אתמול אמא של ילדה מהכיתה שלי מתה והיום מול הכיתה אז כזה היועצת והמורה שלי אמרו לנו מה קרה (המשך)

את צודקת

את צודקת היא לא כיבדה אבל אל תבזבזי על זה זמן זה לא שווה את זה

את לגמרי צודקת.
אבל אי אפשר לחנך/לשפוט ילדים לפני שמבינים אותם. אולי יש לה דברים בבית שאנחנו לא יודעים עליהם? אולי היא לא קיבלה "אהבה וחום" בילדות וקשה להראות רגש.
בלי קשר, זה באמת לא יפה לדעתי..

זה קרה לי בשכבה, ואפילו פעמיים.
פעם אחת אבא של ילד בשכבה נפטר ואז היועצת דיברה על זה בדיוק כמו אצלך ומלא ילדים בכיתה בכו, אני אישית לא בכיתי אבל כן הבנתי אותם, זה תמיד גורם לך להסתכל על עצמך ולשים את עצמך במצב של הילד שההורה שלו נפטר, ולכן זה גורם להזדהות, עצב ובכי.
אני אישית גדלתי ללא אבא אז זה לא השפיע יותר מדיי אבל הצלחתי להבין אותו.
פעם שנייה הייתה אצלי יותר קשה, ילדה מהשכבה נפטרה, ואני זוכרת שהיועצת דיברה על זה ומישהי התכתבה בפלאפון תוך כדי וצחקה, ואז זה היה ממש לא מכבד.

נכון שזה לא יפה אבל אין לך זכות לשפוט אחרים אולי זה לא ריגש אותה כמו שזה ריגש אותך