12 תשובות
עדיף שלא תדעי...
אממ אני עברתי את זה ומניסיון לא שווה לך להתקרב לזה אפילו! וכן מודה זה בדרכ מתחיל בגלל חוסר ביטחון עצמי או מצב נפשי לא ככ טוב
לתגובה שמעלי לא נסחפת בכלל עם המרתף..
לתגובה שמעלי לא נסחפת בכלל עם המרתף..
אנונימית
אוקי מה שתגיד!
אנונימית
לא, לא נסחפתי.
זה מה שאבא שלה עשה לה, הוא חולה נפש והרחיקו אותו ממנה.
מה זאת אומרת "נסחפת"?
אני מצטער, אבל את סתומה או משהו?
תיארתי מקרה שבאמת קרה לידידה שלי, ואת כותבת ש"נסחפתי"? את רצינית?
זה מה שאבא שלה עשה לה, הוא חולה נפש והרחיקו אותו ממנה.
מה זאת אומרת "נסחפת"?
אני מצטער, אבל את סתומה או משהו?
תיארתי מקרה שבאמת קרה לידידה שלי, ואת כותבת ש"נסחפתי"? את רצינית?
סבבה כתבתי מה שתגיד (זה לא מחייב שאני לא מאמינה למה שאמרת)
אנונימית
זה יכול להתחיל מהרזייה משמעותית, למשל אני הורדתי 15 קילו ואז חשבתי היי אולי אני אוריד עוד קילו ועוד ועוד... זה היה פשוט כיף לראות את המספר קטן.
ואז הייתי רואה עצם מבצבצת והייתי אומרת יואו איזה יופי, אולי נבליט גם את העצם הזאת, אולי אני ארזה ככה שאוכל להקיף את הירך בכפות הידיים וככה זה ממשיך...
עם הזמן התחלתי להסתכל במראה ולהגיד ''את יכולה להיות רזה יותר'' ואז לאט לאט הפסקתי לאכול כמעט פחמימות, רק תפוחים וחלבונים, הפסקתי לאכול שומנים נטו מהפחד שאני אעלה במשקל, שתיתי כמויות אדירות של מים...
אנורקסיה זו מחלה בראש בעצם שאת מפחדת לגעת באוכל כי את חושבת שזה ישמין אותך, זו מחלה שאת מסתכלת במראה ואומרת 'איכ את שמנה', זו מחלה איומה. זו מחלה שדופקת לך את כל הגוף-את חלשה, את חיוורת, את עצבנית על כל דבר, את מרגישה שכולם רוצים לרעתך, המחזור שלך נפסק כי לא נותנים לגוף אנרגיה ומשאבים לזה, זה ייסורים.
ואל תעזי לעשות את זה לעצמך
אפילו עכשיו החברים שלי אומרים שפעם הייתי אמנם מלאה אבל הייתי שמחה. אני בעצמי שמתי לב שהאישיות שלי השתנתה מעל ומעבר ולא לטובה. אני צועקת על כולם כי כל רחש מעצבן אותי, אני מסתכלת על אנשים ברחוב עם מבט עצבני שידעו שלא צריך להתקרב אליי, החברים שלי בכוח מנסים להצחיק אותי ולדחוף לי אוכל לפה!
פעם הייתי שמנה ומאושרת. עכשיו אני שק עצמות עצבני וריק מבפנים.
ואז הייתי רואה עצם מבצבצת והייתי אומרת יואו איזה יופי, אולי נבליט גם את העצם הזאת, אולי אני ארזה ככה שאוכל להקיף את הירך בכפות הידיים וככה זה ממשיך...
עם הזמן התחלתי להסתכל במראה ולהגיד ''את יכולה להיות רזה יותר'' ואז לאט לאט הפסקתי לאכול כמעט פחמימות, רק תפוחים וחלבונים, הפסקתי לאכול שומנים נטו מהפחד שאני אעלה במשקל, שתיתי כמויות אדירות של מים...
אנורקסיה זו מחלה בראש בעצם שאת מפחדת לגעת באוכל כי את חושבת שזה ישמין אותך, זו מחלה שאת מסתכלת במראה ואומרת 'איכ את שמנה', זו מחלה איומה. זו מחלה שדופקת לך את כל הגוף-את חלשה, את חיוורת, את עצבנית על כל דבר, את מרגישה שכולם רוצים לרעתך, המחזור שלך נפסק כי לא נותנים לגוף אנרגיה ומשאבים לזה, זה ייסורים.
ואל תעזי לעשות את זה לעצמך
אפילו עכשיו החברים שלי אומרים שפעם הייתי אמנם מלאה אבל הייתי שמחה. אני בעצמי שמתי לב שהאישיות שלי השתנתה מעל ומעבר ולא לטובה. אני צועקת על כולם כי כל רחש מעצבן אותי, אני מסתכלת על אנשים ברחוב עם מבט עצבני שידעו שלא צריך להתקרב אליי, החברים שלי בכוח מנסים להצחיק אותי ולדחוף לי אוכל לפה!
