28 תשובות
לא מאמין כי פשוט
זה פשוט מפגר
יהוה לא קיים
זה פשוט מפגר
יהוה לא קיים
מאמין, כי פשוט העולם מורכב על מנת שאחייה בו.
כדור הארץ צריך להיות במרחק מתאים ממרכז הגלקסיה כדי שיוכל לקיים בו חיים. צפיפות השמשות במרכז הגלקסיה גורמת לכך שאזור זה רווי בקרינה מסוכנת. אילו כדור הארץ היה קרוב מדי למרכז הגלקסיה, כמות הקרינה שהיתה מגיעה אליו היתה מונעת כל קיום חיים.
אילולא חום השמש, לא היו חיים על כדור הארץ. כדור הארץ נמצא במרחק 150,000,000 ק"מ מהשמש. לקיום החיים נחוץ מרחק מתאים מהשמש. מרחק גדול או קטן מדי ימנע קיום מים במצב צבירה נוזלי. אין כאן הרבה מקום למשחק: שינוי של 5 עד 15 אחוז במרחק של כדור-הארץ מהשמש יגרום לקפיאת או התאדות כל המים. אך יותר מכך, מעטפות הקיימות בשמש מונעות ממנה להפיץ קרני גאמא המסוגלות לכלות כל שמץ של חיים.
הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ נעה בין 20-30 מעלות, והיא האידיאלית ביותר לקיום חיים על פני כדור הארץ. בשאר הכוכבים הטמפרטורה גבוהה מאוד או קרה מאוד. אפילו בירח אנו מוצאים 120 מעלות חום!
השמש חייבת להיות בעלת פלט אנרגיה יציב כדי לאפשר על כדור הארץ את קיום החיים. אם פלט האנרגיה של השמש היה קטן, אפילו לתקופה קצרה (תופעה לא נדירה כפי הנראה), כל המים על-פני כדור הארץ היו קופאים. מצב זה הוא בלתי הפיך, משום שלאחר הקפיאה, פני השטח הלבנים יגרמו להחזרת אנרגית השמש, והקרח לא יפשיר! כמובן שאם פלט האנרגיה של השמש יגבר, אפילו לתקופה קצרה, כל האוקיינוסים יתאדו והמים יברחו מהאטמוספירה, גם תופעה זאת אינה הפיכה.
כדור הארץ הוא מגנט בעל ממדי ענק, המוקף שדה מגנטי חלש. קווי הכוח של השדה הזה נפגשים בשני הקטבים המגנטים של הארץ, הצפוני והדרומי. בשדה המגנטי של כדור הארץ יש שתי חגורות שמגנות גם הן על כדור הארץ מפני החלקיקים החשמליים הקרואים חגורות ואן אלן. החללית "אקספלורר אחד" (1958) היא שגילתה את שתי שכבות החלקיקים, שהם למעשה קרינה רדיואקטיבית מסוכנת, שנפלטו מן השמש, ונלכדו על ידי השדה המגנטי של כדור הארץ בשתי חגורות אלו. האחת במרחק של 15-25 אלף קילומטר, והשניה במרחק 1-5 אלפים קילומטר. לולא חגורות הגנה אלה, היו החלקיקים מגיעים לכדור הארץ והורסים את החיים כאן.
כדור הארץ צריך להיות במרחק מתאים ממרכז הגלקסיה כדי שיוכל לקיים בו חיים. צפיפות השמשות במרכז הגלקסיה גורמת לכך שאזור זה רווי בקרינה מסוכנת. אילו כדור הארץ היה קרוב מדי למרכז הגלקסיה, כמות הקרינה שהיתה מגיעה אליו היתה מונעת כל קיום חיים.
אילולא חום השמש, לא היו חיים על כדור הארץ. כדור הארץ נמצא במרחק 150,000,000 ק"מ מהשמש. לקיום החיים נחוץ מרחק מתאים מהשמש. מרחק גדול או קטן מדי ימנע קיום מים במצב צבירה נוזלי. אין כאן הרבה מקום למשחק: שינוי של 5 עד 15 אחוז במרחק של כדור-הארץ מהשמש יגרום לקפיאת או התאדות כל המים. אך יותר מכך, מעטפות הקיימות בשמש מונעות ממנה להפיץ קרני גאמא המסוגלות לכלות כל שמץ של חיים.
הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ נעה בין 20-30 מעלות, והיא האידיאלית ביותר לקיום חיים על פני כדור הארץ. בשאר הכוכבים הטמפרטורה גבוהה מאוד או קרה מאוד. אפילו בירח אנו מוצאים 120 מעלות חום!
השמש חייבת להיות בעלת פלט אנרגיה יציב כדי לאפשר על כדור הארץ את קיום החיים. אם פלט האנרגיה של השמש היה קטן, אפילו לתקופה קצרה (תופעה לא נדירה כפי הנראה), כל המים על-פני כדור הארץ היו קופאים. מצב זה הוא בלתי הפיך, משום שלאחר הקפיאה, פני השטח הלבנים יגרמו להחזרת אנרגית השמש, והקרח לא יפשיר! כמובן שאם פלט האנרגיה של השמש יגבר, אפילו לתקופה קצרה, כל האוקיינוסים יתאדו והמים יברחו מהאטמוספירה, גם תופעה זאת אינה הפיכה.
כדור הארץ הוא מגנט בעל ממדי ענק, המוקף שדה מגנטי חלש. קווי הכוח של השדה הזה נפגשים בשני הקטבים המגנטים של הארץ, הצפוני והדרומי. בשדה המגנטי של כדור הארץ יש שתי חגורות שמגנות גם הן על כדור הארץ מפני החלקיקים החשמליים הקרואים חגורות ואן אלן. החללית "אקספלורר אחד" (1958) היא שגילתה את שתי שכבות החלקיקים, שהם למעשה קרינה רדיואקטיבית מסוכנת, שנפלטו מן השמש, ונלכדו על ידי השדה המגנטי של כדור הארץ בשתי חגורות אלו. האחת במרחק של 15-25 אלף קילומטר, והשניה במרחק 1-5 אלפים קילומטר. לולא חגורות הגנה אלה, היו החלקיקים מגיעים לכדור הארץ והורסים את החיים כאן.
את שואלת למה אנחנו לא או כן מאמינים בה'?
כי דת לטיפשים :)
זאת דעתי
כי דת לטיפשים :)
זאת דעתי
לא יכולה להיות הוכחה לאלוהים.
זה כמו שאני אגיד שיש לי פוני חד קרן מחמד.
בלתי נראה. שלא עושה צליל. שאי אפשר לגעת בו.
או כל דרך אחרת לזיהוי.
עכשיו... תוכיחי שהוא קיים על הגג של הבית שלי.
לא?
תוכיחי שהוא לא קיים על הגג של הבית שלי.
גם לא הא?
ובכל זאת. אם אני אטען שיש לי פוני חד קרן מעל הגג.
ואני אהיה דבוק בזה. כמו שדתיים\חרידיים דבוקים באמונה שלהם.
היו מכניסים אותי לאברבנאל
אלוהים זה טענה שאי אפשר להוכיח או להפריך.
אלוהים לפי דת ספציפי? לרוב אפשר בלי בעיה להפריך.
