איזה דברים קשים עברתם בחיים? אחרי 5 כותבת את שלי כיף לדעת שאתה לא לבד בקשיים (:

שאבה שלי לא בקשר איתי
והוא שלח אותי לפנימיה -_-

בן דוד שלי אנס אותי בגיל 9
יש לי נטייה לדיכאון
אין לי חברים עברתי חרם 11 שנים
הרביצו לי בבית הספר
ההורים שלי חזרו והתגרשו כבר 3 פעמים
אמא שלי חולה בסרטן: (
אח שלי הקטן נפטר: (
אין למשפחה כסף וקשה לי גם ללמוד וגם לעבוד..
אבל עדיין, אני בסדר, מתגברת על הכול וממשיכה להילחם..

כשאבא שלי התחתן עם מישהי שהרחיקה אותו מכל המשפחה (לפחות הם התגרשו אחרי זה)
אבל זאת הייתה תקופה נוראית, לא דיברתי אתו ולא ראיתי אותו חצי שנה לפחות

שמע ישראל
חרא דוד שלך וכל האנשים שעשו חרם עליך

שואל השאלה:
אבא שלי נפטר
אח שלי נכה
יש לי דרמטילומניה
הייתי בדיכאון וחרדות
היה לי מחשבות אובדניות
יש לי נטיה לדיכאון וחרדה חברתית
אני מעריצה כל אחד ואחת מפה! אתם מדהימים! אלוהים נותן את הדברים הקשים ביותר לחזקים ביותר!

הוקוס פוקוס תודה על העידוד ^

בבקשה ^
אם מישהו צריך עזרה או עצה אל תהססו לפנות אליי
לא אשפוט אף אחד!

מחלות
אבא שנפטר ונותרתי לבד עם משפחה ששונאת אותי
הטרדות מיניות וביניהם הטרדה מינית מבן משפחה
בולימיה הפרעות אכילה וכמעט מוות כתוצאה מכך
חרדות לגבי סיטואציות והחיים עצמם וחרדת נטישה (תודה רבה לך אימא)
דיכאון קליני
ניסיונות התאבדות ( בדגש על העבר)
פגיעה עצמית ( גם בעבר)
אני מגיעה ממשפחה דתית ואני לא מאמינה והסתרתי את זה במשך שנים בגלל פחד מהמשפחה.
תקופות שהייתי לבד והרגשתי ככ חרא ולא היה לי את מי לשתף כי בדיעבד לאף אחד לא אכפת ממני אבל בסדר מתרגלים:)
נשרתי מבית הספר עקב דיכאון
עכשיו אני ככ שמחה שעברתי את התקופות האלה והמצב שלי מתחיל להשתפר, העבר עדיין כואב לי אבל אני שמחה שאני במצב הרבה יותר טוב.

אם את צריכה לדבר אני פה :) ^

שואל השאלה:
אנונימית מזדהה איתך בכל כך הרבה דברים זאת עם האבא שנפטר

הוקוס פוקוס תודה רבה אבל מעדיפה להישאר כאנונימית.

שואלת השאלה עצוב לי שאת מזדהה איתי.
באיזה גיל אביך נפטר?

שואל השאלה:
אפשר לעבור לפרטי? לא מעדיפה פה..
זאת שמעליי

בריונות 8 שנים
ניסו לזרוק אותי למדורה בלג בעומר

וואי וואי כבר לא נעים לי לכתוב את הבעיות הקטנות שלי אחרי מה שכתבתם פה

עברתי ניתוח ראש קשה במיוחד, הכלל מעל 24 הליכים כירוגיים, והייתי במצב אנוש במיוחד אחרי שנפל טיל של חיזבאללה על הבית שלי, מה שגרם לניתוח של 16 שעות.

אבל אני כאן, ועם ישראל חי (:

כשההורים שלי התגרשו..
כשלא ראיתי את אבא שלי הרבה..
כשאמא שלי התחתנה שוב והייתי צריכה לגדול עם אבא "חדש".
כשעשו על שיימינג
כשאחרי שאהבתי מישהו שבע שנים (אמיתי לגמרי) הוא לא אהב אותי גם.
כשעברתי למקום שאני הכי שונאת בעולם.
אבל עכשיו הכל בסדר..:)

*שואלת השאלה*
אם את צריכה לדבר אני פה
או רק לדבר!

