא חבר שלי למרות שגם הוא לא סובל אותי: (

למה הרבה כותבים פה לאונן.. מזה אומר בכלל?

אני ילדה פתוחה, מספרת לכולם הכול וכולם חברים שלי והכול טוב.
אבל אני מרגישה חרא, ואין לי עם מי לדבר על זה.
ואני פשוט עצובה, אני כבר לא אותו בן אדם.
נהייתי מדוכאת ואני חייבת להראות קשוחה בבית ספר, רגועה עם חברים, ומסדירת שליטה בבית.
אמא שלי ניתקה איתי קשר ועכשיו אני עושה הכול ודואגת לכולם.
אבל בסופו של יום לי אין לאן ללכת ולבכות.

1אבא שלי היה מרביץ לאמא שלי והוא כל הזמן היה מקליט אותנו
2הייתי מאוהבת במישהו 5 שנים ועכשיו יש לי חבר אחר ועדיין אם תהיה לזה שאהבתי חברה אני יקנא
3אני משקרת לאנשים בטעות
4אני נראת חזקה אבל ממד חלשה מבפנים
5 יש לי קולות בראש שלא נותנים לי לישון ואני לא יודעת למה

שאני חרמן רצח על בנות בשיכבה שלי ועוקב אחריהן באינסטגרם רק כדי לאונן עליהם (הן כוסיות).
וכשאני מאונן אני מדמיין אותן שוכבות איתי

למה רק בנות ענו על השאלה הזאת חח חח חח
בכל מקרה הסוד הכי גדול שלי זה שאני שונאת את עצמי ואת מה שיצא ממני
אני גרועה בכל דבר שאני עושה ואין לי שום כישרון
אני לא רוצה להתגייס בגלל שאני מתעצלת וגם בגלל שאני לא אוהבת לצאת מהבית אבל אני בכל זאת אתגייס כי אין ברירה (עכשיו בטח כולם ישפטו אותי רק בגלל שאמרתי שאני לא רוצה להתגייס -_-)

שאני מאומצת
שנאנסתי 3 פעמים
ועוד כמה..

יש לי יותר מידי סודות ובתכלס מה שאני הכי צריכה עכשיו זה מישהו לדבר איתו לשפוך לו את כל מה שעובר עלי אבל גם אם יגיע כזה אני לא אספר לו כלום לצערי אני אוהבת לשמור דברים לעצמי ונמאס לי מזה

שאני בן 19 והייתה לי חברה ראשונה רק עכשיו
היינו ביחד ארבע חודשים ונפרדנו לפני כמה זמן ועשינו הכל חוץ מלשכב ואני עדיין בתול: (
ועכשיו אני בצבא אז אין לי מושג איך בכלל אני אמצא אהבה שוב

יש איזה ילד שאני מאוהבת בו כבר איזה שנה וחצי, החברות הקרובות ידעו והכל.
אני והילד הזה נחשבים בריב ועם כל האהבה שלי אני ממש שונאת אותו, באותו יום בבוקר דיברתי עם חברה שלי עליועליו והיא ידעה כמה אהבתי אותו, קיצר מפה לשם גיליתי שהיא אוהבת אותו כבר כמה חודשים טובים ושכמה ימים לפני שדיברנו הוא אמר לה שהוא אוהב אותה. אמרתי לה שזה בסדר והכל טוב ובאמת פירגנתי לה והרגשתי טוב בשבילה למרות שהיא לא אמרה לי לפני זה כי אניהייתי מספרת לה הכל, גם אם הייתי אומרת שאני עדיין אוהבת אותו זה לא היה משנה הם פשוט יהיו ביחד, עברו כמה ימים, חזרנו מחנוכה, הם נהיו זוג, ואני מפרקת מבפנים מנסה להעביר את האהבה הזאת כמה שיותר מהר ותוך כדי כועסת על החברה הזאת על מה שהיא עשתה, אני חושבת עליו כל היום ומיד מתמלאת רגשות אשמה כי זה ממש לא מוסרי, כאילו מה שהיא עשתה לי כן היה כזה, אז הנה אני, מזייפת קראש על ילד אחר כדי שיאמינו שעבר לי מאותו ילד ואולי, רק אולי באמת יעבור לי ממנו, ותוך כדי מנסה להתרחק מהחברה הכל כך טובה שלי, לא כי אני כועסת עליה, להפך אני אוהבת אותה מכל ליבי, אלא כי האושר שלה תמיד יבוא לפניי ואני לא רוצה להתקע להם באמצע..
לא סוד אבל אין לי עם מי לשתף, תודה אם הגעתם עד לפה.

