אני מפחדת מהעתיד. אני מפחדת שיגמר התיכון ואין לי יותר מסגרת שהייתי רגילה אלייה. שאני לא אראה יותר את החברה הכי טובה שלי כי היא לא תהיה בארץ. שכול החברות יתרחקו. שאני לא אראה יוצר ילדים מהבית ספר. שאני בצבא לא יכיר אנשים בגילי (אני כנראה אהיה במקום עם אנשים שהם אזרחים.) אוף. מה לעשות? אני רואה את העתיד רק שחור.

בצבא את תכירי אנשים למה לא?
את יכולה גם לעבוד בעבודות ולהכיר
את יכולה להשתתף בכל מיני מקומות ולהכיר

אני כל כך מבינה אותך.. את אותה הרגשה הייתה לי שנה שעברה, אבל בדרך כלל לפני צבא יש קצת חופש ככה שאת מתארגנת על עצמך בתור מלשבית.
ואני גם בטוחה שחברה שלך לא תיסע ישר לחול ויקח לה כמה חודשים עד שזה באמת יקרה.
וגם רוב החברות לא ינקו איתך קשר כי הן מרגישות אותו הדבר ואפילו תקבעו לעצמכן יום בשבוע שאתן הולכות לעשות משהו כיף, ותנצלי כל רגע עם החברה שהולכת לטוס ותכינו אחת לשנייה כל מיני דברים כמו מזכרות.
אפילו תמצאי לך עבודה לפני הצבא, זה יעשה לך טוב.
אני יודעת שזה לא אותו הדבר כמו המסגרת של הבית ספר.. אבל אין מה לעשות, מתחילים דברים חדשים.. בהצלחה!
אם תרצי את יכולה לדבר איתי בפרטי ואני אנסה לעזור..