עשו עלי חרם כיתתי כשהייתי בת 9 ומאז יש לי בעיות דימוי עצמי וחרדות חברתיות (כיום אני בת 15)

דיכאון
חרדות
חרמות
ריבים קשים
פסיכולוגים
כלכם מדהימים! כל הכבוד על ההתמודדות!

סבתא שלי הייתה חולת סרטן קשה והיא עכשיו עם סטומה
בכיתה ה ו.. ו היו חבורה של 5 בנות שהיו נטפלות אליי ומציקות לי..
דודה שלי חולת סרטן
בעיות כלכליות.
אבל זה כלום לעומת מה שעברתם...
אני מעריכה כל אחד ואחד שביטה את ליבו פה ומאחלת לכם חיים הרבה יותר טובים.
והלכתי לאיבוד בקפריסין למשך שעה..

אבא שלי היה מתעלל בי נפשית.

הטרידו אותי מינית כמה פעמים
ויש לי הפרעות אכילה

נאנסתי על ידי מישהו מהמשפחה מגיל 5 עד 12
עברתי חרם ובריונות במשך 10 שנים
אני להטבי"ת בסביבה של הומופובים קיצוניים שיהיו מוכנים להרוג אותי בכיף
חברה שלי התאבדה
ניסיתי להתאבד
יש לי דיכאון וחרדות
היו לי הפרעות אכילה
הייתי חותכת
אני חולה במחלה אלרגית נדירה
זהו נראלי אני לא אפרט יותר מדי...

נאנסתי בגיל 8 ובגיל 18
אחותי תפסה אותי מעולפת אחרי שלקחתי כדורים
יצאתי עם בחור שניסה להרביץ לי כי לא שכבתי איתו
מישהו מהעיר שלי התאבד מול העיניים שלי
ראיתי גופה של שכנה שלי שנרצחה ע"י בעלה
בגיל 18 בערך התחלתי להיפגש עם אנשים מבוגרים בשביל כסף ואחד מהם אנס אותי...
יש לי חרדות
נשרתי מהלימודים
יצאתי מהצבא אחרי שתפסו אותי משחקת עם כדור..
אבא שלי עזב אותנו שהייתי קטנה
אמא שלי הייתה מתעללת בי נפשית ופיזית אני לא אפרט
נסעתי לכפר ערבי כדי להיפגש עם בחור שהכרתי באינטרנט, לקחתי איתי את חברה שלי והיא כמעט נחטפה בגללי
חייתי כמה חודשים ברחוב...
אבל... עם כל הקושי אני כבר בת 20 ועדיין מחזיקה את עצמי על הרגליים
יש לי בן זוג מדהים וחברים מקסימים, יש לי עבודה נורמלית ואני לומדת
אני כבר לא מנסה לשכוח את העבר כי אני יודעת שהוא תמיד יהיה איתי אבל מדי פעם כן כיף וכן מספק להסתכל איזו דרך עברתי בתקופה הכל כך קצרה/ארוכה הזו שנקראת החיים שלי
אנשים, אם כמה שקשה אל תוותרו לעצמכם
אני הייתי בטוחה שאני בחיים לא אגיע למקום שבו אני נמצאת היום, אני הייתי בטוחה שאני עדיין יהיה ברחוב ועדיין ימכור את עצמי בשביל כמה גרושים או דברים יותר גרועים ששנאתי ופחדתי לדמיין
מגיל קטן שנאתי את עצמי, ניסיתי לפגוע בעצמי כל כך הרבה אבל בכל זאת תמיד היה לי קול בראש שאמר לי "לא, את יכולה יותר!"
והקשבתי, התאמצתי, דיברתי ונפתחתי וזה, מה שהציל אותי
אם אתם מרגישים רע, אם קשה, אם קורה משהו אל תפחדו לדבר על זה!
אל תתנו לאנשים אחרים לנצח ולעשות אותכם חלשים
וזהו, אני פשוט אסיים את הנאום הקיטשי שלי בתקווה שאנשים ייקחו אותו לתשומת לבם
החיים יפים בסך הכל אתם צריכים לבחור לראות את הטוב:)
שבוע טוב

כל התגובות האלו נתנו לי פורפורציות לחיים.

יש לי מחשבות אבודניות, יש לי ocd, עשו עלי חרם שנה שעברה ועכשיו אני בבית ספר אחר, אני בדיכאון 8 שנים.
אחריי שעשו עלי חרם למדתי להילחם, פתחתי לשני ילדים את הראש שהם רצו להביא לי מכות.

אבא שלי נפטר כשהייתי בן 10

אני מעדיפה מאנונימית

יש לי נטיות אובדניות

אני לא בקשר עם אחותי כבר קרוב לשלוש שנים

משהו לא בסדר במוח שלי כי פתאום באמצע החיים, גם אם אני סתם במקלחת אני מאבדת את התפיסה מהמציאות

אחותי שוברת דברים כשהיא חוזרת מהצבא, מכה אותי, עושה בלאגן ואני בורחת לישון אצת חברות וכשאבא שלי חוזר אז כולם מאשימים אותי בגלל שהם מגינים על אחותי

היו לי הפרעות אכילה קשות ואנורקסיה שעדיין מפריעה לי ולוחשת לי באוזן לא לאכול

בבית ספר החדש שלי אין לי חברים טובים ולא ממש סובלים אותי (החברים האחרים שלי היו חברי ילדות) רק בגלל שקשה לי להיפתח ואני רגילה לאותם אנשים מהילדות

אני כול הזמן מפחדת ויש לי בעיות רציניות בראש כי אני כול כך פרנואידית ונוי רווית שקשה לי לחיות עם הפחדים האלה

יש לי מחלת עור שמכערת אותי וכול הלילה אני מגרדת את הידיים עד לזוב דם

אמא שלי מגלה העדפה ברורה לאחי ולאחותי ותמיד לא משנה כמה אני מנסה אני מקום אחרון מבחינת ההורים שלי

היה עלי חרם במשך שנה שכלל התעללויות קשות שאני לא מאחלת לאף אחד
אבל לכולם קשה בחיים בתקופות שונות וחשוב להיות אופטימיים

סבתא שלי נפטרה לפני כמה חודשים (גרתי אצלה כמעט)
כל התקופה שלה של האשפוז והגסיסה שלקחו חצי שנה
חרם
הטרדות מיניות שקרו כמעט שנה
דיכאון
חרדות
נטיות אובדניות

חרם בכיתה ו שכבתי עקב מעשה שאני עשיתי ואני מתחרטת ואז זה השתנה רק בגלל ששיקרתי שזאת לא אני ואני רק רוצה לחזור לעבר ולתקן כי אני חיה באשמות כל הזמן...

הורים שעוברים גירושים מאוד מאוד קשים (התחיל בגלל ש"אבא" בגד באמא)
אבא חרא
אחות קבורה בקבר אחים בת 13
ריבים בלתי פוסקים עם אנשים (ריבים קשים מאוד)
הכשלות בלימודים, בחוגים, בתנועת נוער ובחיי חברה
בעיות במשפחה המורחבת
סבא וסבתא עם מגבלה בריאותית
אח עם בעיות
חרדת נטישה
הפרעת אכילה
ועוד ועוד ועוד. פאן.

אני בת יחידה ואין לי חברים בבית ספר
אבא שלי מכריח אותי להיות דתייה
הוא שלח אותי לבית ספר דתי
המורה שלי חושדת שאני בדיכאון והיא קובעת לי שיחות עם היועצת ושאלה את אמא שלי אם יש לי פסיכולוגית ואחת הסיבות לזה היא שאני שומעת רוק והיא חושבת שאני דכאונית בגלל זה-_-
ילדה (שם בדוי דנה) מהשכבה הורידה לי את כל הביטחון שלא היה משהו גם ככה
כשאני מנסה ליצור חברויות (במשך שנתיים מעצבנות שאני בבית ספר הזה חשוב לציין) מתעלמים ממני ואז מתלוננים שאני תמיד עם אוזניות,-,
אותה דנה גם גרמה לכל השכבה לשנוא אותי
ובנוסף הציונים שלי גרועים לגמרי אז אני גם מטומטמת
ויש לי תחושה שאבא שלי לא מחבב אותי ככ כי אני לא רוצה להיות דתייה
וכמעט כולם (הכוונה למבוגרים) בבית ספר שלי מנסים "לעזור" לי למצוא חברות אחרי שכבר ירד לי החשק ואני רק רוצה שקט במיוחד כשאני בבית ספר,-,
ויש לי תחושה שאני אהיה חופשייה רק בגיל 18 או 20
תלוי אם אני אעשה צבא או לא
כן
לא נורא לא חושבת שנשאר לי עוד הרבה זמן להשאר בבית ספר הזה (אם 4 שנים זה הרבה..xd) נשרוד חחח*~*

נאנסתי פעמיים.
בגיל שנתיים התחילו להתעלל בי פיזית. שני ההורים.
אבא שלי הרים עלי סכין כמה פעמים.
דיכאון קליני חריף.
הפרעות שינה והפרעות אכילה.
שיימינג בפייסבוק איזה שלוש שנים.
כל היסודי עשו עלי חרם הפשיטו אותי והרביצו לי כל יום.
אמא שלי מתעללת בי נפשית היום.
אני מבריזה מהבית ספר על סף נטישה ומביאים לי קבסית כל שני וחמישי ככה
חתכתי ורידים שנה שעברה ועכשיו אני נקייה תודה לאל
אלכוהול וסיגריות
החברה הכי טובה שלי ניצלה אותי
הידיד הכי טוב שלי ניצל אותי מינית
בריונות בכיתה ז'
עכשיו אני חיה עם הפרעות חרדה חריפות שמשבשות לי את התפקוד ואני מאבדת עשתונות
מחשבות אובדניות כל היום כל הלילה
אשפוז פסיכיאטרי
התעללו בי בטיולים שנתיים
שנאה עצמית
דוד שלי נתן לי מכות רצח ובזמן שדיממתי וצרחתי כל המשפחה שלי צפתה בזה בנינוחות
הזמינו אותי למסיבה רק בשביל לעשות ממני צחוק
רק בת 14... טוב אבל אם לא עשיתי שום דבר שגמר את זה עד היום מה ישבור אותי.
וכולכם מדהימים.

אמא חטפה שבץ מוחי מול העיניים שלי בגיל 14 ונפטרה כמה שעות אחרי שלקחו אותה לבית חולים, ביקשתי ממנה להעביר לי את השלט, היא לא ענתה לי. עוד לפני שהספקתי להבין מה קורה היא כבר לא הייתה בין החיים.

מי שצריך עזרה אני יכול לנסות לעזור לאחד אחד כאן

אני די בדיכאון כבר כמה שנים אפחד לא יודע את זה כי אני בנאדם שמסתיר הכל ולא רוצה להתחבר לאנשים..
רק בגלל שמאז לקחו לי את הדבר שהיה הכי חשוב בחיי, יותר מעצמי ויותר מהמשפחה שלי, וזה לא בנאדם, זאת דווקא סוסה, החליטו לקחת לי אותה הבעלים שלה.
ולא זה לא מטומטם, חיות לא ישפטו אותך מאיך שאתה נראה, רק איך שאתה מתנהג, לעומת בני אדם.
אני עברתי עוד פעם משהו כזה עם סוסה אחרת.
חרדת נטישה.
סבתא, סבא, דוד, עוד מישהי קרובה אליי מאוד, עוד זוג אנשים שמהמשפחה שהיו ממש קרובים אליי, עוד סבא, ואני תאמת כבר לא זוכרת, נפטרו.
היה עלי חרם.
יצאו עלי כל העיר שלי בוואטסאפ כמה ימים ובסוף הגעתי למשטרה.
"חברות" שלי פשוט מכרו אותי לדבר אחר.
אחרי שנפטרתי מהן השנה "חברות" אחרות פשוט לא מתייחסות אליי.
סתם מחשבות אובדניות..
בקיצור, סיוט.

אלוהים אני עם צמרמורת, למה כל הבנות פה עוברות אונס? למה לילדה בת 14 מגיע לחוות שבץ מוחי ממישהו קרוב? למה בת 13 מרגישה צורך להשתמש בסיגריות ואלכוהול? למה אנשים מתים? למה אנשים נהיים נכים? למה יש הורים מתעללים? למה דוקרים אנשים? תסבירו לי בבקשה כי כואב לי בלב, כואב לי בלב כמו שאך פעם לא כאב לי

אומיגאד אני פשוט קוראת את התגובות פה ופשוט וואו שזה אשכרה קרה ואנשים באמת שרדו את זה וואו.
רשמית אתם מדהימים.
רוב האנשים בסטיפס עברו המון דברים, זה נחמד שיש אנשים שיכולים להזדהות איתך עם מה שעברת. אני לא אציין פה את הדברים הקשים שעברתי, יכולים להשתמש בזה כנגדי כנקודת חולשה שלי.

אמא שלי חלתה בסרטן כשהייתי בת 9-10 ובתקופה ההיא כשההורים הלכו לטיפולים אני הייתי מטפלת כל הימים באחי הקטן.
עשו לי בריונות באינטרנט, פתחו קבוצות שנאה נגדי ועוד דברים דוחים שאפשר לעשות מאחורי המסך.
עזבו אותי מלא "חברות" אבל זה לטובה, לא צריכה אנשים כמוהן בחיים שלי.
לקחו לי חברות קרובות ויש בנות שפשוט מתנהגות כאילו אני לא קיימת, אנחנו כבר בתיכון אבל הן ילדותיות כמו ביסודי לא?
אני ילדה מוכה.
יש לי חרדות נטישה, חברתית ואמטופוביה קשה שבגללה היו לי הפרעות אכילה.

יש לכם ממש סיפורים קשים
אפשר לכתוב על זה ספר מאוד מעניין

נידו אותי בכיתה וארגנו מסיבת בריכה ולא רצו להזמין אותי כי אני שמנה מדי גרם להערבות עצמיות... ופתחתי בטעות מבחן של מישהי מהכיתה שלי ואז היא קיללה אוצי כמו שאף אחד לא קילל אותי מול כל הכיתה ועד היום יש ילדות שמעירות לי על ההרגלי אכילה שלי או עוקצות אותי בקשר לזה שאני שמנה אבל הקטע הוא שלא הייתי שמנה ואני לא שמנה 1.60 שוקלת 50 גיל 13 זה תקין לגמרי
והמון בנות מתנהגות אליי בבריונות בווצאפ כי קל להן מול מסך אבל פנים מול פנים הם פחדניות

עצוב לי אבל אני גם חוויתי דברים כאלה

אני קוראת פה ונדהמת. עברתם כל כך הרבה בחיים שלכם, אני מסתכלת על החיים שלי מנקודת מבט אחרת לגמרי. חשבתי שיש לי חיים גרועים אבל צריך להעריך את מה שיש.. עצוב לי על כל בן אדם פה שהיה צריך לחוות מה שהוא חווה, מאחלת שתדעו רק טוב!

בשבילי זה משהו קשה שאני עוברת בחיים וזה מפריע לי.. ההורים שלי התגרשו שהייתי בת 3 בערך ולא ראיתי את אבא שלי איזה 5 שנים או משהו כזה וזה די קשה לי לא להיות בקשר עם אבא שלי אנחנו גם רק בנות בבית.. אבא שלי פתאום רצה להיפגש איתי ועם אחותי וכזה שמחתי ואז פתאום גיליתי שאמא שלי ביקשה ממנו.. הוא בכלל לא רצה. זה קצת קשה לי

אנסו אותי ועברתי הרבה הטרדות מיניות בחיים
אמא שלי הייתה מרביצה לי
העיפו אותי מהבית
אני בדכאון
עושים אלי חרם בבית ספר
אני וההורים שלי במצב לא טוב
אהבות נכזבות
חברות שמתעללות בי
עודף משקל
חרדה חברתית

שהייתי בגן או כיתה א פתחו לי תראש רק כי עצבנתי מישהו

פעם אחת לא הלכתי לבית ספר ואבא שלי הרביץ לי

רבתי עם שתי "החברות" הכי טובות שלי ואין לי עם מי להיות

אני חושבת שאני בדיכאון..

אח שלי נפטר לפני 6 שנים כשהייתי בת 8

עברתי בריונות שש שנים,
חבר שלי בגד בי,
עברתי כיתה,
כתבו עלי שיר עם איום,
קיללו אותי ביוטיוב,
אובחנתי עם הפרעות קשב וריכוז, והיפראקטיביות, ואני על תרופות.
חרדת נטישה,
בעיות דימוי עצמי,
אף אחד לא מת אצלי במשפחה אבל החייל הראשון שנפל במלחמת יום הכיפורים הוא אח של סבתא שלי..
הייתי במכונית בזמן שתי תאונות דרכים. (אני בריאה ושלמה תודה לאל)
לא משהו רציני.

wtf? חשבתי שעברתי דברים קשים יותר בחיים מהמשתמשים בסטיפס

מה שעברתי זה - חושבת שאין לי נעליים, חושבת שאני מכוערת ושנתיים בלי חברים וזהו xd
עכשיו אני מגלה שזה כלום..

הרבה יותר מידי; (

עברתי אונס על ידי מישהו קרוב אלי.
העיפו אותי מ3 בתי ספר ללא סיבה
למדתי ב11 בתי ספר.
סבא שלי נפטר.
עברתי ניצול מיני במשך שנה מהחברה הכי טובה שלי.
יש עוד המון..
אני בדיכאון כבר מכיתה ד'
אני סובלת מאכילה רגשית

ראיתי את סבא שלי כמעט מת לי מול העיניים. קרה נס והוא ניצל. זה הדבר היחיד

יואו ממש עצוב לי מה שקורה בעולם הזה..
וחשבתי שהבעיות שלי הם גדולות..

היתה ילדה שנטפלה אליי והציקה לי 5 וחצי שנים.

היה ילד שהרביץ לי (במשך שנה, כי הגנתי על ילד שהוא הציק גם לו) והוא עשה דברים שלא כדי לכם לדעת..

דוד שלי נדרס


אני בקושי ראיתי את אח שלי ואחותי


יש עוד אבל אני אעדיף לא לספר..

*מקווה בשבילכם רק טוב :) 3>

ההורים שלי רבו ריב שהכניס אותי לדיכאון של שנה
ניסיתי בכישלון להתאבד
כל יום בבית ספר אני שומעת ילדים שאומרים לי "כל כך קשה לך להתאבד?"
סבתא שלי חולת סרטן

הוצאה בכוח מהארון
חרדה חברתית
בגידה מהחבר הכי טוב
דיכאון
בדידות
מצב כלכלי קשה
חוסר יחסים עם ההורים
אהבות נכזבות
דימוי עצמי נמוך
עודף משקל

ועם כל זה, אני לא מפסיק לחיות.. לכל מי שקשה לו: אל תדאגו, יש לזה סוף, והוא קרוב ממה שאתם חושבים <3

אוקי אז רק עד לפני כמה שעות חשבתי שהחיים שלי קשים עם כל הבעיות הכלכליות שיש לאמא שלי ועם כל החובות ועם כל זה שההורים שלי גרושים זה כלום, זה אפילו לא טיפה לעומתכם..
למה כל זה צריך לקרות בכלל למה מתעללים בילדים שבסץ הכל לא עשו כלום למה אונסים בנות תמימות רק כי הן בנות למה כל זה?
טוב אז לא אנסו אותי ההורים שלי לא מרביצים לי אז אני לא יכולה כך כך להבין אתכם אבל מה שאני בטוחה בו זה שאתם יךדים חזקים שעברתם את כל זה ועדיין אתם עומדים על הרגליים ולא נופלים למרות שקשה...

האנונימית שמהקהילה.. אפשר אולי שתכתבי לי הודעה אני אשמח שנדבר...

והבעיות שלי קטנות מידי..

אני לא בטוחה בנטייה המינית שלי שזה אחת הבעיות שהכי קשות שעוברות עלי אני לא מצליחה לתפקד בגלל זה כולם רואים את זה עלי כולם רואים שעובר עלי משהו וגם אמרו את זה למחנכת שלי כי הם אמרו שהם דואגים לי (חולה על החברים שלי) אני בוכה המון המון המון וזה לא בגלל שאני לא מקבלת את עצמי זה בגלל האי וודאות שאני מרגישה.. אני מרגישה שאני לא יודעת כלום שאני לא יודעת מי אני מה אני למה אני ועוד מלא רגשות.. קרו לי הרבה פעמים שהתפרקתי בבית ספר ובכיתי כמו איזה לא יודעת וברחתי בשיעורים ונעלתי את עצמי בשירותים וזה הגיעה לזה שקראו לי בכריזה ואז למורה מקצועית ואז ליועצת ובסוף גם לאמא שלי ועכשיו גם לפסיכולוג...

ועוד כל מיני בעיות גם גדולות שקשורות למי שאני מעריצה אני לא רוצה לפרט על זה כי אני לא רוצה להתחיל לבכות פה כמו כל לילה בגלל זה...

כן אני יודעת שזה קטן ואני יודעת שיש לי אנשים שתומכים בי ועוזרים לי אז בכל זאת אני לא משווה את זה לבעיות שלכם אבל גם לי יש בעיות...

הטרדה מינית בגיל 10, אז אפילו לא ידעתי מה זה סקס
הטרדה מינית בגיל 11
בריונות כל היסודי
קראש קילל אותי בפרצוף
קראש שיחק לי ברגשות והיום יש לו חברה והוא לא זוכר מי אני ואני עדיין מאוהבת בו):
מחשבות אובדניות
קולות בראש שכל הזמן מורידים אותי וגורמים לי להרגיש רע יותר
הקולות גם אומרים שאין לי זכות להתלונן ביחס לאחרים מה שעברתי זה כלום
אני ביישנית ממש ולא מסוגלת כמעט לדבר עם אנשים ואני ממש מגמגמת
היה לי ציסטה שזה נוזלים שהיו לי בפה שהצטברו מתחת לבשר הזה למטה כתוצאה מזיהום של שן שנתקעה שם
יש לי בעיות בבלוטת התריס
יש לי מין טיקים כאלה שאני כל הזמן מגלגלת את העיניים ממש למעלה או ימינה כי זה כאילו מגרד לי כזה מבפנים וזה כל הזמן קורה לי
יש לי גם טיקים שאני מושכת באף
יש לי עודף משקל של 25 קילו פחות או יותר
אני צריכה גשר כי השיניים שלי נורא עקומות ויהיה לי רק עוד חצי שנה
והיה לי בעיות כלכליות כי אבא שלי היה בין עבודות והוא חודשיים לא עבד עד שמצא עבודה
הטרידו אותי פה באתר בפרטי בגיל 11, סיפרו לי סיפורים סוטים
באתר עשו עלי מיני שיימינג כזה באחד הרגעים הכי רגישים שלי, טענו שאני ספאמרית שרק רוצה צומי

אבל זה כלום לעומת מה שאתם עברתם מאחלת לכם חיים טובים ובריאים ורק טוב (: (: (:

lol33 זה לא סוג של זה לגמרי הטרדה מינית הוא ניסה סוג של לאנוס אותך

חברים אני מבין כל אחד ממכם!
סבתה שלי נפטרה
סבא שלי חולה על סף מוות
ההורים גרושים
עברתי הרבה דברים נוראיים שאני לא יכול תאר לכם
כל מי שצריך עזרה או עצה אני פה באמת למרות שאני לא מכיר אותכם אני עדיין רוצה לעזור לכם בכל מצב!

וואי הבעיות שלי מתגמדות לעומת הבעיות של כולכם אבל אני בכל זאת אכתוב כי בא לי לשתף:

אני אתאיסטית בבית ספר דתי
אין לי חברים שם
ההורים שלי עוד חושבים שאני דתייה
יש לי צליאק
יש לי חוסר ביטחון ליד אנשים
לכן גמגמתי כל שנה שעברה
ועכשיו הגמגום חזר שוב
4 קראשים מתוכם 2 בנות. (סיפור ארוך) אף אחד מהם לא יודע כלום.
לקח לי שלוש שנים בערך לגלות מה הנטייה המינית שלי.

אממ וזהו
כל כך הסגרתי את עצמי עכשיו
לא נורא מתישהו אני אצטרך לספר את הסודות שלי אז למה לא עכשיו

זה אומר שגם לי יקח שלוש שנים לגלות מה הנטייה שלי? לאא הספיק לי חציי שנהה אני לא רוצהה עודד למה אני לא מבינה כבר וזהוו

gray's anatomy
זה שלי לקח 3 שנים לא אומר שגם לך יקח...
זה עניין של תהליך אבל בטוח תגלי בסוף
אגב אל תמהרי להסיק מסקנות על עצמך. אני עברתי איזה 3 כותרות עד שהגעתי למסקנה הסופית ומי יודע אולי אני יגלה פתאום משהו אחר.