אני בכיתה יב. אני מפחדת לסיים את התיכון כי אני יודעת שאני לא אראה את כל החברים שבדרכ אני מתראה איתם רק בבית ספר, אני מפחדת שלא אמצא תחום בו אני מתעניינת (מקצוע) כי בינתיים אין שום דבר, שלא יהיה לי בן זוג אף פעם (עד עכשיו לא היה).. אני מפחדת גם שאחרי שיגמר אני ארגיש ריקנות ואכנס לדיכאון.. מה לעשות? אני לא מפסיקה לחשוב על זה:

אני בדיוק באותו מצב כמוך, אני אבודה לחלוטין... אני מניחה שכל מה שאפשר לעשות זה לחיות את הרגע ולא להיכנס ללחץ מזה (-לא שזה לא קורה לי) ופשוט ללכת לפי מה שעושה לך טוב ומה שאת רוצה... אני יודעת שלא כל כך עזרתי אבל לפחות אנחנו לא לבד בזה.. ובהצלחה לנו!

בדיוק כמוך, אבל היי בכל תקופה מכירים אנשים חדשים בחיים- תחשבי על זה שכשעלית לחטיבה או ליסודי. בכל שלב היו את החששות של מסגרת חדשה ואם לא אצליח להתחבר עם אף אחד, והנה יש לך חברים.
גם בקשר ללימודים, יש לך עוד כמה שנים טובות למצוא מה את באמת אוהבת. ובקשר לחבר, בשלב מסוים זה יבוא

וואו אני כל כך מזדהה איתך! אבל חשוב שתביני שזה טבעי לגמרי שנרגיש ככה כי מעבר לחברים שיש לנו בבית ספר אנחנו רגילים למסגרת של בית ספר כבר 12 שנה ופתאום יש מסגרת שהיא שונה לחלוטין (עבודה, צבא, בית זה לא חשוב מה) זה יכול להלחיץ ולהדאיג.. אני לא אשקר לך גם לי יש פחדים מסוף השנה ומה יהיה אחר כך אבל מניסיון של הרבה אחרים הכי טוב זה לחיות את הרגע, לא להילחץ יותר מדי ממה יהיה בסיום השנה.. ואת האמת? אין לך ממה לפחד כל כך, בודדים כרגע יודעים מה הם רוצים להיות, להרבה אין חבר/ חברה ( גם לי אין ולא היה ) אבל אני בטוחה שזה יבוא באיזשהו שלב.. הכל יהיה בסדר תחשבי טוב:)

היי אל תפחדי, יש את הצבא לפנייך שבו תכירי חברים חדשים, אולי גם אהבה.
בלי קשר, תמיד אפשר לעשות פגישות מחזור או שאת יכולה להתקרב יותר לאלה שאת מתראה איתם רק בקונספט של בית ספר
אפשר גם לפתוח קבוצת ווצאפ כדי לשמור על קשר.
בנוגע לתחום, אולי אחרי הצבא את תמצאי משהו שמעסיק אותך

אני במצבך: (