אבל אלוהים. באופן כללי? בתור עצמו. בלי קשר לאף דת?
אי אפשר להוכיח שלא קיים.
אבל בצורה חשיבה מדעית.
כל דיון הגיוני מתחיל בהנחה שהכל לא נכון.
עד שזה מוכח.
זה כמו שאני אגיד שיש לי פוני חד קרן מחמד.
בלתי נראה. שלא עושה צליל. שאי אפשר לגעת בו.
או כל דרך אחרת לזיהוי.
עכשיו... תוכיחי שהוא קיים על הגג של הבית שלי.
לא?
תוכיחי שהוא לא קיים על הגג של הבית שלי.
גם לא הא?
ובכל זאת. אם אני אטען שיש לי פוני חד קרן מעל הגג.
ואני אהיה דבוק בזה. כמו שדתיים\חרידיים דבוקים באמונה שלהם.
היו מכניסים אותי לאברבנאל
אלוהים זה טענה שאי אפשר להוכיח או להפריך.
אלוהים לפי דת ספציפי? לרוב אפשר בלי בעיה להפריך.
אבל אלוהים. באופן כללי? בתור עצמו. בלי קשר לאף דת?
אי אפשר להוכיח שלא קיים.
אבל בצורה חשיבה מדעית.
כל דיון הגיוני מתחיל בהנחה שהכל לא נכון.
עד שזה מוכח.
misunderstood
כמה שטויות אתה לא יודע כלום על חלל
כמה שטויות אתה לא יודע כלום על חלל
"
מאמין, כי פשוט העולם מורכב על מנת שאחייה בו.
כדור הארץ צריך להיות במרחק מתאים ממרכז הגלקסיה כדי שיוכל לקיים בו חיים. צפיפות השמשות במרכז הגלקסיה גורמת לכך שאזור זה רווי בקרינה מסוכנת. אילו כדור הארץ היה קרוב מדי למרכז הגלקסיה, כמות הקרינה שהיתה מגיעה אליו היתה מונעת כל קיום חיים.
אילולא חום השמש, לא היו חיים על כדור הארץ. כדור הארץ נמצא במרחק 150,000,000 ק"מ מהשמש. לקיום החיים נחוץ מרחק מתאים מהשמש. מרחק גדול או קטן מדי ימנע קיום מים במצב צבירה נוזלי. אין כאן הרבה מקום למשחק: שינוי של 5 עד 15 אחוז במרחק של כדור-הארץ מהשמש יגרום לקפיאת או התאדות כל המים. אך יותר מכך, מעטפות הקיימות בשמש מונעות ממנה להפיץ קרני גאמא המסוגלות לכלות כל שמץ של חיים.
הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ נעה בין 20-30 מעלות, והיא האידיאלית ביותר לקיום חיים על פני כדור הארץ. בשאר הכוכבים הטמפרטורה גבוהה מאוד או קרה מאוד. אפילו בירח אנו מוצאים 120 מעלות חום!
השמש חייבת להיות בעלת פלט אנרגיה יציב כדי לאפשר על כדור הארץ את קיום החיים. אם פלט האנרגיה של השמש היה קטן, אפילו לתקופה קצרה (תופעה לא נדירה כפי הנראה), כל המים על-פני כדור הארץ היו קופאים. מצב זה הוא בלתי הפיך, משום שלאחר הקפיאה, פני השטח הלבנים יגרמו להחזרת אנרגית השמש, והקרח לא יפשיר! כמובן שאם פלט האנרגיה של השמש יגבר, אפילו לתקופה קצרה, כל האוקיינוסים יתאדו והמים יברחו מהאטמוספירה, גם תופעה זאת אינה הפיכה.
כדור הארץ הוא מגנט בעל ממדי ענק, המוקף שדה מגנטי חלש. קווי הכוח של השדה הזה נפגשים בשני הקטבים המגנטים של הארץ, הצפוני והדרומי. בשדה המגנטי של כדור הארץ יש שתי חגורות שמגנות גם הן על כדור הארץ מפני החלקיקים החשמליים הקרואים חגורות ואן אלן. החללית "אקספלורר אחד" (1958) היא שגילתה את שתי שכבות החלקיקים, שהם למעשה קרינה רדיואקטיבית מסוכנת, שנפלטו מן השמש, ונלכדו על ידי השדה המגנטי של כדור הארץ בשתי חגורות אלו. האחת במרחק של 15-25 אלף קילומטר, והשניה במרחק 1-5 אלפים קילומטר. לולא חגורות הגנה אלה, היו החלקיקים מגיעים לכדור הארץ והורסים את החיים כאן.
"
אם באמת משהו לא סביר לקרות בניסוי אחד, זה לא אומר שבהרבה ניסויים הוא לא יקרה לפחות פעם אחת.
אם על העולם יטילו עכשיו קוביה 12 פעמים, מאוד סביר שאחד לפחות מאוד יופתע לגלות שהוא קיבל 12 שישיות ברצף. כי הסבירות לכך היא בערך אחד לשתי מיליארד (אם לא תעיטי במחשבון), אז בניסוי בודד באמת אין סיכוי. אבל בהרבה ניסויין, כלומר הרבה גלקסיות שבהן המון שמשות, אולי הסיכוי לא כל כך נמוך במשוקלל.
ואם כך, כנראה שתהיה גלקסייה מסויימת בה שמש מסויימת מסביבה נעה פלנטה מסויימת ב"תנאים מושלמים" שבה יצור חיי מופתע מהסיכוי שלו לחיות בה. אבל צריך להתחשב שמדובר "בניסוי" שהתבצע פעמים רבות מאוד.
*עריכה*
התבלבלתי במחשבון.
עדכנתי.
12 הטלות, הסיכוי שלהן הוא אחד ל 2,176,782,336, שזה בערך שתי מיליארד.
ככה שרוב הסיכויים שארבע או חמישה אנשים היו מופתעים לגלות שקיבלו 12 הטלות של 6...
מאמין, כי פשוט העולם מורכב על מנת שאחייה בו.
כדור הארץ צריך להיות במרחק מתאים ממרכז הגלקסיה כדי שיוכל לקיים בו חיים. צפיפות השמשות במרכז הגלקסיה גורמת לכך שאזור זה רווי בקרינה מסוכנת. אילו כדור הארץ היה קרוב מדי למרכז הגלקסיה, כמות הקרינה שהיתה מגיעה אליו היתה מונעת כל קיום חיים.
אילולא חום השמש, לא היו חיים על כדור הארץ. כדור הארץ נמצא במרחק 150,000,000 ק"מ מהשמש. לקיום החיים נחוץ מרחק מתאים מהשמש. מרחק גדול או קטן מדי ימנע קיום מים במצב צבירה נוזלי. אין כאן הרבה מקום למשחק: שינוי של 5 עד 15 אחוז במרחק של כדור-הארץ מהשמש יגרום לקפיאת או התאדות כל המים. אך יותר מכך, מעטפות הקיימות בשמש מונעות ממנה להפיץ קרני גאמא המסוגלות לכלות כל שמץ של חיים.
הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ נעה בין 20-30 מעלות, והיא האידיאלית ביותר לקיום חיים על פני כדור הארץ. בשאר הכוכבים הטמפרטורה גבוהה מאוד או קרה מאוד. אפילו בירח אנו מוצאים 120 מעלות חום!
