באיזה גיל הפסקתם להאמין באלוהים?

12.

לפני שנה הפסקתי.

אני לא יכול לתת גיל ספציפי.
אבל בשלב מסוים שבו התבגרתי העלתי ספק בכל דבר. ממפלצות מתחת למיטה. לפיית השיניים. ולאלוהים.
בשלב מסוים הבנתי שהדבר הכי רציונלי לעשות זה לצאת מנקודת הנחה שמשהו לא נכון עד שהוא מוכח.
כמובן שיש לזה דברים חריגים לפי מידת האכפתיות.
(לדוגמא לא אכפת לי אם אחותי הקטנה אכלה כריות נוגט או ווניל היום בבוקר)
ולכן אני לא אדרוש ממנה הוכחות לזה שהיא אכלה כריות ווניל.
(ובניגוד לאלוהים למה שהיא אכלה היום בבוקר.
אין שום השפעה על שום דבר בחיים שלי או של אחרים)
טענות אקסטרימיות. דורשות הוכחות אקסטרימיות.

אף פעם לא ממש האמנתי בו..
אבל ההתנגדות למשפחה הדתית שלי התחילה בגיל 13 בערך

אני חושבת שאף פעם לא באמת האמנתי אבל בגיל 13 בערך התחיל "המרד"

אמנם אני מאמין, אבל אני יכול להעיד על אנשים שאני מכיר שהפסיקו להאמין בגיל 15 16 17 כזה

בערך בגיל 13

בגיל ההתבגרות, סביבות גיל 15-16.. זה מורכב מדי אצלי.
כי הייתה תקופה שפשוט "האמנתי" בכוח כי הייתי צריכה סיבה שתחזיק אותי בחיים ומשום שנורא פחדתי להתנתק מהדת כי אז הייתי דתייה.. ואז הייתי פשוט ספקנית ומבולבלת.. אז כן..

בגיל 0.

7 למזלי

10 ככה או לפני

בערך בגיל 13 (עכשיו אני בת 15).

13^^

11

אף פעם לא האמנתי, כבר בגיל חמש חשבתי שזה שטויות ואני עוד ממשפחה מאמינה

בחיים לא האמנתי.
ודי לעשות מינוסים לאלו שלא מאמינים._.

12-13

בערך גיל 10
אתם יכולים לעשות מינוסים זה לא אכפת.
אחרי שמקבלי מיליון כאפות מהעולם אתה מפסיק להאמין בהבל ;)

עוד מאז שנולדתי כי זה היה משהו במשפחה..
לא היו מדברים על זה וגם לא למדתי בישראל אז לא ידעתי בכלל וזה גם לא עניין..
הגעתי בגיל 12 וזה כבר היה כזה טוב לומדים תנך סתם דבר שמחריכים בבית ספר...

אף פעם לא ממש האמנתי שיש אלוהים, ברמה כזאת שפעם ראשונה שלמדתי מה זה אלוהים זה היה בכיתה ב כשהתחלנו ללמוד תורה, במשפחה שלי אין יחס כולשהו לאלוהים אז אף פעם לא שמעתי על אלוהים בבית. בתור ילדה למדתי תורה כספר אגדות ומאז לא השתנה הרבה אני עדיין לא מאמינה באלוהים ועדיין לומדת תנך כספר אגדות.

בערך בגיל 11 וחצי

14

13
והיום אני בן 15 וחצי

בערך בגיל 11..
ולמה לתת למי שלא מאמין מינוסים?!? זה הדעה שלהם תעזבו אותם

האמת היא שאם היית שואלת אותי לפני 5 חודשים הייתי אומרת לך שלעולם אני לא אפסיק להאמין בה',
עברו 5 חודשים, והנה אני, חלקית אתאיסטית חלקית מאמינה.
*עקב מקרה שטלטל את חיי*
בת 15.

מגיל 9-10 כבר חשבתי על זה שזה שטויות ושנה שעברה כבר הפסקתי להאמין למזלי

עכשיו אני בכיתה ז' ואני ממשפחה דתייה

כשנכנסתי לדיכאון והבנתי שאם הוא באמת היה קיים - לא הייתי נכנס לזה בכלל.

8-9 כזה
כשהתחלתי להבין שזה לא הגיוני ואין דבר כזה קסם

גיל 13, כיתה ח', כשהתהיות היו רציונליות וכבר לא נתתי למה שהכרתי עד אז להיות מה שאמיתי לי, זה דיי הגיל שהתחלתי לגבש זהות, תפיסת עולם.
כיום אחרי שלוש שנים אני אגנוסטיקנית.

ברגע שהצלחתי להבין מה זה אומר ומה זה אלוהים מיד הבנתי שזה לא קיים אז גיל 6-7 כזה בכיתה א'-ב'

בערך בגיל 11,12 אבל בסוף גיל 14 החלטתי להפוך לאתאיסט. אבל תמיד ידעתי שהוא לא קיים

בערך בגיל 13 ואסביר למה אני מאמין במדע ובמחקר שאיך שהוא נכונים ומוכחים ולא לפיצ'פקס ולרוחות וצילצולים שכתבו כמה זקנים ואין כזה דבר למשל למישהו יהיה כוח של מאה גברים רק בגלל שהוא לא דואג לצורכי השיער שלו או כוהנים וכל החרא הזה זה סתם חרא שאבות אבותינו הקדומים האמינו יכול להיות שבאמת היו מלכים וכוהנים אבל חצי מהספר הזה ויותר הוא על טבעי וקסם זה לא דבר אמיתי וסיבה שנייה היא שעם הוא האל החזק שמגן ואוהב ושולח נשמות לעולם כל שנייה ודקה נולדים תינוקות אז למה הוא ברא כמעט כל בני האדם כיצורים הכי נוראים בטבע? ולמה הוא קובע גורלות כל כך אכזריים לאנשים עם הוא כיביכול לטובתנו זה הסיבות למה אני לא מאמין

אף פעם לא באמת האמנתי בו... כשהייתי קטן "האמנתי" כי זה מה שהיו אומרים ולא היו לי דעות משלי.
אבל עכשיו כשהתבגרתי אני חושב שבגיל 14 או 13 וחצי הפסקתי להאמין.

בגיל 5 בארך כשהפסקתי לחשוב שהבובות שלי חיות וחושבות...

אף פעם לא לגמרי האמנתי בגלל כל הדברים בחיים שעברתי, וכן בהתחלה חשבתי שזה הכל מתוכנן "ומה שלא הורג מחשל" אבל עכשיו לדעתי זה בולשיט, מה שקורה כן מחזק אותנו אבל הפסקתי לחשוב שזה "מלמעלה" בגיל 13.

11

13

אממ
אני מאמינה אבל לא ככ
אני מנחשת שאני אהפוך לאתאיסטית בגיל 15 כי אני על הגבול כבר.-.
(בת 14_

אף פעם לא באמת האמנתי, אבל אני מניחה ש"החלטתי רשמית" בסביבות כיתה ג

מתי שהפסקתי להאמין בתור זאוס ופיית השיניים

אף פעם לא הפסקתי, כי אף פעם לא התחלתי.

בכיתה ו'

בגיל 0, נולדתי למשפחה טובה של אתאיסטים (;

13
אבל תכלס עוד לפני זה לא כזה האמנתי בו

ביקשתי מאלוהים עזרה בטסט ראשון (בגיל 17)

נכשלתי

ואז בטסט השני לא ביקשתי עזרה... ועברתי בקלות

קיצר למה לי להאמין בו לעזאזל? עלק כל יכול אם הייתי עובר את הטסט הראשון הייתי מאמין בו. והוא רוצה שיאמינו בו! לא? אז למה בטסט נכשלתי בגלל מזל חרא? מה הוא לא רוצה שאאמין בו?

קיצר יש שתי אפשרויות:

או שהוא קיים אך לא אכפת לו מקיומי

או שהוא לא קיים

והתוצאות של שתי האפשרויות הן: שאני לא צריך להאמין בו. גם אם הוא קיים... אם לא אכפת לו מקיומי למה שיהיה אכפת לי מקיומו? קיצר אני כבר הפסקתי לחשוב על זה... לא אכפת לי אם הוא קיים או לא כי זה לא משהו שמשפיע על חיי גם ככה...

תכלס אתה הופך להיות בן אדם יותר טוב אם אתה לא מאמין באלוהים... אתה חושב בצורה יותר ראליסטית על העולם וכשאתה עושה משהו טוב אתה באמת לא מצפה לשום דבר בתמורה! (לא כמו הדתיים שמחכים לתגמול מהאל)

נולדתי אתאיסט כי לא היה לי מושג מהעולם הזה ולא הייתה סיבה שאאמין או לא בכלום.

אחר כך דחפו טיפה דת מהחינוך בבית ספר, אולי בגן, לא זוכר, אפילו היה לי חלום פעם שאלוהים מדבר אלי. זה די חדר לי לתת מודע. בשיעורי מדעים הם יכולים להביא ציטוטים מבראשית במקום שיעור מדעים באמת.

אבל לא הייתי מאמין, ממש, שאלתי את ההורים שלי לגבי למה אנשים מאמינים ואני חושב שהם ענו לי שאנשים לא ידעו להסביר תופעות טבע מסביבם אז היה נוח לטלות את האחריות על אלוהים במקום לחקור את זה.

לא יודע מתי הפסקתי להאמין אם בכלל, בעיקרון, לא הרגשתי הצדקה להאמין באלוהים. אני לא מרגיש הצדקה כזאת.

בדיוק זה הקטע! עובדה שאת לא מתה למרות שאת לא מאמינה. ה' עדיין רוצה בקיומך. בקשר ל6 מיליון. ה' לא וויתר עליהם אני לא יודעת מה הסיבה של השואה כמו שאמרתי לפני.

לה' לא אכפת מקיומי כי הוא לא קיים.
אני עוד חייה כי אני עוד חייה
וסתם שתדע אחת מהסיבות העיקריות שאני לא מאמינה בו זאת השואה. קשה לי להבין אילו סיבות אלו.

לא זוכרת מאיזה גיל אני כבר הגעתי למסקנה שאלוהים לא קיים.. באיזשהו גיל זה כבר היה נשמע לי לא הגיוני.

לגבי התשובות של האנשים פה, אני לא מבינה למה כל אחד מגיב לאחר כדי לומר את "דעתו" כאילו מאכפת לכם מה אנשים חושבים אפילו שאולי יש פה דעות מעצבנות קצת.
פשוט תשמרו את המילים לעצמכם ותמשיכו הלאה, כי אם זו דעה של בנאדם אתם לא תוכלו ממש לשנות אותה אם הוא סגור על הדעה הזו.

המשפט החרוש שתמיד אומרים "איש איש באמונתו יחייה"
אז כל האלה שנגיד הגיבו על משפטים שאנשים מאמינים או לא מאמינים או וואטאבר אמרו פשוט זה טיפשי להגיב להם על זה כי הם כבר חיים עם האמונה שלהם וזהו.

זה פשוט קל לומר "אני לא מאמין" ולא להיות מחוייב לכלום. אתם רוצים להבין באמת- לכו תפתחו ספרי יהדות לכו תשאלו רבנים שמבינים בתחום. האמונה זה דבר גדול אי אפשר לומר עכשיו הכל על רגל אחת. ברגע שתתחילו להעמיק תבינו איך כל המציאות משתלשלת מגורם אלוקי

רבנים הם לא בדיוק אנשים שיכולים לעזור לי בכלל הדעות שהם חושבים שהם עובדות...

אגב ה"משפט" זה בעצם פסוק- "צדיק באמונתו יחיה" ולא איש. אנשים הורידו את המילה צדיק וחושבים שזה יפטור אותם.

אוקיי, רואים שלא הבנת את המחקר -.-
זה שאת לא מאמינה, לא אומר שאת תמותי יותר מהר
זו סטיסטיקה בין האוכלוסייות המתאבדים והדכאוניים יותר -_-

ואגב, אני יכות בפחות מ2 דקות להוכיח לך שאלוהים קיים, עוד בפשטות.
אבל אני רואה שאת ממציאה לעצמך תירוצים ללמה לא להאמין, למרות שיש תשובות
מספקות ומפורטות לגבי השואה בכל מקום. אפשר לראות בבירור את הצורך שלך בלדחות
אמונה רוחנית.
לכן, איני מתיימר להוכיח לך שום דבר.
שורה תחתונה, חיים שלך- אמונה שלך.

אז זה שאני לא מאמינה אומר שאני דכאונית ורוצה להתאבד? xd
כל אחד יכול להיות דכאוני אל קשר אם הוא מאמין או לא.

לאא -,- זה לא מה שזה אומר.
קראי את המחקר קודם לפני שאת יוצאת בהצהרות.

תני לי תקציר xd

אתם יודעים מה- איפה בני אדם היו בשואה! אתם כל כך מאמינים במדע ובמוח האנושי
העולם שתק אך גרוע מזה, העולם היה אדיש ולפעמים גם הסכים עם מה שנעשה, שמח על כי כל אותן זוועות לא נפלו בגורלו.

סיפור השואה מוכיח יותר מכל מאורע אחר שאל לו לאדם לבטוח כי השכל והרגש האנושיים הם אבני הבוחן לצדק וליושר. דווקא אותם דיפלומטים ובעלי תארים אוניברסיטאיים, היו שותפים בעקיפין לרצח בדם קר ולעיתים הם שביצעו אותו!

נתתי לך.
תריצי אחורה

נו אין לי כוח פשוט תתני לי תקציר

אלוהים לא קיים וגם אם כן אני לא מאמינה בו הוא אומר לנו לא לרצוח והוא עושה את זה בלי קשר לשואה יש מלא מקרים אחרים

למה כל הזמן מוחקים לי פה בטענה של "לא עונה על השאלה" מישהו העיר לי אז עניתי לו!

וחוץ מזה זאת התייעצות לא שאלה המחיקות של ה"לא קשור" לא מוצדקות פה! התייעצות זה מקום לדיון!

אני מדווח

^ בגלל שהטון הכללי של תשובות השאלה נוגד את הדת.
ב90% מהמקרים בהם הטון הכללי היה תומך בדת.
היו משאירים את התשובות כחלק מדיון בשאלת התייעצות.

מערכת סטיפס פנתה אלי ואמרה שאלה אכן מחיקות לא מוצדקות ושהם יצרו קשר עם הנאמנים שמחקו