אם אני מחפשת סוג של נקודת קיצון, אז יש את הטבלה הזאת שאני מציבה בה מספרים, להציב

תשובה אחת

בנגזרת

רורי גילמור

באותו הנושא:

בחקירת פונקציה, אחרי שמצאתי שתי נקודות קיצון ואני רוצה לבדוק אם הם מינימום/מקסימון, אני צריכה להציב בפונקציה או בנגזרת?

כדי למצוא שיפוע צריך להציב איקס בנגזרת. אבל מה עם שיפוע של נקודת קיצון?

אם נקודה שחשודה לנקודת קיצון היא לא נקודת קיצון, אז מה היא?

כשמציבים את הx כדי לקבוע אם הנקודת קיצון היא מינימום/מקסימום, מציבים בנגזרת או בפונקציה עצמה?

בפונקציות שורש אחרי שאני מוצאת ת. ה ואומרים לי למצוא נקודות קיצון אני מציבה את מה שיצא לי בתחום הגדרה בתור נקודות קיצון?

אם אני מחפשת תחומי עליה וירידה של פונקציה, מה אני צריכה להציב בטבלה איזה ערכי איקסים? אסימפטוטות אנכיות ונקודות קיצון?

אם נתון לי ערך של y של נקודת קיצון פנימית כדי לגלות את הx אני צריכה להציב את הy בפונקציה המקורית?

אם לנגזרת יש נקודת קיצון מה יש לפונקציה באותה נקודה?

מתמטיקה: כשאני רוצה למצוא נקודות קיצון (ויש לי כבר נקודות חשודות), אז אני מציב את הערכים בנגזרת של הפונקציה או בפונקציה עצמה?

נקודות קיצון מוצאים על ידי: גזירת הפונקציה, להשוות את הנגזרת ל0, מציאת הx (קיצון) ואז לעשות גזירה שנייה ולהציב את הx?

כדי למצוא נקודות קיצון, ועושים נגזרת שנייה, אם הנגזרת יוצאת במינוס זאת אומרת שזאת נקודת מינימום או מקסימום?