15 תשובות
אני בהחלט מבינה אותך, את יכולה לשנות לפסיכולוג או אדם מקצועי אחר בתחום לדבר איתו, תנסי קצת להתקרב ילדים שאת רוצה להתחבר אליהם ואני בטוחה שהם ירצו להיות חברים שלך דבר חשוב נוסף אל תהיי דיכאון לחיים יש צד חיובי ותחשבי תמיד חיובי
לגבי משפחה שלך תנסו לעשות דברים משפחתיים ביחד לגבי הלימודים תעשי את מיטב יכולתך את לא חייבת להיות ילדה של 100 את יכולה ללמוד ולחרוש תמיד תאמיני בעצמך מקווה שחזרתי :)
שואל השאלה:
אבל אני לא יכול לפנות לבד לפסיכולוג
אם יש לך אחד כזה ואת יכולה לשלוח קישור תודה רבה
ודבר אחרון אני בן
תודה על העזרה והיתייחסות
אנונימי
שואל השאלה:
ולגבי משפחה אני גומר לימודים בשש אין לי זמן וגם להם אין זמן לדברים משפחתיים
אנונימי
שואל השאלה:
אני דתי שישי ושבת אנחנו בלחץ אטומי אין זמן לכלום
אנונימי
קשה לי לשמוע את זה, אני אשמח לעזור לך, בבקשה תשלח לי הודעה לפרטי ונדבר קצת.. תן לי לעזור לך, אני רוצה להראות לך משהו שתבין..
אני נשארתי בבית שלוש ימים וכשחזרתי לבית ספר מסתבר שאף אחד מהילדים לא שם לב שלא הייתי בכיתה..
שואל השאלה:
כן דברים כמו התגובה האחרונה קורים לי
אנונימי
אתה צריך לחשוב עם עצמך
זה שיש ריבים עם המשפחה זה בסדר וזה בסך הכל תקופה רעה וזה קורא כמעט לכולם
תכלס למי אין תקופות שכלום לא הולך?
מה אתה צריך אותם? אנשים זה עם חרא.
גם לי יש מצבים שאף אחד לא מאמין בי לא משנה מה אני יעשה ופשוט תוכיח לכולם שאתה הכי טוב ושהם טועים.
הם מפסידים שהם לא מדברים איתך לא ההפך:)
קודם כל כרגע אני חושב שהדבר הכי נכון לעשות זה לדבר עם אחים/ אחיות אם יש לך קשר טוב עם אחד ההורים תדבר איתם ותסביר להם איך אתה מרגיש.. אולי חבר טוב או מישהו שאתה קרוב אליו..
עזרתי להרבה נערים ואני עדיין עוזר, שלח לי הודעה כי אתה מאנונימי ואני לא יכול לעזור מפה..
שואל השאלה:
הלוואי שזה היה סתם ריב עם ההורים זה לא זה בעיות כלכליות מוות במשפחה עצבים כל הזמן לא נחים בכלל
אנונימי
אפשר לשאול למה אתה לא שולח לי הודעה, אתה לא יודע כמה אני יכול לעזור לך..
אני לא אגיד שאני מבינה אותך לגמרי כי לכל אחד יש את הבעיות שלי... אבל אני כן יכולה לדמיין איך זה... אתה מוזמן לשלוח לי הודעה ונוכל לדבר אם תרצה.. אבל קח עצה ממני... אל תלך לפסיכולוגים... הם צבועים ומגעילים...
יש במילים שלך קצת אגו..
כאילו אתה לא מדבר עם אנשים אבל אתה רוצה שהם ידברו איתך..
זה לא משהו רע, אני מבינה אתזה.
גם לי לפעמים לא בא להיות זאת שבאה לדבר ראשונה אבל ככה זה..
אתה לא יכול לצפות שכשלא תדבר עם אף אחד, ירוצו לדבר איתך.
תנסה להיות פעיל יותר חברתית.
יש לי חבר מאוד טוב ואני רבה איתו מלא
הוא פשוט "לא בא לי בטוב"
ואני מאוד מאוד מעריכה אותו
וכשאני רואה שאני מתחילה להתעצבן אני מתאפסת ואומרת לעצמי שאת סתם רבה ופוגעת בו
בקשר למשפחה זה יעבור, באמת יעבור בקרוב
אני לא דתיה אבל אבא שלי כן, ועברתי כאן על כמה תגובות, והבנתי שבשבת אין לך יותר מידי זמן
תנסה לבלות עם המשפחה שלך שעה בשבוע, או שתעשו איזה משהו ביחד פעם בחודש.
בהצלחה!
אז אתה צריך למצוא זמן ולדבר אתם, להתבטא וגם תנסה לעזור לעצמך.