עוד משהו שנזכרתי.. זאת שההורים שלה מתגרשים:
הייתה תקופה שראיתי פורנו גייז כל יום כל היום
והכי מצחיק שאנשים חושבים שאני תמימה.. אבל ממש ממש אבל ממש לא! אני יודעת הרבה יותר דברי מין מאשר הרבה אנשים שצוחקים עלי שאני תמימה..
אנשים לא יודעים שאני בסטיפס..

קודם כל, אני מעריצה כל אחד ואחת מכם! אני בוכה פה ויש לי צמרמורת. אני יודעת מה זה קושי. מה זה לעבור דברים קשים. אבל תזכרו- נותנים את הדברים הכי קשים לאנשים הכי חזקים! גאה בכם על ההתמודדות!
עכשיו לשאלה-
*אבא שלי נפטר לפני 5 שנים ממחלה (זה לא סוד כל כך פשוט קשה לומר את זה)
*אח שלי נכה.
*שהייתי בכיתה ג' הייתי רואה פורנו..
*בכיתה ג' עבדתי על אנשים בטלפון כל היום כמעט.
מכיתה ג'-ד' הייתי מלאת חרדות, דיכאון ועוד..
*ילדים היו יורדים עלי שאבא שלי נפטר
בכיתה ה' הייתי עצבנית כל כך שאבא שלי נפטר שהרבצתי לכולם קיללתי ועשיתי דברים שאני מצטערת אליהם (הייתי בנאדם מגעיל ורק היום אני קולטת את זה..
*לפני שנה רציתי להתאבד אבל בסוף לא עשיתי את זה..
*היום אני נראת חזקה ושטוב לי, אבל לפעמים יש רגעי משבר..
*יש לי דימוי עצמי נמוך..
*הפרעות אכילה קשות
*יש לי דרמטילומניה
פרקתי** חלק לא היו סודות..
אני נראת תמימה וחסרת ביטחון ועדינה אבל אם מישהו יעצבן אותי אני יראה לו הפוך! אני בדברים האלה טובה..

אה שחכתי שאבא שלי נפטר ושעברתי ביריונות פלוס מכות פלוס הכל במשך 7 שנים והייתי עם הפרעות אכילה ויש עוד כמה אבל אני לא יפרט אותם כאן..

שלפעמים אני פשוט רואה סיטואציות שבחיים לא יקרו... כאילו אני כל כך פרנואידית ולפעמים יש דברים ממש מפחידים.
שאני מרגישה שאני בדיכאון למרות שאין סיבה (חוץ ממה שלמעלה) אבל אני מעמידה פנים שהכל בסדר.
שאני רבה מלא עם אמא שלי ולפעמים כל מה שהיא עושה מחרפן אותי.

1. יש לי מחשבות אובדניות.
2. אני לא אוהבת את עצמי.
3. אני מרגישה שאני מאכזבת את כולם ושאני כישלון.
4. אני חותכת לפעמים.
5. יש לי דרמטילומניה.
6. אני לפעמים מקיאה את האוכל שלי.
7. אני בדיכאון.
8. יש לי חרדות.
9. השם משתמש שלי בסטיפס.