השמש חייבת להיות בעלת פלט אנרגיה יציב כדי לאפשר על כדור הארץ את קיום החיים. אם פלט האנרגיה של השמש היה קטן, אפילו לתקופה קצרה (תופעה לא נדירה כפי הנראה), כל המים על-פני כדור הארץ היו קופאים. מצב זה הוא בלתי הפיך, משום שלאחר הקפיאה, פני השטח הלבנים יגרמו להחזרת אנרגית השמש, והקרח לא יפשיר! כמובן שאם פלט האנרגיה של השמש יגבר, אפילו לתקופה קצרה, כל האוקיינוסים יתאדו והמים יברחו מהאטמוספירה, גם תופעה זאת אינה הפיכה.
כדור הארץ הוא מגנט בעל ממדי ענק, המוקף שדה מגנטי חלש. קווי הכוח של השדה הזה נפגשים בשני הקטבים המגנטים של הארץ, הצפוני והדרומי. בשדה המגנטי של כדור הארץ יש שתי חגורות שמגנות גם הן על כדור הארץ מפני החלקיקים החשמליים הקרואים חגורות ואן אלן. החללית "אקספלורר אחד" (1958) היא שגילתה את שתי שכבות החלקיקים, שהם למעשה קרינה רדיואקטיבית מסוכנת, שנפלטו מן השמש, ונלכדו על ידי השדה המגנטי של כדור הארץ בשתי חגורות אלו. האחת במרחק של 15-25 אלף קילומטר, והשניה במרחק 1-5 אלפים קילומטר. לולא חגורות הגנה אלה, היו החלקיקים מגיעים לכדור הארץ והורסים את החיים כאן.
"
אם באמת משהו לא סביר לקרות בניסוי אחד, זה לא אומר שבהרבה ניסויים הוא לא יקרה לפחות פעם אחת.
אם על העולם יטילו עכשיו קוביה 12 פעמים, מאוד סביר שאחד לפחות מאוד יופתע לגלות שהוא קיבל 12 שישיות ברצף. כי הסבירות לכך היא בערך אחד לשתי מיליארד (אם לא תעיטי במחשבון), אז בניסוי בודד באמת אין סיכוי. אבל בהרבה ניסויין, כלומר הרבה גלקסיות שבהן המון שמשות, אולי הסיכוי לא כל כך נמוך במשוקלל.
ואם כך, כנראה שתהיה גלקסייה מסויימת בה שמש מסויימת מסביבה נעה פלנטה מסויימת ב"תנאים מושלמים" שבה יצור חיי מופתע מהסיכוי שלו לחיות בה. אבל צריך להתחשב שמדובר "בניסוי" שהתבצע פעמים רבות מאוד.
*עריכה*
התבלבלתי במחשבון.
עדכנתי.
12 הטלות, הסיכוי שלהן הוא אחד ל 2,176,782,336, שזה בערך שתי מיליארד.
ככה שרוב הסיכויים שארבע או חמישה אנשים היו מופתעים לגלות שקיבלו 12 הטלות של 6...
שואל השאלה:
^ וזה נקרא מדע
^ וזה נקרא מדע
אנונימית
מאמינה כי אמונה זה עיקרון בסיסי של בן אדם/בת חווה
וגם כי אני יהודיה, אז זה יהיה אירוני אם לא אאמין
יותר קל לי גם לסמוך על אנשים מאמינים... למשל אני מאמינה אז אני שומרת מצוות, וניתן דוגמא: אני לא משקרת; כך אני מצפה גם שמאמינים לא ישקרו לי וזה נותן כבוד הדדי וערכים
זה פשוט בונה את האישיות, ואני אוהבת להאמין בו
וגם כי אני יהודיה, אז זה יהיה אירוני אם לא אאמין
יותר קל לי גם לסמוך על אנשים מאמינים... למשל אני מאמינה אז אני שומרת מצוות, וניתן דוגמא: אני לא משקרת; כך אני מצפה גם שמאמינים לא ישקרו לי וזה נותן כבוד הדדי וערכים
זה פשוט בונה את האישיות, ואני אוהבת להאמין בו
מאמין בעצמי
אני לא מאמינה באלוהים אבל אני כן מאמינה שיש ישות עליונה כלשהי. אלוהים זה נורא גדול, אבל יש לי חברה שמאמינה אז לאט לאט היא לימדה אותי שלמרות שאני לא מאמינה בו זאת לא סיבה ללכת ולצעוק את זה.
^ אין סיבה לצעוק על אנשים דברים רנדומליים בכל מקרה.
לא מאמינה, לא אתאיסטית ולא אגנוסטית.
פשוט לא אכפת לי.
יש לי דברים אחרים לחשוב עליהם.
פשוט לא אכפת לי.
יש לי דברים אחרים לחשוב עליהם.
מסכים עם emma
אני מאמין שיש איזה משהו על טבעי למעלה לא יודע אם זה אלוהים, אבל יש משהו.
אני מאמין שיש איזה משהו על טבעי למעלה לא יודע אם זה אלוהים, אבל יש משהו.
אנונימי
מאמינה.
לול הפיל- שידרגת את הטי רקס לפוני קרן? xd
לול הפיל- שידרגת את הטי רקס לפוני קרן? xd
אנונימית
לא מאמינה כי:
1. זה לא הגיוני
2. יש דברים בתנך שסותרים את עצמם
3. אם באמת יש אלוהים הוא היה צריך לעזור ליהודים בשואה ובשביל אלה שאומרים שהם חטאו ובגלל זה הייתה השואה יש כאלה שמתו על קידוש ה'
וכל אלא שמביאים הוכחה מהתנך תחשבו טיפה בהגיון להביא הוכחה מתוך משהו שרוצים להוכיח זה כמו שגרר מקולקל ינסה לגרור את עצמו
1. זה לא הגיוני
2. יש דברים בתנך שסותרים את עצמם
3. אם באמת יש אלוהים הוא היה צריך לעזור ליהודים בשואה ובשביל אלה שאומרים שהם חטאו ובגלל זה הייתה השואה יש כאלה שמתו על קידוש ה'
וכל אלא שמביאים הוכחה מהתנך תחשבו טיפה בהגיון להביא הוכחה מתוך משהו שרוצים להוכיח זה כמו שגרר מקולקל ינסה לגרור את עצמו
אני מאמינה כי אני גדלה בסביבה מאמינה ובמשפחה מאמינה, ה' הוא המלך!
אנונימית
לא מאמינה אך גם לא שוללת, לא מתעסקת בזה יותר מדי.
כי אין הוכחות חד משמעיות לקיום ישות עליונה.
כי אין הוכחות חד משמעיות לקיום ישות עליונה.
misunderstood
חשבת אולי שבגלל כל התנאים בכדוה"א אנחנו מתקיימים?
שאנחנו מותאמים להם, והם לא הותאמו לנו?
חשבת אולי שבגלל כל התנאים בכדוה"א אנחנו מתקיימים?
שאנחנו מותאמים להם, והם לא הותאמו לנו?
זה קצת מסובך איך שאני רואה את זה.
אם אדם בוחר להאמין באלוהים, אז הוא חי במציאות שאלוהים קיים.
