מה הדבר הכי מעליב שעשו לכם? ומי עשה את זה?

שהשפילו אותי

חברים שלי עשו

שמתי מדבקה על התמונה של הרב קו (כי התמונה הייתה יחסית ישנה והייתי נראית שם פשוט נורא ובגלל זה גם שמתי מדבקה על התמונה) ואיזה ילד הוציא לי את הרב קו מהתיק קילף את המדבקה בלי הרשות שלי! וצילם אותה והראה לכולם וצחק עלי ועד עכשיו התמונה אצלו בטלפון והוא לא מוחק אותה והוא צוחק עלי כל הזמן ומזכיר את זה

בצופים ילד אחד צחק עלי שאני נמוכה
פשוט מול הפרצוף שלי אמר לחבר שלו "תראה איזו ילדה נמוכה" והם צחקו
לצערי הוא בשכבה שלי ואני צריכה לראות אותו כמעט כל יום:(

ואוו חח
שאלה טובה יש כמה
בכיתה ח ניראלי שתי בנות שהיו חברות שלי חברו נגדי ואמרו לכל הכיתה לא לדבר איתי ואמרו לחברה היחידה שנישארה לי שליכלכתי על חברות שלה (לגמריי לא נכון ) אחרי זה לא הלכתי לבית הספר משהו כמו חודש חחח

בכיתה י היה לנו טיול גיבוש כי היו כאלה (כמוני) שהשתלבו בבית ספר רק באותה השנה (מעבר מחטיבת ביניים לחטיבה עליונה) אז יצאנו לגיחה וישנו באוהלים ובגלל שהיו כמה בנות ששנאו מישהי באוהל שלי הן בעטו לנו באוהל.. ואני קלסטרופוביות (יש לי בעיה עם מקומות סגורים או חשוכים.. דבר שתמיד הצלחתי למתן ומאז התקרית היו לי כמה התקפים)
בכל מקרה, הם בעטו באוהל והיינו צריכות ממש להצטמצם כדי שלא יבעטו לנו בראש או משהו. 5 דקות שלמות היינו שם, וזאת שהייתה שם שלכבודה עשו את זה פשוט צחקה. החברה האחרת הייתה בשקט. אי הייתי בחרדה. אחרי 5 דקות לא יכלתי יותר ויצאתי מהאוהל איך שיצאתי כולם כמובן ברחו ואני ברחתי לאיזור מגרש שאסור היה לי להמצא בו. ובכיתי את החיים שלי חח ואז התקשרתי לאמא שלי ואמרתי לה מה עשו ואני רוצה הביתה. היא התקשרה למחנכת שלי. אחי אמר לי שמיצידו הוא בא לקחת אותי עכשיו (זה נסיעה של שעתיים) וממש רציתי ללכת עד שהמחנכת שלי אמרה לי: "אם את תגידי לאח שלך לבוא עכשיו הוא יעשה תאונה והכל יהיה באשמתך." רציתי להתאבד באותו רגע חח אני מאוד אוהבת את אחי ואין מצב שאחרי מה שהיא אמרה אני אומרת לו לבוא. אז נישארתי ערה כל הלילה עם המחנכת הזל. נרדמתי לפנות בוקר. בבוקר התעוררתי עם בחילה ואז אבא שלי בא לקחת אותי. זאת צלקת גדולה על החיים שלי שבאה עם לא מעט תופעות לוואי. לפני 3 חודשים או 4 למשל חברה שלי התגייסה והלכתי איתה ללשכת גיוס והצטופפנו באוטו קטן, בשלב מסויים היה לי התקף שלא הצלחתי לנשום והייתי חייבת אוויר. למזלי הצלחתי להתאפק אבל אני פשוט מסבירה את התוצאות של זה...


החיים לא קלים. ותמיד ישארו הרבה צלקות בחיים. מדברים שעשית ומדברים שעשו לך. אבל אם רק נרים ידיים. אם נפסיק לנסות להכיר אנשים בגלל זה - אנחנו עושים טעות חמורה.
אל תסגרו את עצמכם בפני כל העולם בגלל כמה ילדים פתטיים. לכולם יש בחיים צלקות זה לא אומר שצריך להפסיק לחיות ובטח שלא להסתגר מהעולם.

התנהגו כלפיי בצביעות

ה"חברות שלי" העליבו אותי אמרו בצחוק שאני מכוערת אבל זה ממש פגע בי ואני הרגשתי סוג של גלגל שלישי ועכשיו הן לא שמות עלי ואני לבד בהפסקות...

לפני שנה בערך מישהו מהשבט שלי הציע לי חברות והיינו חברים כמעט ארבע חודשים, אבל לא היינו באמת חברים היינו סתם כזה הוא אפילו לא דיבר איתי או נתן לי חיבוק שהייתי צריכה והוא התחבק והכל מול בנות אחרות מול הפרצוף שלי אפילו עם דודה שלי (איתי הוא אף פעם לא התחבק) יומיים אחרי שהוא נפרד ממני היה לו מסיבת יום הולדת והוא אמר לדודה שלו שהיא חברה שלי להיפרד ממני בשמו והוא גם מסר בשמה שהוא רוצה שאני אבוא ליום הולדת שלו (ברור שלא הלכתי) ועכשיו הוא כל הזמן מסתכל עלי במבט מרחם ומתבייש כזה ונמאס לי ממנו

והיו עוד מלא דברים מזוויעים זה פשוט הסיפור שעולה לי הכי הרבה לאחרונה