זאת עם הדרמטילומניה שמעלי מוזמנת לכתוב לי (= ישלך כמעט בעיות כמו שלי

אני מאוהב

יש כאן אנשים מדהימים, ואם מישהו צריך עזרה.. פריקה.. באמת שתפנו אלי אני ממש אשמח להקשיב ולדבר ולעזור... גם סתם להעביר לכם את הזמן... (:

יש לי המון חברות אבל אין לי את החברה הזאת שתהיי זמינה כל הזמן שאני צריכה אותה ושהיא ממש תהיי שם בשבילי כי אני מרגישה שיש צחוקים כולם איתי אבל שאני באמת צריכה מישהו אין לי למי לפנות
וזה שיש לי משתמש בסטיפס

אה ושיש לי חרדות של ללכת ברחוב זאת אומרת שאני הולכת ברחוב לבד כל מי שאני רואה אותו אני מפחדת שהוא יאנוס אותי או ידקור אותי אני חושבת שלכולם יש את הפחד הזה אבל אצלי זה ממש מוגבר

*יש לי חוסר חיבה לרוב האנשים שאני מכירה אבל אך אחד לא יודע את זה.. קשה לי להקשר לאנשים..
*אני פוגעת בעצמי המון. כל יום כמה פעמים ובאגרסיביות... (ולא אני לא עושה את זה בשביל צומי עובדה שהצלחתי להסתיר את זה מעל שנה)
המנמ יש עוד אבל זה כבר מסווג*~*

שיש לי איבר ממש קטן (זקפה -7 סמ) ולא יגדל יותר ולא רק שהוא קטן, הוא גם דקיק.: (
ואני עדיין בתול ולא הייתה לי אף פעם ולא התנשקתי מעולם. זה אמיתי!
ועוד חודשיים אני חוגג יומולדת 20 וגם אין לי חברים. חיים חרא!
בנוסף לכך אני נמוך מידי (1.56) ונשארתי שנה בכיתה ז'.
בקיצור אף אחת לא תרצה אותי בחיים

שאני שונאת את עצמי ויש לי חוסר ביטחון ענק
אני בולימית
אני מרגישה לבד כל הזמן, למרות שיש לי מלא חברים אני יודעת שאף אחד מהם לא אוהב אותי במאמת
אף פעם לא התאהבתי למרות שהיו לי הרבה חברים זה סתם היה בשביל הפוזה
אני מעשנת בשביל הפוזה
באלי להתאבד

שחתכתי וניסיתי להתאבד
אבל עכשיו אני כבר נקי שנה :)

שאני מתה לחבק או לנשק מישהו, אבל אני מתביישת ומפחדת.
למרות שהוא *החבר* שלי
אני מתביישת ממנו ברמות, מפחדת לעשות פאדיחות לידו
מפחדת להיכשל.
איתו.

אני חרמנית 24/7

כל מי שכתב פה מדהים. מעריצה אותכם! מוזמנים בכל שעה כל זמן כל יום לכתוב לי בפרטי אהובים!

גם אני אוהב אותך אנונימית

יש כאן משתמש שאני מכירה במציאות, הוא לא יודע שאני נמצאת באתר הזה גם ואני עוקבת אחרי התשובות שלו והוא ממש שונה במציאות ממה שהוא מציג את עצמו באתר הוא ממש חכם ובמציאות הוא לא מדבר ושקט.

שאולי זה נראה שהכל בסדר איתי אבל בפנים אני שבורה לחלוטין, אין לי כוח לחיות, אני חושבת על מוות כל הזמן, אין לי מצב רוח לכל דבר

והבנאדם היחידי שאני רציתי שיהיה לידי זו המדריכה שהייתה לי בצופים שגדולה ממני ב5 שנים וכל פעם שאני מנסה ליצור איתה שיחה היא לא יכולה לדבר/מנפנפת אותי בלי לשים לב שזה פוגע .