אם אדם בוחר שלא להאמין, אז הוא חי במציאות שאין אלוהים.
זה לא באמת משנה אם הוא קיים, כי מה שאתם מחליטים זה איך שתחשבו, בלי להתחשב במה שבאמת קיים או לא. לא משנה כמה תרצו, מה שתבחרו בחרתם כי ככה אתם חושבים, ולא כי ככה זה באמת. אין אפשרות לדעת אם אלוהים קיים או לא.
ברגע שבחרתם במה להאמין, יצרתם מציאות לעצמכם, שלא ממש נאמנה למציאות שלנו: שאין אפשרות לדעת.
אם אדם בוחר להאמין באלוהים, אז הוא חי במציאות שאלוהים קיים.
אם אדם בוחר שלא להאמין, אז הוא חי במציאות שאין אלוהים.
זה לא באמת משנה אם הוא קיים, כי מה שאתם מחליטים זה איך שתחשבו, בלי להתחשב במה שבאמת קיים או לא. לא משנה כמה תרצו, מה שתבחרו בחרתם כי ככה אתם חושבים, ולא כי ככה זה באמת. אין אפשרות לדעת אם אלוהים קיים או לא.
ברגע שבחרתם במה להאמין, יצרתם מציאות לעצמכם, שלא ממש נאמנה למציאות שלנו: שאין אפשרות לדעת.
לא מאמין כי יש אלפי הפרכות לכל דת וקיום אל באופן כללי לא הגיוני כי אין לו הוכחה.
אני יכול באותה מידה להגיד שיש לי בחדר כלב זומבי מעופף עם קרן פלדה בלתי נראה שתמיד בורח כשמגיעים אנשים.
הגיוני ומוכח בדיוק באותה המידה
אני יכול באותה מידה להגיד שיש לי בחדר כלב זומבי מעופף עם קרן פלדה בלתי נראה שתמיד בורח כשמגיעים אנשים.
הגיוני ומוכח בדיוק באותה המידה
אני לא מאמינה ביהוה אני מאמינה בפאקינג מדע ושכולנו התפתחנו בזכות 6.4 מיליארד שנים של אבולוציה.
לא מאמין.
אין מה להאמין.
אין שום הוכחה שה' קיים.
אין מה להאמין.
אין שום הוכחה שה' קיים.
בזמן האחרון קצת קשה לי להאמין כי הרבה דברים קשים כואבים קורים. קרובים שלי נפטרים, חוטפים התקפי לב, ועוד דברים נורא קשים. וקצת קשה להאמין בתקופות קשות כאלה
זה לא נכון ^ ממחקרים שנעשו לאחרונה מתברר, שהערך המדויק של קבועים פיזיקאליים אלה חשוב אף יותר ממה שסברו בעבר. אילו היה קבוע אחד שונה, אפילו במידה קטנה ביותר, אזי הטבע, כפי שהוא מוכר לנו, לא יכול היה להתקיים כלל. בעבר נחשבו הערכים של הקבועים הפיזיקאליים אקראיים, או לכל היותר ייחסו להם השפעה זניחה על תכונות הטבע הפיזי. אך כיום ידוע לנו שהטבע לא יתקיים כלל אם יוחלף ערך מערכי הקבועים הפיזיקאליים ולו במידה מזערית. יש המכנים תופעה זו 'העיקרון האנתרופי', שכן הכול אופטימאלי ומותאם לכך שבני אנוש יתקיימו ויצפו בתופעות הטבע. אלמלא כן לא היינו כאן ולא היינו צופים בטבע.
ערכים מדויקים של קבועים פיזיקאליים מצביעים על תכנון
העובדה שעצם קיומו של העולם הפיזי תלוי בערכים המדויקים של הקבועים הפיזיקאליים, מעידה על תנאים ראשוניים ספציפיים ועל תכנון המצביע על בורא שמחוץ לעולם הפיזי. עצם העובדה שהתנאים המותאמים בדיוק לתצפית של בני אנוש, מצביעה גם היא על תכנון מסוים ועל תנאים ראשוניים שנקבעו בידי בורא, ככל הנראה במיוחד בעבור האנושות.
רובין קולינס טוען כי כל סוג חיים אינטליגנטיים לא היו מתאפשרים ביקום שבו הכבידה הייתה חזקה יותר פי 3000 פעמים מהכבידה הנוכחית1. 3000 נראה כמו מספר ענק. אך למעשה בהתחשב בכך שהכוח האלקטרוסטטי הוא חזק יותר מכוח הכבידה ב-1036 פעמים ובכך שהכוח הגרעיני החזק ב 1040 פעמים, אפילו העלייה של כוח הכבידה פי 3000 היא עדיין רק 1 מ1036 של הטווח הכולל של הכוחות.. לכן זה למעשה זהו למעשה כוונון עדין מאוד מדויק.
ערכים מדויקים של קבועים פיזיקאליים מצביעים על תכנון
העובדה שעצם קיומו של העולם הפיזי תלוי בערכים המדויקים של הקבועים הפיזיקאליים, מעידה על תנאים ראשוניים ספציפיים ועל תכנון המצביע על בורא שמחוץ לעולם הפיזי. עצם העובדה שהתנאים המותאמים בדיוק לתצפית של בני אנוש, מצביעה גם היא על תכנון מסוים ועל תנאים ראשוניים שנקבעו בידי בורא, ככל הנראה במיוחד בעבור האנושות.
רובין קולינס טוען כי כל סוג חיים אינטליגנטיים לא היו מתאפשרים ביקום שבו הכבידה הייתה חזקה יותר פי 3000 פעמים מהכבידה הנוכחית1. 3000 נראה כמו מספר ענק. אך למעשה בהתחשב בכך שהכוח האלקטרוסטטי הוא חזק יותר מכוח הכבידה ב-1036 פעמים ובכך שהכוח הגרעיני החזק ב 1040 פעמים, אפילו העלייה של כוח הכבידה פי 3000 היא עדיין רק 1 מ1036 של הטווח הכולל של הכוחות.. לכן זה למעשה זהו למעשה כוונון עדין מאוד מדויק.
"
זה לא נכון ^ ממחקרים שנעשו לאחרונה מתברר, שהערך המדויק של קבועים פיזיקאליים אלה חשוב אף יותר ממה שסברו בעבר. אילו היה קבוע אחד שונה, אפילו במידה קטנה ביותר, אזי הטבע, כפי שהוא מוכר לנו, לא יכול היה להתקיים כלל. בעבר נחשבו הערכים של הקבועים הפיזיקאליים אקראיים, או לכל היותר ייחסו להם השפעה זניחה על תכונות הטבע הפיזי. אך כיום ידוע לנו שהטבע לא יתקיים כלל אם יוחלף ערך מערכי הקבועים הפיזיקאליים ולו במידה מזערית. יש המכנים תופעה זו 'העיקרון האנתרופי', שכן הכול אופטימאלי ומותאם לכך שבני אנוש יתקיימו ויצפו בתופעות הטבע. אלמלא כן לא היינו כאן ולא היינו צופים בטבע.
ערכים מדויקים של קבועים פיזיקאליים מצביעים על תכנון
העובדה שעצם קיומו של העולם הפיזי תלוי בערכים המדויקים של הקבועים הפיזיקאליים, מעידה על תנאים ראשוניים ספציפיים ועל תכנון המצביע על בורא שמחוץ לעולם הפיזי. עצם העובדה שהתנאים המותאמים בדיוק לתצפית של בני אנוש, מצביעה גם היא על תכנון מסוים ועל תנאים ראשוניים שנקבעו בידי בורא, ככל הנראה במיוחד בעבור האנושות.
רובין קולינס טוען כי כל סוג חיים אינטליגנטיים לא היו מתאפשרים ביקום שבו הכבידה הייתה חזקה יותר פי 3000 פעמים מהכבידה הנוכחית1. 3000 נראה כמו מספר ענק. אך למעשה בהתחשב בכך שהכוח האלקטרוסטטי הוא חזק יותר מכוח הכבידה ב-1036 פעמים ובכך שהכוח הגרעיני החזק ב 1040 פעמים, אפילו העלייה של כוח הכבידה פי 3000 היא עדיין רק 1 מ1036 של הטווח הכולל של הכוחות.. לכן זה למעשה זהו למעשה כוונון עדין מאוד מדויק.
"
החשיבות של ערכם המדוייק של ערכים פיזיקליים לאוו דווקא מצביעה על תכנון או היעדר תכנון.
מאיזו סיבה למשל אני לא יכול להשתמש בטיעון דומה לטיעון הקודם ולומר שמדובר בתוצאה נדירה של ניסוי שהתבצע כמות מרובה של פעמים.
כלומר, למה אני לא יכול למשל לומר שייתכן וקיימת התמונה הגדולה יותר, בה למשל קיימים אינסוף יקומים שבהם הגדרות שונות של קבועים פיזיקליים. ולכן באחד מהם קיימים אנחנו ששואלים שאלות אלה?
הייתי יכול לטעון באופן דומה לטיעון שלך, שכוח הכבידה בכדור הארץ מושלם לחיים כפי שאנו מכירים אותם היום. ושכל שינוי קטן בסדר גודל לא היה מאפשר לבני אדם להתקיים. ולכן מדובר במציאות שמקורה בתכנון תבוני.
אבל טיעון כזה הוא כושל כיוון שאני לא מעלה על דעתי בו שכוח הכבידה תלוי במסת הפלנטה שאני נמצא בה, ושכמות הפלנטות האלה היא רבה מאוד, אולי רבה מספיק כדי שהסבירות לכוח כבידה מתאים לפחות באחת תהיה גבוהה אפילו מאוד.
מה אם ישנה סיבה, אולי אפילו טריוויאלית, לכך שהקבועים הם בעלי הגדלים שהם, ובלי קשר לתכנון תבוני? למה זו חייבת להיות האופציה היחידה?
גם הטלת קוביה 12 פעמים וקבלת 12 שישיות רצופות יכולה להיות מוסברת במגוון דרכים ולא רק תכנון (רמאות).
יכולה להיות האפשרות למשל, שמדובר בניסוי אחד מתוך המון ניסויים, ובאחד או יותר מהם, האדם שקיבל את תוצאת הניסוי הופתע מהתוצאה.
דוגמא לניסוי בו יכול להיות יותר מההסבר המוצע.
אם אדם מסויים היה מקבל 4 מיילים ברציפות, בהם ביקשתי לנחש מספר בלב ולפתוח קישור שיציג את המספר שהוא חשב עליו. והייתי צודק עבור אותו אדם 4 פעמים ברציפות.
אז נשאלת השאלה, איך הצלחתי לנחש בהצלחה אם הסיכוי שלי להיות צודק בהכל היה אחד לעשר אלף בלבד?
כלומר, מן הסתם שאני קוסם, הרי אחרת לא הייתי יכול לנחש.
זו אפשרות אחת, אבל לא הייחידה, בדיוק כמו שהאפשרות של יוצר לעולם בעל תכנון זו אינה האפשרות היחידה.
אפשרויות נוספות הן,
1) שלחתי 10,000 מיילים ל 10,000 אנשים ולכן מאוד סביר שצדקתי לפחות פעם אחת.
2) נעזרתי בעקרונות בפסיכולוגיה ושתלטי מסרים סמויים, כלומר, הבחירה של קורא המייל לא הייתה מקרית כלל.
3) "אלוהים"/"כוח עליון" יצר איתי קשר וסיפר לי מה האדם יבחר. (האפשרות שהרבה פעמים טוענים כנכונה)
זה שהאדם לא מעלה על דעתו שיש עוד אפשרויות מלבד 3, לא אומר שזו האפשרות היחידה.
זה שאתה לא מעלה על דעתך שהעולם קיים עם הגדרות הקבועים הפיזיקליים המדוייקים האלה ללא תכנון תבוני, זה לא אומר שאין הסבר כזה. זה פשוט לא אומר את זה.
זה לא נכון ^ ממחקרים שנעשו לאחרונה מתברר, שהערך המדויק של קבועים פיזיקאליים אלה חשוב אף יותר ממה שסברו בעבר. אילו היה קבוע אחד שונה, אפילו במידה קטנה ביותר, אזי הטבע, כפי שהוא מוכר לנו, לא יכול היה להתקיים כלל. בעבר נחשבו הערכים של הקבועים הפיזיקאליים אקראיים, או לכל היותר ייחסו להם השפעה זניחה על תכונות הטבע הפיזי. אך כיום ידוע לנו שהטבע לא יתקיים כלל אם יוחלף ערך מערכי הקבועים הפיזיקאליים ולו במידה מזערית. יש המכנים תופעה זו 'העיקרון האנתרופי', שכן הכול אופטימאלי ומותאם לכך שבני אנוש יתקיימו ויצפו בתופעות הטבע. אלמלא כן לא היינו כאן ולא היינו צופים בטבע.
ערכים מדויקים של קבועים פיזיקאליים מצביעים על תכנון
העובדה שעצם קיומו של העולם הפיזי תלוי בערכים המדויקים של הקבועים הפיזיקאליים, מעידה על תנאים ראשוניים ספציפיים ועל תכנון המצביע על בורא שמחוץ לעולם הפיזי. עצם העובדה שהתנאים המותאמים בדיוק לתצפית של בני אנוש, מצביעה גם היא על תכנון מסוים ועל תנאים ראשוניים שנקבעו בידי בורא, ככל הנראה במיוחד בעבור האנושות.
רובין קולינס טוען כי כל סוג חיים אינטליגנטיים לא היו מתאפשרים ביקום שבו הכבידה הייתה חזקה יותר פי 3000 פעמים מהכבידה הנוכחית1. 3000 נראה כמו מספר ענק. אך למעשה בהתחשב בכך שהכוח האלקטרוסטטי הוא חזק יותר מכוח הכבידה ב-1036 פעמים ובכך שהכוח הגרעיני החזק ב 1040 פעמים, אפילו העלייה של כוח הכבידה פי 3000 היא עדיין רק 1 מ1036 של הטווח הכולל של הכוחות.. לכן זה למעשה זהו למעשה כוונון עדין מאוד מדויק.
"
החשיבות של ערכם המדוייק של ערכים פיזיקליים לאוו דווקא מצביעה על תכנון או היעדר תכנון.
מאיזו סיבה למשל אני לא יכול להשתמש בטיעון דומה לטיעון הקודם ולומר שמדובר בתוצאה נדירה של ניסוי שהתבצע כמות מרובה של פעמים.
כלומר, למה אני לא יכול למשל לומר שייתכן וקיימת התמונה הגדולה יותר, בה למשל קיימים אינסוף יקומים שבהם הגדרות שונות של קבועים פיזיקליים. ולכן באחד מהם קיימים אנחנו ששואלים שאלות אלה?
הייתי יכול לטעון באופן דומה לטיעון שלך, שכוח הכבידה בכדור הארץ מושלם לחיים כפי שאנו מכירים אותם היום. ושכל שינוי קטן בסדר גודל לא היה מאפשר לבני אדם להתקיים. ולכן מדובר במציאות שמקורה בתכנון תבוני.
אבל טיעון כזה הוא כושל כיוון שאני לא מעלה על דעתי בו שכוח הכבידה תלוי במסת הפלנטה שאני נמצא בה, ושכמות הפלנטות האלה היא רבה מאוד, אולי רבה מספיק כדי שהסבירות לכוח כבידה מתאים לפחות באחת תהיה גבוהה אפילו מאוד.
מה אם ישנה סיבה, אולי אפילו טריוויאלית, לכך שהקבועים הם בעלי הגדלים שהם, ובלי קשר לתכנון תבוני? למה זו חייבת להיות האופציה היחידה?
גם הטלת קוביה 12 פעמים וקבלת 12 שישיות רצופות יכולה להיות מוסברת במגוון דרכים ולא רק תכנון (רמאות).
יכולה להיות האפשרות למשל, שמדובר בניסוי אחד מתוך המון ניסויים, ובאחד או יותר מהם, האדם שקיבל את תוצאת הניסוי הופתע מהתוצאה.
דוגמא לניסוי בו יכול להיות יותר מההסבר המוצע.
אם אדם מסויים היה מקבל 4 מיילים ברציפות, בהם ביקשתי לנחש מספר בלב ולפתוח קישור שיציג את המספר שהוא חשב עליו. והייתי צודק עבור אותו אדם 4 פעמים ברציפות.
אז נשאלת השאלה, איך הצלחתי לנחש בהצלחה אם הסיכוי שלי להיות צודק בהכל היה אחד לעשר אלף בלבד?
כלומר, מן הסתם שאני קוסם, הרי אחרת לא הייתי יכול לנחש.
זו אפשרות אחת, אבל לא הייחידה, בדיוק כמו שהאפשרות של יוצר לעולם בעל תכנון זו אינה האפשרות היחידה.
אפשרויות נוספות הן,
1) שלחתי 10,000 מיילים ל 10,000 אנשים ולכן מאוד סביר שצדקתי לפחות פעם אחת.
2) נעזרתי בעקרונות בפסיכולוגיה ושתלטי מסרים סמויים, כלומר, הבחירה של קורא המייל לא הייתה מקרית כלל.
3) "אלוהים"/"כוח עליון" יצר איתי קשר וסיפר לי מה האדם יבחר. (האפשרות שהרבה פעמים טוענים כנכונה)
זה שהאדם לא מעלה על דעתו שיש עוד אפשרויות מלבד 3, לא אומר שזו האפשרות היחידה.
זה שאתה לא מעלה על דעתך שהעולם קיים עם הגדרות הקבועים הפיזיקליים המדוייקים האלה ללא תכנון תבוני, זה לא אומר שאין הסבר כזה. זה פשוט לא אומר את זה.
אינך יכול לטעון זאת, מכמה סיבות עיקריות: ביקום בעל כוח כבידה חזק יותר, לא היו יכולים להתקיים צמחים ובעליי חיים שלא לדבר על בני אדם. כוכבים פלנטות וגלקסיות היו קטנים יותר, מסלול היקפי של פלנטות סביב השמש לא היה יציב, וכוכבים היו נשרפים הרבה יותר מהר מאשר ביקום הנוכחי. הסיכויים לחיים מורכבים כמו שלנו לא היו מובטחים. ובנוסף לכך, הירח הוא גרם השמים הקרוב ביותר אלינו במרחבי היקום הענקיים. האדם התהלך על פניו היבשים והמאובקים, וידוע לנו בוודאות שהוא שומם וחרב ואין עליו כל צורת חיים, אפילו לא "הפשוטה" ביותר. איזה ניגוד בהשוואה לכדור הארץ, כוכב הלכת היפה והרוחש חיים שהוא ביתנו הנוכחי.
מה הסיבה להבדל הגדול? מדוע הירח חשוף ושומם ואילו הארץ שוקקת חיים? המים הם הגורם לשוני. מים הם תרכובת מיוחדת במינה שאין דומה לה ביקום כולו. פני הארץ התברכו בריכוז גדול ומיוחד של מים, שקיומם אינו מוכר בכוכבי לכת אחרים. חומר זה נטול ריח, שקוף וחסר טעם- הוא אחת התרכובות הכימיות המיוחדות בעולם.
ייחודיותם של המים זכתה להכרה אפילו בכתב העת "סיינס דייג'סט", המצדד בתיאוריית האבולוציה (גיליון מאי 1982): "אף על פי שאנו משתמשים בהם לבישול ולניקוי- שלא לדבר על כך שהם מרכיב ראשי בגופנו- מעטים בלבד מאתנו מבינים באמת את טיבם של המים. תרכובת משונה זו היא אחת המסובכות ביותר עלי אדמות זו התרכובת החודרנית ביותר- והחיונית ביותר- עלי אדמות החומר הכישרוני הזה מסייע לאזן את האקלים על פני כדור הארץ, להפעיל את המכונות ולקיים את צורות החיים הקיימות בו. אפילו המבוכה התוקפת את אלה המנסים לחשוף את סודות המים היא רק דוגמה נוספת למורכבותו המרשימה של חומר זה."
פני הירח החשופים והשוממים מעידים על חשיבותם של המים. במקומות שבהם יש מים יש חיים. אם אין מים, אין חיים. כאשר מתבוננים במולקולות המים במיקרוסקופ, נגלה בהן האפקט ההידרופובי, המעניק למים את יכולתם המיוחדת במינה לעצב חלבונים וחומצות גרעין בדנ"א. מנקודת מבט מולקולרית, "התכונות המגוונות של המים הן ממש בגדר נס", כך כתב מייקל קורי ב"אלוהים והקוסמולוגיה החדשה"2.
המדענים מכירים בכך שהמים הם חיוניים ביותר עבור החיים. כאשר חללית מחקר נוחתת על כוכב לכת אחר, אחד הדברים הראשונים שהיא מחפשת הם מים או אדי מים כדי לבחון האם מסוגלות להתקיים שם צורות חיים כלשהן. כדור הארץ הוא כוכב הלכת היחיד במערכת השמש שיש בו גופי מים ענקיים. כ-71% משטח הפנים מכוסים באוקיינוסים, ימים ואגמים. מים בצורתם הנוזלית אינם יכולים להתקיים על פני הכוכב מארס, למשל, מפני שאין שם לחץ אטמוספרי שמאפשר להם להישאר נוזליים. לכן מארס הוא כוכב לכת קר ודמוי מדבר, שחיים כפי שאנו מכירים אותם אינם מסוגלים להתקיים עליו.
נראה שהתכונות החריגות של המים תוכננו במיוחד כדי להפוך את כדור הארץ לידידותי לקיומם של חיים. מולקולת המים אינה סימטרית אלא בעלת זווית חדה, דמוית v. הסידור המוזר של האטומים במולקולת המים מקנה לה תכונות יוצאות דופן המאפשרות קיומם של חיים.
מה הסיבה להבדל הגדול? מדוע הירח חשוף ושומם ואילו הארץ שוקקת חיים? המים הם הגורם לשוני. מים הם תרכובת מיוחדת במינה שאין דומה לה ביקום כולו. פני הארץ התברכו בריכוז גדול ומיוחד של מים, שקיומם אינו מוכר בכוכבי לכת אחרים. חומר זה נטול ריח, שקוף וחסר טעם- הוא אחת התרכובות הכימיות המיוחדות בעולם.
ייחודיותם של המים זכתה להכרה אפילו בכתב העת "סיינס דייג'סט", המצדד בתיאוריית האבולוציה (גיליון מאי 1982): "אף על פי שאנו משתמשים בהם לבישול ולניקוי- שלא לדבר על כך שהם מרכיב ראשי בגופנו- מעטים בלבד מאתנו מבינים באמת את טיבם של המים. תרכובת משונה זו היא אחת המסובכות ביותר עלי אדמות זו התרכובת החודרנית ביותר- והחיונית ביותר- עלי אדמות החומר הכישרוני הזה מסייע לאזן את האקלים על פני כדור הארץ, להפעיל את המכונות ולקיים את צורות החיים הקיימות בו. אפילו המבוכה התוקפת את אלה המנסים לחשוף את סודות המים היא רק דוגמה נוספת למורכבותו המרשימה של חומר זה."
פני הירח החשופים והשוממים מעידים על חשיבותם של המים. במקומות שבהם יש מים יש חיים. אם אין מים, אין חיים. כאשר מתבוננים במולקולות המים במיקרוסקופ, נגלה בהן האפקט ההידרופובי, המעניק למים את יכולתם המיוחדת במינה לעצב חלבונים וחומצות גרעין בדנ"א. מנקודת מבט מולקולרית, "התכונות המגוונות של המים הן ממש בגדר נס", כך כתב מייקל קורי ב"אלוהים והקוסמולוגיה החדשה"2.
המדענים מכירים בכך שהמים הם חיוניים ביותר עבור החיים. כאשר חללית מחקר נוחתת על כוכב לכת אחר, אחד הדברים הראשונים שהיא מחפשת הם מים או אדי מים כדי לבחון האם מסוגלות להתקיים שם צורות חיים כלשהן. כדור הארץ הוא כוכב הלכת היחיד במערכת השמש שיש בו גופי מים ענקיים. כ-71% משטח הפנים מכוסים באוקיינוסים, ימים ואגמים. מים בצורתם הנוזלית אינם יכולים להתקיים על פני הכוכב מארס, למשל, מפני שאין שם לחץ אטמוספרי שמאפשר להם להישאר נוזליים. לכן מארס הוא כוכב לכת קר ודמוי מדבר, שחיים כפי שאנו מכירים אותם אינם מסוגלים להתקיים עליו.
נראה שהתכונות החריגות של המים תוכננו במיוחד כדי להפוך את כדור הארץ לידידותי לקיומם של חיים. מולקולת המים אינה סימטרית אלא בעלת זווית חדה, דמוית v. הסידור המוזר של האטומים במולקולת המים מקנה לה תכונות יוצאות דופן המאפשרות קיומם של חיים.
"
אינך יכול לטעון זאת, מכמה סיבות עיקריות: ביקום בעל כוח כבידה חזק יותר, לא היו יכולים להתקיים צמחים ובעליי חיים שלא לדבר על בני אדם. כוכבים פלנטות וגלקסיות היו קטנים יותר, מסלול היקפי של פלנטות סביב השמש לא היה יציב, וכוכבים היו נשרפים הרבה יותר מהר מאשר ביקום הנוכחי. הסיכויים לחיים מורכבים כמו שלנו לא היו מובטחים. ובנוסף לכך, הירח הוא גרם השמים הקרוב ביותר אלינו במרחבי היקום הענקיים. האדם התהלך על פניו היבשים והמאובקים, וידוע לנו בוודאות שהוא שומם וחרב ואין עליו כל צורת חיים, אפילו לא "הפשוטה" ביותר. איזה ניגוד בהשוואה לכדור הארץ, כוכב הלכת היפה והרוחש חיים שהוא ביתנו הנוכחי.
"
בהתבסס מה שכתבתי בתגובה הקודמת וגם בהינתן מה שכתבת "ביקום בעל כוח כבידה חזק יותר... הסיכויים לחיים מורכבים כמו שלנו לא היו מובטחים." ו-"ובנוסף לכך, הירח הוא גרם השמים הקרוב ביותר אלינו במרחבי היקום הענקיים. האדם התהלך על פניו היבשים והמאובקים, וידוע לנו בוודאות שהוא שומם וחרב ואין עליו כל צורת חיים, אפילו לא "הפשוטה" ביותר. איזה ניגוד בהשוואה לכדור הארץ, כוכב הלכת היפה והרוחש חיים שהוא ביתנו הנוכחי."
הנה הסיבה שכבר ציינתי לכך שאני כן יכול:
כפי שכבר ציינתי, מה שכתבת רק מעיד על כך שעבור גרם שמיים ספציפי, מסווים, בלי להתייחס לכל גרמי השמיים יחד, הסיכוי שבאח בלבד יהיו חיים, הוא זעום. הסיכוי שיתקיים יקום עם פיזיקה שמאפשרת חיים הוא זעום.
אבל, בדיוק כפי שציינתי קודם. אלה תמונות מאוד צרות ראיה, יש כמות עצומה של גרמי שמיים, כך שהסיכוי שלפחות באחת מהם יהיו חיים אולי אינו נמוך כלל.
פשוט.
ולגבי הקבועים הפיזיקליים "כוח כבידה חזק יותר" כפי שרשמת, אותו דבר. אתה נמצא ביקום מסויים ורואה נתונים מסויימים: 'קבוע הגרביטציה האוניברסלי כפי שלומדים בשיעורי פיזיקה הוא בערך 6.67 כפול 10 בחזקת מינוס 11 ביחידות מסויימות.'
אבל כפי שאמרתי, זוהי תמונה מצומצמת, ייתכן שהיקום הזה הוא חלק בכמות עצומה של יקומים, מנגד ייתכנו גם עוד הסברים לערך עדין ולא סביר זה, כפי שהדגמתי בתגובה הקודמת.
לסיכום, כפי שהניסוי המחשבתי עם האימיילים שהצגתי בתגובה הקודמת מראה: גם אם תוצאה של ניסוי מסויים אינה סבירה בעליל, ייתכן שבהסתכלות רחבה יותר היא למעשה סבירה בהחלט או אפילו טריוויאלית, וייתכנו גם הסברים אלטרנטיביים שפשוט לא העלת על דעתך.
