4 תשובות
וואו כנראה הייתי בורח לסבא וסבתא אם הייתי במקומך
מבינה אותך זה עצוב וכואב.. האמת היא שלפי דעתי איך שאני רואה את זה, כמעט כולם ככה. נדיר למצוא מישהו כנה.. במקומך הייתי מנסה להשקיע את עצמי בתחביבים עד מעל הראש שלא נשאר לי זמן לאף אחד. זה לא מתאים לכולם אבל מהתנדבות עם ילדים מיוחדים מקבלים הרבה אהבה טהורה ותמימה. את יכולה בכיף ליצור איתי קשר פה באתר, ישמח להכיר אותך.. ואני פה בשבילך אם את צריכה משהו:)
במקומך הייתי עוברת בית ספר ומתחילה הכלל מהתחלה.
זה מצב לא קל להיות בו, אני מכירה את זה מקרוב.
מה אני עשיתי? התרחקתי משמעותית מהאנשים האלו, לא כי הם רעים אליי או משהו, כי אני הרגשתי שאין לי באמת מקום בניהם. אימצתי את הלבד והפכתי אותו למקום שיותר נעים להיות בו.
האמת, למרות ששנאתי שכולם היו בטלפון שלהם, אני גם ברחתי לטלפון והתחברתי לאתרים כמו אלה, ומצאתי חבר מאוד מאוד טוב באתר fxp, הוא החבר הכי טוב שלי כיום והוא לגמרי עזר לי לעבור את כל התקופה כי הוא עבר את אותה תקופה - אל תביני אותי לא נכון, אני לא חושבת שיש תחליף למציאות, אבל לפעמים זה נחמד כשיש לך מישהו שמזדהה איתך.
אני אישית התייאשתי מהבית ספר שלי, לא הייתי במקום שיכלתי להרשות לעצמי לעבור בית ספר, אבל הרגשתי שכבר הכרתי כל אחד מהשכבה שלי ואין לי יותר למי להתחבר, עד שיום אחד מישהי אחת (מהשכבה) שגם היא הייתה מסתובבת לבד, פשוט התיישבה ליידי והתחילה לדבר איתי. הכל זרם מפה, עם החברות הישנות שמרתי על קשר אבל לא הייתי תלויה בהם בכלל. אל תאבדי את האופטימיות היפה, כי היא באמת יפה מידי מכדי לאבד.
את רואה מישהי שגם לבד? דברי איתה, אני בטוחה שהיא לא תיקח את זה כמובן מאליו.
בכל אופן, יהיה טוב (: וכמובן, אני אשמח לדבר איתך, אז כשתרצי אני פה.
מה אני עשיתי? התרחקתי משמעותית מהאנשים האלו, לא כי הם רעים אליי או משהו, כי אני הרגשתי שאין לי באמת מקום בניהם. אימצתי את הלבד והפכתי אותו למקום שיותר נעים להיות בו.
האמת, למרות ששנאתי שכולם היו בטלפון שלהם, אני גם ברחתי לטלפון והתחברתי לאתרים כמו אלה, ומצאתי חבר מאוד מאוד טוב באתר fxp, הוא החבר הכי טוב שלי כיום והוא לגמרי עזר לי לעבור את כל התקופה כי הוא עבר את אותה תקופה - אל תביני אותי לא נכון, אני לא חושבת שיש תחליף למציאות, אבל לפעמים זה נחמד כשיש לך מישהו שמזדהה איתך.
אני אישית התייאשתי מהבית ספר שלי, לא הייתי במקום שיכלתי להרשות לעצמי לעבור בית ספר, אבל הרגשתי שכבר הכרתי כל אחד מהשכבה שלי ואין לי יותר למי להתחבר, עד שיום אחד מישהי אחת (מהשכבה) שגם היא הייתה מסתובבת לבד, פשוט התיישבה ליידי והתחילה לדבר איתי. הכל זרם מפה, עם החברות הישנות שמרתי על קשר אבל לא הייתי תלויה בהם בכלל. אל תאבדי את האופטימיות היפה, כי היא באמת יפה מידי מכדי לאבד.
את רואה מישהי שגם לבד? דברי איתה, אני בטוחה שהיא לא תיקח את זה כמובן מאליו.
בכל אופן, יהיה טוב (: וכמובן, אני אשמח לדבר איתך, אז כשתרצי אני פה.
באותו הנושא: