אוהבים בית ספר? אם לא, למה?

כן, האמת שכן.
אני מהאנשים האלו שחייבים שגרה בחיים שלהם, ובלי שגרה וסתם לשבת בכיף כל היום בבית או משהו בסגנון (לא חייב) יחרפן אותי.
וגם, יש מקצועות שדווקא ממש כיף לי ללמוד, נכון שיש כאלו שלא. אבל זה לא ככ נורא אם חושבים על זה.
ואני בבית ספר גם פוגשת מלא חברים, ופשוט כיף לי.

לא.
זה מרגיש כמו בית כלא כי הרי אני חייבת להגיע לשם תמיד והשאר שם עד שעה מסוימת
זה בזבוז זמן
זה פשוט להביך את עצמך בכוח כל פעם מחדש

לא.
בבית הספר שאני למדתי החברה הייתה שם חברה כל כך לא מתאימה לי..
הייתה לי ידידה (אני לא רושמת חברה) שמאוד התחברנו והיא הייתה מדהימה
אבל העומס והלחצים וההתנהגויות הדוחות מצד התלמידים הקשו עלי.

לדוגמה: לפני כמה שנים בהכנה למסע פולין אמרתי משהו חכם שקשור לנפש כמה פרחות צחקו.. יצאתי בסוף ההדרכה בוכה
זה גרם לי להתבודד מכל האנשים בלימודים..
לעומת זאת כשהתחברתי לחנונים הם אמרו שאני נראית קצת פרחה במראה.. בכלל נעלבתי והתרחקתי.. (כמובן אחרי שהכירו אותי אמרו שההפך הוא הנכון ^_^)
את העומס של הלימודים כולנו מכירים
ובגלל זה נפלתי בציונים שלי מ90 ל60..

לא
אין לי חברים
לימודים חרא
משעמם
ואני מנסה להתחבר, אבל כלום לא עוזר.

לא
למורים לא אכפת מהתלמידים, רק מהלימודים

וגם היועצת לא מנסה להבין אם יש איזשהו בעיה עם ילדים ללא חברים (שלא בחרו להיות לבד מבחינה)

גם כל הבית ספר מלא בערסים למה אני צריכה את זה

לא, ואני גם אסביר לך למה.
מבחינה לימודית המורים כבר לא מלמדים כמו שצריך, הם לא מתייחסים לילדים בצורה טובה, הם רק צועקים ומצפים שייתיחסו אליהם בכבוד.
מבחינה "חינוכית" נקרא לזה ככה, בית הספר שלי לא שם דגש על דברים חשובים כמו על חינוך, על גיבוש, ומתייחס רק על מה אנחנו לובשים לבית ספר ואם הקרע קטן מדי או גדול מדי שביעניי אלו דברים ממש חומריים.
מבחינה חברתית ואני מדברת על השכבה שלי. השכבה לא מגובשת, כל אחד או שהוא מקובל או שהוא למטה, אף אחד לא מנסה לעלות אותו, אף אחד לא מנסה להיות חבר שלו ובעיניי זה כל כך פוגע ומעליב.
למה רק מי שמקלל או שיש לו ביטחון עצמי או שכביכול נראה טוב יכול להיות "מקובל"?!
למה הבית ספר לא שם דגש על דברים יותר חשובים?!
אני רק יכולה להגיד שהחצי שנה הזאת בבית ספר שלי מרגישה לי כמו נצח.
אני לא סובלת את הבית ספר, אני החסרתי המון ימי לימוד וגם היום לא הלכתי לבית ספר מהסיבות שכתבתי פה.
ההורים שלי יודעים שאני לא אוהבת ללכת לבית ספר שלי, והם יודעים מה עובר בבית ספר שלי, אפילו חברה הכי טובה שלי כבר התחרפנה עד שהייתי צריכה לנתק איתה קשר.
בקיצור שנה הבאה אני מקווה לעבור בית ספר.
ואני מדברת בתור מישהי שממש לא למטה מבחינה חברתית, ואפילו הציונים שלי מאוד טובים בבית ספר, אבל אם אני מסתכלת מסביב אני לא יכולה לסבול את מה שקורה.
לפעמים אני פשוט רוצה לחזור לבית ספר היסודי, שם אף אחד לא הסתכל מה לבשת, איך לבשת, אם יש לך חזה גדול או תחת גדול סליחה על המילים אבל כן לפעמים זה כל כך מעצבן!

לא
במילא הציונים שלי גרועים חוץ מבאנגלית, ספרות, מדעים
ואין לי חברות שם, לשבת כל היום ולשמוע שירים אני יכולה לעשות גם בבית*~*
וגם אני בבית ספר דתי לא מרצוני, אז מן הסתם שלא כיף לי שם כי אני לא רוצה להיות שם*~*

היה יכול להיות לי כיף אם הם היו משנים את הצורת לימוד והחינוך,
אוסרים עלינו לבטא את האופנה שלנו וגורמים לנו להרגיש בבית כלא.
למורים לא אכפת מהילדים אלא מהמשכורת ולהתקדם כמה שיותר בחומר כדי שזה "יירד להם מהגב"
יש אולי כמה בודדים שבאמת מתייחסים לרגשות של הילדים.
חוץ מזה לבוא ולהגיד ולהחליט על ילד מה ללבוש זה בכלל פתטי לדעתי- המורים אומרים לא לבוא עם קרעים, נעלי עקב, כפכפים, לקים, חולצה שהיא לא סמל בית ספר בזמן שהם מפרים את זה. הם אשכרה לובשים את הדברים שאסור לנו ומן הסתם שזה יעצבן.
עוד דבר זה שלא מרשים לצאת לשירותים או לשתות באמצע שיעור וזה בכלל מטופש
נתחיל בזה שאין בכלל דבר כזה שאסור לצאת בזמן שיעור
הם העלו את זה בדעתם שאסור
באתר של משרד החינוך כתוב בפירוש שמותר לצאת לשירותים באמצע שיעור ולא משנה מה המורה חושבת על זה כי אסור להתאפק
וברגע ששאלתי את המורים למה הם לא מרשים הם ענו ישר -"כי אנחנו יודעים מי באמת רוצה לצאת לשירותים ומי סתם רוצה לטייל", באותה שניה יצאתי עליהם ואמרתי שהחשיבה שלהם כנראה לא נכונה ויצאתי לשירותים מרצוני.
וההורים שלי היו גאים בי והסכימו איתי.
מה עוד שהיום הדור הוא לא כמו הדור של פעם היום זה דור שצריך יותר תשומת לב יותר יחס יותר אהבה ובמקום לשלב לימודים עם פעילויות או מוזיקה או כן לנסות להעביר משהו בטוב שכל הכיתה תאהב את זה ולבוא לקראתנו הם הולכים ההפך.
היועצת באה עם הסטיגמה של העוזרת בזמן שהיא רק אומרת שאת לא צודקת במעשים שעשית עם הבעיות החברותיות שלך, היא בודקת רק במה שטעית ולא במה שעשית נכון, היא זורקת מלח לפצעים וגוזרת לך את החלומות לצורה שהיא רוצה, היא הופכת אותך ואת מי שאת לעוד שבויה של משרד החינוך ומשנה את צורת החשיבה שלך למשהו שהוא לא את בכלל, כי זה התפקיד שלה, זה המשכורת שלה, לא באמת אכפת לה מהבעיות שלנו והיא גם מראה את זה.
אסור לזוז בשיעור, אסור לדבר, אסור לצאת, אסור לבקש משהו במידה ולך אין, אסור לשתות, אסור לאכול, אסור להתפנות זה ממש מרגיש כמו בית כלא.
אז זאת התשובה שלי, אני לא סובלת את בית הספר.

שלמדתי לא אהבתי ללמוד.
אבל עכשיו הייתי מתה לחזור לשם.

לא
לא רוצה לפרט

לא
האמת שזה פשוט בזבוז זמן ענקי אין לנו באמת מה ללמוד שם אחרי ה א ב ג כי במקום ל אפשר לנו להחליט מה ללמוד הם פשוט דוחפים לנו את כל המקצועות ביחד ומלא מלא עומס מטורף זה פשוט קשה מידי

מאוד, אני אוהבת ללמוד.

האמת שכן...
אני אוהבת ללמוד וממש השתפרתי בלימודים שלי השנה והציונים ממש עלו
והמצב החברתי שלי סבבה לגמרי
אז כן אני אוהבת ללכת לבית ספר
הייתי עוד יותר אוהבת ללכת לבית ספר אם הוא היה בשעות נורמאליות

לא
כי לא נותנים לישון
כל השיעורים משעממים ומתסכלים
מבחנים. בגרויות שצריך ללמוד אליהם ואני שונאת אבל שונאת ללמוד
אני תמיד באה לבית הספר בבאסה
ואני שונאת את כל המורות.
ובנוסף אני גם חסרת חברים תמיד לבד בבית הספר.

לא, כי אני חסרת ביטחון שם

לא. סתם מקום מיותר ולא לומדים כלום רק דברים לא חשובים ומיותרים
למדתי רק דברים רעים מהבית ספר:

יש שני צדדים מצד אחד כיף להיות עם החברים
ומצד שני המחנכת שלי ממש רעה ומגעילה באמת אף אחד לא סובל אותה אפילו שאר המורים
היתה פעם אחת שלא הצלחתי לנשום בבית ספר ואמא שלי מהר התקשרה למחנכת שמישהו יבוא לעזור לי והמחנכת אמרה לה שהיא תתקשר ליועצת אז אמא שלי אמרה לי שהכל יהיה בסדר והיועצת תבוא וכבר שעה שהיא לא באה ואז אמא שלי כעסה היא התקשרה למחנכת שלי והיא אמרה לה אפשר להבין למה לא קראת ליועצת אז היא אמרה שכחתי ונתקה לאמא שלי בפרצוף 0.0

אם הייתי אומרת את כל מה שאני חושבת על המחנכת הזאת היו יורדות לי עוד איזה 10 נקודות אמינות אז עדיף שפה אני אפסיק

לא
המסגרת הנוקשה, אין לי שם חברים (יש 2 שאני מדברת איתן אבל אין לי חברות שם) כל החברים שלי בעיר אחרת מה שיוצא שאני לא רואה אותם כל יום..
הלימודים והעומס קשים
ובכלל אין לי כוח לקום בבוקר כל כך מוקדם ולהגיע לבית ספר ולהתרכז.. כל השיעורים הראש שלי בכלל בבעיות שיש לי בחיים שלי במקום בספר מתמטיקה מגעיל

ובדיוק בגלל זה אני הולכת להירשם לבית ספר מיוחד שלא נמצא במערכת משרד החינוך -לימודים רגילים
כדי שיתאים לצרכים האישיים שלי
וממליצה למי שיכול שיעשה את אותו הדבר, אם יש לכם אפשרות אז תלכו לבית ספר דמוקרטי/בית ספר פרטי וכו כדי שיהיה לכם יותר קל והרמת לימודים תהיה באיכות טובה יותר

ממש לא, אבל אני מבינה כמה זה חשוב אז אני באה לבית ספר בלית ברירה

כן, אני אוהבת. אני אוהבת את המסגרת ובדרכ המורים מתייחסים אליי יפה וכיף לי. למרות שבדרכ הכל בסדר בית הספר הוא מקום מדכא שלפעמים את לא נהנה בחברת האנשים ומתייחסים אליך בדרכ רק כבגרות וציונים. היה לי תקופות שהיה לי מאוד קשה לקום ולבוא. זה מאוד תלוי בצפר, מחנך, מורים, חברים וחברה. אני חושבת שיש הרבה שינויים שצריכים לקרות ולתת הרבה יותר מקום לתלמידים להתבטא, ללמד בצורה שהיא מכינה להמשך החיים ולהתייחס לתלמידים כבני אדם.

לא.
המבנה של בית הספר שלי הוא נורא. אתם יכולים לומר של כל אחד נראה כמו כלא אבל שלי באמת כלא. אפילו יש חצר דשא קטנה עם חמישה ספסלים כמו בכלא. כולו לבן.
פעם היו עוד צבעים ומשום מה בקיץ צבעו הכל לבן.
הילדים גם מגעילים אבל זה משהו אחר.
יש שם מלא מלא תלמידים ובית הספר בנוי לגובה כך שהכל מדרגות.
כל הפסקה כל המדרגות הראשון תפוסות על ידי ילדים שפשוט עומדים שם ואי אפשר לעבור.
משום מה הילדים אוהבים להרוס את השירותים ונגיד סתם לקחת נייר ולזרוק אותו לאסלה ולעשות סתימה כך שגם אין נייר וגם אי אפשר ללכת לשירותים נניח ולי יש נייר.
מקום מגעיל באמת...

אני אמורה להגיד לא, אין לי שם חברים או הרבה ביטחון, אני כל הפסקה לבד וחושבת מה עשיתי לא נכון וקשה לי בפעילויות חברתיות או עבודות בקבוצות. אני חא שייכת לשם. אבל אם כל זה, אני אוהבת ללמוד ולגלות דברים שלא היה לי עליהם מושג, יש הרבה הרצאות מעניינות ואם כמה שאני מרגישה אובדנית ועצובה בהפסקות אני מנסה להמשיך להקשיב..

"איזה כינוי מרהיב"
את כל כך צודקת! הוצאת לי את המילים מהפה

לא, כי זה חרא.

לא כי לא מלדמדים אותנו איך לחשוב ולהיות יצירתים ולהיתפתך מלמדים אותנו ליזכור ולחשוב מה שהם רוצים שנחשוב ועם הכול הכבוד לא בא בחשבון..

ממש ממש לא...
אין לי כוח לשבת 7 שעות על כיסא עם הפסקה של 10 דקות..
זה משעמם לאף אחד אין כוח לכתוב אבל אם רוצים להצליח חייב להיות בבית ספר

נופ. בגלל שאני שונאת את האנשים בבית הספר שלי והלימודים כל כך משעממים ואפילו אין לי שעות ארוכות.. אני בשעה שניה ומרגישה כאילו אני בשעה תשיעית! אני מרגישה שכל יום הוא יותר בלתי נסבל מהשני. וכן היום הברזתי, לא מסוגלת להיות שם.

לא,
אין לי חברים שם, לכולם יש ורק לי אין.. ויש מקובלים\דחויים, ואני מהדחויים כמובן..
לכולם יש חבורות, ואני לא מצאתי את עצמי שם. אני מדברת על התיכון.
אני בכיתה י' כרגע.
בנוסף, כל היום אני רואה איך המקובלים משפילים את הדחויים.
ושלא נדבר על המורים, לא יודעים ללמד ולא אכפת להם מהתלמידים.. הם רוצים פשוט רק כסף.
אני כל הפסקה לבד, כי אין מה לעשות, כולם כבר בחבורות אז אני מרגישה לא קשורה אליהם.
אני מקווה שאשרוד עוד שנתיים וחצי בתיכון..

מין הסתם שכולם יגידו שהם לא אוהבים מי אוהב לקום בשבע בבוקר בשביל לילמוד
אבל תחשבו על זה אם לא היה בית ספר מה הייתם עושים כול היום? יושבים מול הטלווזיה והטלפון במשך 12 שנה? גם אני לא אוהבת לקום לבית ספר אבל שאני מגיעה כן כיף לי להיות בבית ספר כי לכולם כיף להיות עם החברים ולצחוק איתם ויש גם מורים שבאמצע השיעור יצחקו איתכם ביחד וזה כיף
ותאמינו לי שאם לא הייתה לנו את המסגרת הזו הייתם מתחרפנים בבית

אנג'ל, אנחנו נמצאים בעולם מאוד מתקדם.. ולא צריך בית ספר בשביל לחנך ילדים.
כלומר יש ילדים שלא זקוקים לבית ספר, בית ספר בסה"כ נועד לחנך אותנו לשבת על כיסא ולהתנהג כמו "כלבים"טובים.. אבל יש כאלה שלא צריכים את זה.. אז אפשר להמציא משהו אחר במקום, יותר כיפי, מעניין, במקום לשבת על התחת 9 שעות בבית ספר כל יום.

אנג'ל, אני לא כל כך מסכימה איתך ואני גם אגיד לך למה.
זה ברור שלא כיף לקום כל בוקר מוקדם וללכת לבית ספר ולחכות עד שייגמר היום אבל זה לא נכון שאם לא היה בית ספר אז היינו יושבים 12 שעות מול המסכים.
לא כולם מסתדרים כמוך בבית הספר ולא לכולם יש חברים כמוך בבית הספר ולא כולם אוהבים את הדרך שבה "מחנכים" אותנו בבית ספר.
ברור שבית ספר זה חשוב, אבל יש דרך להראות דברים.
ואני חושבת שהבית ספר היה יכול להיות הרבה יותר מהנה וכיף וחוויתי אם רק היו יודעים מה הרצונות שלנו.
אנחנו לא רובוטים שצריכים לשנן הכול בעל פה, או לקום בשבע ולהגיע בשמונה אפס אפס לבית ספר כמו חיילים, או להתמודד עם המצב החברתי שלנו לבד בכל יום, אנחנו בסך הכול ילדים!
עד כדי כך קשה לצוות ההנהלה והמורים לראות אותנו קצת מאושרים?!
אחר כך המורים מתפלאים למה אין לנו כבר כוח לשבת ולהקשיב בשיעור ואנחנו כבר סופרים את הדקות של סוף היום, ובצלצול אנחנו רצים הביתה ונושמים לרווחה שסיימנו עוד יום בבית ספר.
מה כבר ביקשנו? להתחיל טיפה יותר מאוחר, לקבל יותר יחס מהמורים, לשפר את המצב החברתי, ולהנות יותר מהחוויה הלימודית?! אני לא חושבת שזה צריך להיות קשה כל כך.

וואלה כן, זו מסגרת שאני אוהב באופן כללי, יש מקצועות שהחומר משעמם והכל אבל בסך הכל יש שם מסגרת חברתית שיש לי שם חברים שאני מבלה איתם את כל היום, חומר שלפעמים מעניין אותי וחשוב לדעת לחיים שלי, דברים שישפיעו על העתיד שלי שחשוב לי להשקיע עליהם אז אני מקשיב ומתעניין בנושאים כאלו

לא בכלל לא, אין לי ממש עם מי לדבר...

לא אוהבת את החינוך שיש בבתי ספר ואת החומר שמלמדים
כאילו ברצינות? במקום ללמד אותנו משהו לעתיד ואיך להסתדר, מלמדים אותנו על משוואות חסרות טעם שלא יעזרו לנו בחיים
שלא לדבר על מקצועות מפגרים ומיותרים שאפילו לא צריך לבגרות
בית ספר זה לא למידה, זה רק לזכור דברים ולהבחן עליהם ואחרי כמה שנים לשכוח בכלל מהכל
לדעתי בית ספר כיום הוא בהחלט בזבוז זמן
מקווה שיעשו שינוי ענק מתישהו בחינוך ובלמידה

זה אמור להיות:"אם כן למה"
חח

כן כי... לא יודעת למה...

אני חושבת שהתחלתי לאהוב בית ספר רק עכשיו שזה עומד להיגמר
לא היה לי הכי כיף בבית ספר במהלך השנים, לא אהבתי מלא מורים ותלמידים, יש עומס רציני של מבחנים ועבודות, אבל בסוף זאת באמת השגרה הכי פחות קשה בחיים זה פשוט לבוא ללמוד ולהיות עם חברים במשך היום
בעתיד זה כבר לא ככה ויש המון דברים שצריך לדאוג להם ועכשיו זה רק הלימודים. אז כן עכשיו אני אוהבת בית ספר ואני יודעת שאתגעגע לזה בעתיד