אינך יכול לטעון זאת, מכמה סיבות עיקריות: ביקום בעל כוח כבידה חזק יותר, לא היו יכולים להתקיים צמחים ובעליי חיים שלא לדבר על בני אדם. כוכבים פלנטות וגלקסיות היו קטנים יותר, מסלול היקפי של פלנטות סביב השמש לא היה יציב, וכוכבים היו נשרפים הרבה יותר מהר מאשר ביקום הנוכחי. הסיכויים לחיים מורכבים כמו שלנו לא היו מובטחים. ובנוסף לכך, הירח הוא גרם השמים הקרוב ביותר אלינו במרחבי היקום הענקיים. האדם התהלך על פניו היבשים והמאובקים, וידוע לנו בוודאות שהוא שומם וחרב ואין עליו כל צורת חיים, אפילו לא "הפשוטה" ביותר. איזה ניגוד בהשוואה לכדור הארץ, כוכב הלכת היפה והרוחש חיים שהוא ביתנו הנוכחי.
"
בהתבסס מה שכתבתי בתגובה הקודמת וגם בהינתן מה שכתבת "ביקום בעל כוח כבידה חזק יותר... הסיכויים לחיים מורכבים כמו שלנו לא היו מובטחים." ו-"ובנוסף לכך, הירח הוא גרם השמים הקרוב ביותר אלינו במרחבי היקום הענקיים. האדם התהלך על פניו היבשים והמאובקים, וידוע לנו בוודאות שהוא שומם וחרב ואין עליו כל צורת חיים, אפילו לא "הפשוטה" ביותר. איזה ניגוד בהשוואה לכדור הארץ, כוכב הלכת היפה והרוחש חיים שהוא ביתנו הנוכחי."
הנה הסיבה שכבר ציינתי לכך שאני כן יכול:
כפי שכבר ציינתי, מה שכתבת רק מעיד על כך שעבור גרם שמיים ספציפי, מסווים, בלי להתייחס לכל גרמי השמיים יחד, הסיכוי שבאח בלבד יהיו חיים, הוא זעום. הסיכוי שיתקיים יקום עם פיזיקה שמאפשרת חיים הוא זעום.
אבל, בדיוק כפי שציינתי קודם. אלה תמונות מאוד צרות ראיה, יש כמות עצומה של גרמי שמיים, כך שהסיכוי שלפחות באחת מהם יהיו חיים אולי אינו נמוך כלל.
פשוט.
ולגבי הקבועים הפיזיקליים "כוח כבידה חזק יותר" כפי שרשמת, אותו דבר. אתה נמצא ביקום מסויים ורואה נתונים מסויימים: 'קבוע הגרביטציה האוניברסלי כפי שלומדים בשיעורי פיזיקה הוא בערך 6.67 כפול 10 בחזקת מינוס 11 ביחידות מסויימות.'
אבל כפי שאמרתי, זוהי תמונה מצומצמת, ייתכן שהיקום הזה הוא חלק בכמות עצומה של יקומים, מנגד ייתכנו גם עוד הסברים לערך עדין ולא סביר זה, כפי שהדגמתי בתגובה הקודמת.
לסיכום, כפי שהניסוי המחשבתי עם האימיילים שהצגתי בתגובה הקודמת מראה: גם אם תוצאה של ניסוי מסויים אינה סבירה בעליל, ייתכן שבהסתכלות רחבה יותר היא למעשה סבירה בהחלט או אפילו טריוויאלית, וייתכנו גם הסברים אלטרנטיביים שפשוט לא העלת על דעתך.
לגבי מים.
מים אינם תרכובת מאוד מורכבת, הם בסך הכל שני מימנים שקשורים לאטום חמצן.
הם אינם נדירים עד כדי כך ביקום.
במאדים יש כמות גדולה של מים למשל.
בירח אין כמות גדולה של מים וזה כנראה קשור באופן בו הוא נוצר.
מאדים, או מארס כפי שאתה כינית את הפלנטה הזו, בהחלט אין בה שכבה עבה מספיק של אטמוספירה כך שהלחץ האטמוספרי יהיה דומה לזה של כדור הארץ (1 אט' שווה חמשת אלפים פסקאל אם אני לא טועה, לא כזה משנה גם).
זה גם משנה את טמפרטורת הרתיחה של מים וגם ההרכב של האטמוספירה חשוב.
בכל מקרה, זה עוד פעם, מעיד על הסבירות הנמוכה של קיומם של חיים בכוכב לכת יחיד, אבל זה לא מעיד שתמונה גדולה והסתכלות רחבה תתן תוצאה שונה.
כפי שציינתי בשתי התגובות הקודמות (ובמיוחד בתגובה הראשונה במין שני אלה)
ולגבי תכונות המולקולה. אי אפשר לומר שתכונות המולקולה תוכננו במיוחד כיוון שהן תלויות בניתוח של פיזיקת קוונטים. פיזיקה של חלקיקים קטנים.
לפי הבנתי, זה מסובך אבל אפשרי תוך כדי זה שנעזרים בחוקי פיזיקה זו לחזות תכונות של חומרים.
לכן, "נראה שהתכונות החריגות של המים תוכננו..." חסר משמעות כיוון שתכונות המים הם תוצר של כמה כללים שמתארים את התנהגות החומר ברמה של פיזיקה קוונטית. אם כבר הייתה צריך לכתוב "פיזיקה קוונטית תוכננה כך ש..." וגם בזה יש בעיתיות.
מים אינם תרכובת מאוד מורכבת, הם בסך הכל שני מימנים שקשורים לאטום חמצן.
הם אינם נדירים עד כדי כך ביקום.
במאדים יש כמות גדולה של מים למשל.
בירח אין כמות גדולה של מים וזה כנראה קשור באופן בו הוא נוצר.
מאדים, או מארס כפי שאתה כינית את הפלנטה הזו, בהחלט אין בה שכבה עבה מספיק של אטמוספירה כך שהלחץ האטמוספרי יהיה דומה לזה של כדור הארץ (1 אט' שווה חמשת אלפים פסקאל אם אני לא טועה, לא כזה משנה גם).
זה גם משנה את טמפרטורת הרתיחה של מים וגם ההרכב של האטמוספירה חשוב.
בכל מקרה, זה עוד פעם, מעיד על הסבירות הנמוכה של קיומם של חיים בכוכב לכת יחיד, אבל זה לא מעיד שתמונה גדולה והסתכלות רחבה תתן תוצאה שונה.
כפי שציינתי בשתי התגובות הקודמות (ובמיוחד בתגובה הראשונה במין שני אלה)
ולגבי תכונות המולקולה. אי אפשר לומר שתכונות המולקולה תוכננו במיוחד כיוון שהן תלויות בניתוח של פיזיקת קוונטים. פיזיקה של חלקיקים קטנים.
לפי הבנתי, זה מסובך אבל אפשרי תוך כדי זה שנעזרים בחוקי פיזיקה זו לחזות תכונות של חומרים.
לכן, "נראה שהתכונות החריגות של המים תוכננו..." חסר משמעות כיוון שתכונות המים הם תוצר של כמה כללים שמתארים את התנהגות החומר ברמה של פיזיקה קוונטית. אם כבר הייתה צריך לכתוב "פיזיקה קוונטית תוכננה כך ש..." וגם בזה יש בעיתיות.
באותו הנושא: