נגיד אני מבקשת ממנה להכין לי אוכל היא קוראת לי עצלנית ואומרת שארד לעשות לבד אבל כשאח שלי (הוא בן 20)מבקש היא ישר הולכת להכין לו ומשקיעה לו, וכשהיא כן עושה לי (בעצבים) היא צורחת עליי ועושה את זה בעצבים, היא גם מתייחסת אליי שונה בקטעים אחרים,נגיד היא מדברת יפה אל אחים שלי ועליי היא כל הזמן צורחת ומקללת אותי,היא קוראת לי "שמנה" "מטומטמת" "חרא" "זבל" "כלבה" "דפוקה" ,ובכללי מתייחסים אליי בבית כאל כבשה שחורה וצוחקים עליי ויורדים עליי,ונמאס לי. אני כול הזמן מדברת איתם וזה לא עוזר.. מה לעשות? נמאס לי להרגיש לבד ולבכות כול היום.. אשמח שתעזרו לי וסליחה על החפירה
אני מצטערת בשבילך, אם יש מישהו שאת מכירה ויכול לעזור לך דברי איתו.. אם את לא רוצה לחיות בבית הזה יותר, דברי עם מישהו שיוכל להוציא אותך משם. אם תצטרכי משהו אני אשמח לעזור