אהבתי עד שעשו עלי היום חרם. מצחיק שזה קרה היום ושואלים תשאלה הזאת היום

אני מתעב את הבית ספר שלי אין שם אנשים נורמאלים ובוגרים רק חבורת תינוקות שכיביכול בכיתות ז' ח וט' וכיביכול בני 13 14ו- 15 המורים לא אכפת להם מהתלמידים רק באים להעביר תחומר ומי שיש לו קליטת על מצליח איך שהוא להבין אולי יש רק שתי מורות שבאמת אכפת להן מאיתנו אבל איפה שהוא אפשר להבין קצת את המורים כי התלמידים מחולקים בבית ספר שלי לכמה רמות: עם אתם ערסים ופרחות שזה 90 אחוז יש לך מקום בבית ספר שלי 6 אחוז פוסטמות ופוסטמות שהם וואנבי מקובלים יש לכם מקום בבית ספר שלי 2 אחוז חנונים וחנוניות שגם וואנבי מקובלים שמדברים 24/7 על משחקים של גיימרים סקס ולימודים והולכים לתנועות נוער רק כדי להכיר בנות ובנים שמה ואין בהם שום דבר מעבר זה גבולי מאוד אבל עדיין יש לכם מקום בבית ספר שלי עם אתם כמוני אחוז אחד בודד שומעי מוזיקת פאנק מטאל ורוק וכל הסוגים שלהם כמו רוק כבד ואינדי רוק ועוד מציירים ממש יפה ורוצים להיות מעצבי אופנה שתגדלו או אמנים ואתם שקטים ודיכאוניים אך גם מעניינים ומדהימים בקיצור רמז אחוז אחד אני אין לכם מקום בבית ספר שלי היועצת פוסטמה חבל על הזמן היא משחקת אותה נחמדה והכל אבל בפנים היא שטן אנוכי וכך גם שאר המורים אני שונא ללמוד ירדתי במתמיקה ובאנגלית אין לי כוח ללמוד וזה משעמם ונורא קשה גם ככה בשבילי אז בלי הסברים מלאים של המורים או הוא הדרדרתי משמונים שיבעים במקצועות האלה לכמעט אפס מאז שעברתי לשם השנה גם בבית ספר הקודם שלי אותי דבר וזה מרגיש לי הבית ספר כמו בית כלא ותא עינויים אחד גדול שמכריחים אותי ללכת אליו בגלל החוק חינוך חובה הזה אוף למה אאמ שלי לא למדה חינוך בבית ואז הייתי יכול לחסוך לעצמי את כל מה שאני עובר כל יום מקניטים לי זורקים לי מילים קוראים לי מושפל רק כי אני מתעלם אנשים כאלה לא מזיזים לי את הציפורן ברגל אבל זה מעצבן מתישהו שאומרים לך את זה כל יום בקיצור מתעב כמו שכתבתי למעלה ואני מסכים עם משהי פה שכתבה על משוואות חסרות הטעם זה סתם מעגל שחוזר על עצמו לומדים נחבחנים ואחר כך שוכחים שילמדו אותנו דברים שבאמת יעזרו לנו בעתיד אני גם שונא את העיר שאני גר בה גם כל כך מקובעת וקבועה אין בה שום דבר מיוחד סתם עם משעממת אי אפשר לבטא את עצמך בשום דבר ועם רק מנסים אתה סוג של מנודה בנוסף זאת עיר של רכלנים וצבועים מרכלים על אחד השני ואחרי זה מחייכים אחד לשני אפילו בני משפחה לאנשים בעיר שלי יש מחשבה קטנה ומרובעת לא פתוחי אופקים לא מנסים לראות ולגלות שום דבר חדש כולם מתכונתים לדבר הזה והזה אבל זה סיפור אחר כבר

לזו שרשמה לי את התגובה
בתיכון כן מתחילים בתשע ובעשר והיו לי ימים שגם הייתי מתחילה ב11 ואם את חושבת שהמורה שלך לא מלמדת אותך טוב אז לכי להתלונן עליה אז את צודקת לא כול הביתי ספר כמו שלי אבל תודו שכן כיף להיות עם חברים ולצחוק בהפסקות
יש לי שאלה אלייך מה היית עושה אם לא היה לך בית ספר? אם לא הייתה לך מסגרת לקום אלייה כול בוקר?
גם אני רוצה לסיים בית ספר ואת הצבא ואז לילמוד מה שאני אוהבת בחיים ומה שאני רוצה ואז לעסוק במה שאני אוהבת שלא יהיה מישהו שיעמוד עלי להכין שיעורים
אבל אני אומרת לכם שאתם עוד תתגעגעו לתקופה הזאת

לא
כי זה מעצבן שנותנים שיעורים בגלל שתלמידים לומדים כל כך הרבה ואחרי שהם סוף סוף חוזרים הביתה אז יש להם בנוסף גם לעשות שיעורים...