פעם הייתי שמנה ומאושרת. עכשיו אני שק עצמות עצבני וריק מבפנים.
אנונימית
אם מעליבים ופוגעים בבן אדם או שפשוט יש לו דימוי גוף נמוך מאוד
הבן אדם רואה את הגוף שלו כ"שמן" ולא אוכל כמות שצריך או שפותח לו סידרת הרזייה עם הרבה ספורט ומעט אוכל ויורד מלא
בלי דיאטנית או בן אדם שמבין בזה ירידה משמעותית גורמת לאנורקסיה
הבן אדם רואה את הגוף שלו כ"שמן" ולא אוכל כמות שצריך או שפותח לו סידרת הרזייה עם הרבה ספורט ומעט אוכל ויורד מלא
בלי דיאטנית או בן אדם שמבין בזה ירידה משמעותית גורמת לאנורקסיה
אנונימית
מה הגורמים או מה התהליך?
מבחינת הגורמים, זה יכול להיות המון דברים.
המדיה-התקשורת, הרשתות החברתיות, דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון עצמי, בריונות שמישהו עובר.
מבחינת התהליך, זה פשוט לא לאכול כמעט כלום ולהקיא כל דבר שאתה מכניס לפה, ככה שהאדם נכנס לתת משקל משמעותי ומסוכן, ובכל זאת חושב שהוא שמן או מלא, וממשיך להרעיב את עצמו.
זה מסוכן, ובתור מישהי שעברה את זה-זה לא שווה את זה.
אני מקווה שאת לא חושבת לנסות כלום, ואם כן, אשמח שתיצרי איתי קשר בפרטי, נוכל לעבור את זה ביחד.
מבחינת הגורמים, זה יכול להיות המון דברים.
המדיה-התקשורת, הרשתות החברתיות, דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון עצמי, בריונות שמישהו עובר.
מבחינת התהליך, זה פשוט לא לאכול כמעט כלום ולהקיא כל דבר שאתה מכניס לפה, ככה שהאדם נכנס לתת משקל משמעותי ומסוכן, ובכל זאת חושב שהוא שמן או מלא, וממשיך להרעיב את עצמו.
זה מסוכן, ובתור מישהי שעברה את זה-זה לא שווה את זה.
אני מקווה שאת לא חושבת לנסות כלום, ואם כן, אשמח שתיצרי איתי קשר בפרטי, נוכל לעבור את זה ביחד.
קודם כל את צריכה להיות די מעורערת נפשית, כמו מה שאני כרגע חוח
שנאה עצמית, פרסומות, החברה ככלל, הערות מזלזלות מצד אנשים.
זה יכול לנבוע גם מדיכאון אז מפסיקים לאכול ואז זה הופך לאובססיה
בכל אופן
זה מקצר עשר שנים מהחיים לפחות, אם את לא מתה עוד לפני מדום לב
אה את גם תהיי כישלון, תרגישי זוועה, ותרחיקי ממך את היקרים לך בנסיון להוריד כמה קג. :)
שנאה עצמית, פרסומות, החברה ככלל, הערות מזלזלות מצד אנשים.
זה יכול לנבוע גם מדיכאון אז מפסיקים לאכול ואז זה הופך לאובססיה
בכל אופן
זה מקצר עשר שנים מהחיים לפחות, אם את לא מתה עוד לפני מדום לב
אה את גם תהיי כישלון, תרגישי זוועה, ותרחיקי ממך את היקרים לך בנסיון להוריד כמה קג. :)
חוסר בטחון ברמה מופרזות שגורם לך לא לחשוב כמו שצריך, שנובע מ:
- עלבונות והשפלות בילדות
- חינוך מזעזע מצד ההורים,
אמא שלי גם דיי סתומה האמת, טוענת שלפעמים סלט ביום זה מספיק.
מכיר מישהי שאבא שלה היה נועל אותה במרתף ללא אוכל כשראה שעלתה קצת במשקל.. מזעזע, שמח שהרחיקו אותו ממנה.
- כל הזמן לראות דוגמניות סופר רזות.
אבל בכלל, בשביל להתחיל עם זה, צריך להיות במצב נפשי רעוע.
וזה עניין הרבה יותר מסובך ועמוק
- עלבונות והשפלות בילדות
- חינוך מזעזע מצד ההורים,
אמא שלי גם דיי סתומה האמת, טוענת שלפעמים סלט ביום זה מספיק.
מכיר מישהי שאבא שלה היה נועל אותה במרתף ללא אוכל כשראה שעלתה קצת במשקל.. מזעזע, שמח שהרחיקו אותו ממנה.
- כל הזמן לראות דוגמניות סופר רזות.
אבל בכלל, בשביל להתחיל עם זה, צריך להיות במצב נפשי רעוע.
וזה עניין הרבה יותר מסובך ועמוק
למה את רוצה לדעת?
לא אוכלים מספיק