9 תשובות
ממש לא... היא כבר יודעת את הרגשות שלי אבל גם לפני זה לא פחדתי... אין סיבה
שואל השאלה:
נו, דווקא בגלל שהוא יודע מה אני מרגישה..
אנונימית
אני ממש מבינה את מה שכתבת, זה מרגיש לי כאילו אני בעצמי כתבתי את השאלה. כן, לגמרי מלחיץ. תמיד אני מרגישה את החרדה הזו.
אנונימית
אני לא מפחד כי אנחנו חברים טובים והיא יודעת הכל וזהו, זה אף פעם לא הלחיץ אותי אבל בכללי אני לא ממש בן אדם לחוץ...
שואל השאלה:
איך את מתמודדת עם זה?
אני אישית לא מצליחה לרסן את ההתרגשות, את הלחץ, ואני מרגישה שזה משתלט.. ורק בא לי לברוח מהמקום.
מצד שני כן בא לי להיות קרובה אליו.
מה. נסגר. איתי.
אנונימית
לא כי הוא חתול
אני מפחדת להכאיב לו וזה מונע ממני לחבק אותו חזר מדי
זה כן
וואו, שוב, זה כ"כ כמוני... מצד אחד זה מאוד מפריע לי וגורם לי להרגיש אי נוחות ואז פשוט אין לי חשק לדבר איתו, אבל מהצד השני אני אוהבת אותו ורוצה לדבר איתו.
זה הכי לגיטימי בעולם ואני ממש יכולה להבין אותך.

במקרה שלי לפעמים אני לא מצליחה לרסן את זה, ואז השיחות הן פשוט מביכות, אני לא מצליחה לחשוב על כלום, מתחילה להסמיק ולצחקק ולומר דברים אדיוטיים.
מצד שני, אני יודעת שהוא כן רוצה אותי ושהוא בטח גם נבוך. אני מכירה את הבן אדם, היינו ממש קרובים (התחלנו להתרחק לפני חצי שנה, וזאת הסיבה שאני פתאום נבוכה ככה לידו- פעם לא הייתי כזאת), ואני יודעת שהוא ימשיך לאהוב אותי גם אם אני אתנהג בצורה הכי אדיוטית בעולם (ותאמיני לי שכבר היו מקרים... חחח).
זה שאני יודעת שהוא אוהב אותי ושגם הוא נהיה מובך, ובאופן כללי, עצם העובדה שאנחנו קרובים, ממש עוזרים לי להיות יותר פתוחה ולהתנהג יותר בטבעיות.

עוד דבר שממש עוזר לי זה שאני משתדלת ליצור קשר עין בשיחות ובעצם לעשות כל מיני דברים קטנים כאלו שהופכים את הסיטואציה ביננו ליותר אישית, קרובה.. קשה לי להסביר, אבל זה מישהו שאני אוהבת, כיף לי להיות איתו ואני בסה"כ מרגישה בטוחה בקשר איתו, אז ברגע שאני שוברת את הדיסטאנס הזה בעזרת מחשבות שגם הוא מרגיש ככה ושגם הוא מובך, וגם בעזרת צחוקים, חיוכים וקשר עין, נהיה לי הרבה יותר קל לזרום ולהיפתח ולא להיות כ"כ מובכת.
אנונימית
יואוו את מדהימה תודה לך:)
חחח בכיף:)
אנונימית