לכאלה שסיימו יב - איך זה מרגיש לסיים בית ספר? אתם מתגעגעים? נשארתם בקשר עם ילדים מהכיתה? ומה אתם מתכוונים לעשות בהמשך החיים?

אני מסיימת השנה, לא רוצה לסיים: ( (

אם את עדיין לא יב אז כדאי לך להשקיע ולא לריב עם חברות להספיק את כול מה שרצית שלא תרגישי חיסרון ותאמיני לי כשתסיימי יב את תתגעגעי לכולם שזה כולל המורות שלך גם השנואות עליך

בהתחלה זה הרגיש לי כיף, עם הזמן התחילו געגועים לתקופה הזאת כי במבט לאחור מדובר בתקופה הכי טובה שהייתה לי בחיים. אני בקשר רק עם החברים הקרובים שלי מהבית ספר.
התכנית כרגע לסיים צבא לטייל ואז ללמוד

אני כיתה יב, אפשר להגיד שסוג של סיימתי כיוון שבשבוע אני לומדת אולי יומיים ושעה ביום וגם זה מתבטל בסוף, ילדים כבר מתחילים לא לבוא לבית ספר וממש מרגישים שזה הסוף.
זה עצוב, באמת אני מסתכלת אחורה וחושבת לאן השנים עברו כל כך מהר.. לא בא לי שזה ייגמר באופן רשמי למרות שכבר עכשיו זה דיי נגמר, אני כבר מתגעגעת
מניחה שלא אשאר בקשר עם כל הילדים אם בכלל, כל אחד אצלי מתכנן ללכת לדרך שונה בחיים והקשר פשוט יתנתק ואני בטוחה בזה
כן זה מרגיש ממש עצוב אבל אני מצפה להתחיל כבר את החיים האמיתיים ולהכיר אנשים חדשים.

תכלס כולם רוצים כבר לסיים ואם כל הבגרויות האלה אבל אני חושב שזה השלב השלישי הכי כפי בחיים כי אחרי זה זה צבא ואחרי צבא עבודה וילדים וכאב ראש אחד גדול אחרי זה בא הפנסיה
ואם אתם שואלים אז למה דווקא זה השלב השלישי הכי כפי בעניי כי בשלב הראשון את תינוק או ילד בגן שלא הכי יודע מה טוב מה רע ואיך אבא שלך צריך לעבוד כל כך קשה כדי לקנות לך איזה צעצוע שאתה רוצה באז בתכלס זה הכי כיף באים עושים לך הכל ולך אין שום דאגות על הראש השלב השני הכפי זה הפנסיה אתה כבר לא צריך לעבוד לדאוג לילדים שלך ואתה יכול להתחיל לעשות חיים לטוס וכו בשלב השלישי כל מה שאתה צריך לעשות זה ללמוד כמה שעות ביום וזהו כל השאר לא אמורים לעניין אותך אז כן אני חושב כשאני יסיים את יב אני ירצה לחזור עליו

מרגישה משוחררת יותר
אומנם יש עדיין אחריות ואפילו יותר, אבל יש הרגשה של חופש, של בגרות מסוימת, זה כיף ממש.
הקשר נשמר עם החברות הטובות. ולפעמים יש מפגשים כיתתים שרואים את כולם וזה ממש נעים לנשמה.

להמשיך בחיים (;
לסיים את השירות, ללמוד, עבודה, משפחה וכויכו..

רק אחרי הצבא מתחילים את החיים.. כי זו עוד מסגרת קבועה לשנתיים - שלוש.

אסכם את כל השנים האלה ב4 מילים- היה טוב וטוב שהיה.

מה שאנונימית בכיתה יב כתבה פה ממש העציב אותי ואני בכלל בכיתה ט

היי:) סיימתי יב בשנה שעברה ואני מלשבית עכשיו (לפני צבא).
מרגיש סבבה כזה, סוף יב ותקופת הבגרויות, כל המבחנים כבר הרגו אותי, רציתי לסיים. מדי פעם אני חושבת על בית ספר, אבל האמת שבחיים לא הייתי חוזרת (אולי כשאתגייס זה ישתנה).
נשארתי בקשר עם חברות טובות, לא עם כל החברים שהיו לי אבל עם החשובים נשארתי בקשר.
כרגע אני עובדת כל יום, החיים שלי מתרכזים בעבודה, במשפחה שהפכה להיות החברים הכי טובים שלי, ובחברים בסופשים.
מתגייסת באפריל, ומהגיוס נראה כבר ;)

תזכרו שגם המעבר לתיכון היה נראה ממש דרמטי, גם הבגרויות שכבר עשיתם. ברגע שאתם שם זה כבר הרבה פחות סיפור. ברור שזה מלחיץ קצת בהתחלה כי לא יודעים משהו אחר, אבל החיים ממשיכים והכל טוב, ואפילו יותר טוב

יש כאלה שיתגעגעו לתקופה הזו כי זה באמת חוויה
אני פחות אתגעגע כי בית ספר מאמלל לי את החיים כל כך (אני יב השנה.. תכף מסיים כבר).. אני מרגיש שם הכי דחוק ולא רצוי שיש.. אני מבין אלה ש"לא מקובלים" ומאלה שלא צריך להתחבר אליהם כי הם סתם בודדים
אני מת שהתקופה הזו תסתיים ושזה יפסיק.. נגיד התחלתי לעבוד לאחרונה ושם אני נהנה הרבה יותר.. שם אני מדבר ונפתח כלפי אנשים.. מה שבבית ספר לא

אני בכיתה י'א אבל אני לומדת מהבית. זה ממש נחמד, נמאס לי מהמערכת הדפוקה הזו ועדיף לי ללמוד לבד, לא מתגעגעת לשום דבר, בקושי (נשארתי בקשר עם ילדה אחת שאני מכירה כבר המון זמן).
ואני מתכננת ללכת לאוניברסיטה, כנראה ללמוד משהו בתחום המדע.

את האמת-אין כמו בלי בית ספר.. כולם אומרים לך את תתגעגעי ותרצי לחזור-אז לא. אני כן מתגעגעת לפעמים וחסר לי הצחוקים של החברים אבל זה לא געגועים שגורמים לי לרצות לחזור. וכן אנחנו בקשר רובנו. אין לי מושג מה ארצה לעשות בהמשך חיי.. מחכה לסיים את שנת השירות שלי עוד חצי שנה ולהתחיל ללמוד משהו (כנראה בתחום ההנדסה)