מה הדבר שאתם הכי מתחרטים עליו? השאלה נועדה לפריקה למי שצריך...

היו כמה שנים שלא הייתי "אני"
רציתי שאנשים יותר יאהבו אותי ושיחקתי "דמות" שממש לא אהבתי
לפני שנה הבנתי שכשאני אהיה אני האמיתי אני אמצא את האנשים האמיתיים שמתאימים לי וארגיש שלמה
התחלתי לשים זין, להיות מי שאני באמת, בלי מסכות ובלי צביעות
והכרתי אנשים מדהימים
וטפו טפו טפו הכל טוב עכשיו (:

ששלחתי תמונות עירום למישהו בקיק.

נקשרתי לבן אדם שידעתי שבעוד כמה חודשים אני לא אראה יותר

שהייתי תמימה מדי והלכתי לחבר של אחי בגיל 13.5 (הוא היה בן 16) והוא שכנע אותי
לשכב איתו עד היום.. אני לא מצליחה להגיד לו "לא" הוא פשוט מנצל אותי ומנסה להיראות נחמד והכל אבל בתוך תוכו הוא פשוט מניאק.. אני לא תמימה כבר, אני מודעת למעשים שלו אני פשוט מטומטמת שאני הולכת אחריו כמו איזה מטומטמת וכל הודעה שהוא שולח אני "עומדת לדום"
אוף... אני כל כך מתחרטת עליו איך התלהבתי ממנו בהתחלה כמעט שלחתי לו תמונות, הוא פשוט מנצל את הגוף שלי
( ככה זה כבר נמשך שנה שלמה): לצערי)
אף אחד לא יכול להאשים אותי אני פשוט עושה את זה תחת לחץ ואובסיסיה כלפיו..

לתחרט על משהו לא יתן לי כלום ויחזיר לי משהו
אני פשוט המשיך בהווה..

שואל השאלה:
לא... זו פעם ראשונה שאני שואלת את השאלה הזו וחוץ מזה לי אין מה לפרוק רציתי לשמוע אתכם ולחזק...

נתתי לשנה הכי טובה בחיים שלי (עד כה) לעבוד מהר מדי.. חחרראא

שאני נותנת לעבר שלי להשתלט עלי

ששתיתי עכשיו יין
אני לא מרגישה טוב..

שלחתי תמונה בחזייה לבנים

לא מתחרטת על כלום.
אנחנו עושים הרבה טעויות שגורמות לחרטה.. אבל הטעויות האלה בונות אותנו להיות מי שאנחנו.

שנתתי לעצמי לאבד את החברות אמת שלי והתחברתי לבנות שהרסו לי תחיים ועכשיו נשארתי לבד...

אני לא מתחרטת על שום דבר אני שלמה עם כל מה שאני עושה ודרך אגב אולי יש כמה דברים שהיו יכולים או שהייתי רוצה שיקרו אחרת (אוי גיל ההתבגרות)

מסכימה לגמרי עם התשובה השנייה... חוץ מזה שהתאהבתי בה ונפגעתי בטירוף גם חידשתי את הקשר לפני כמה ימים וזאת הייתה טעות...

הרבה היו כמה החלטות בעבר שהייתי עושה אותן אחרת למען האמת הלוואי שהייתי מתקנת את כל ה3 שנים האחרונות..: (

שהתגייסתי לצה"ל

שהסכמתי להיוולד
איזה טמבלית הייתי

שהתחלתי להביא ביד בגיל 13
הייתי טיפש פעם מה אני יעשה
(מנסה להיגמל..)

על זה שנרשמתי לבית ספר אורט גבעתיים, אני שונא את הבית ספר הזה ואני כל יום בא לשם עצבני ואמא שלי לא מוכנה שאני אעבור לאחד אחר, אבל אם מתחילה הייתי בוחר באחד אחר אז לא הייתה לה בעיה, אבל בגלל שכבר התחלתי היא רוצה שאני אסיים

שנתתי לו לגעת בי, שלא אמרתי לא מתי שהייתי צריכה, שהייתי מטומטמת וחשבתי שהכל ילך טוב. הכי מתחרת שהכרתי אותו. כל יום זה יותר קשה לראות אותו.

שהתחזתי למישהי שזאת לא אני כי לא אהבתי את עצמי

שנרשמתי לבית הספר המסריח שלי

שהייתי חברה של שתי ילדות שבעצם לא רצו להיות חברות שלי בכלל וסתם שיחקו אותה ועזבו אותי לבד... ומזל כי עכשיו מצאתי לי חברות יותר טובות

שהייתי ביישנית ממש וזה פגע במצב החברתי שלי

שאמרתי למישהו שאני אוהבת אותו למרות שידעתי מה יקרה אחר כך, ושאיבדתי את הבתולין בגיל צעיר ממש

שהיה לי ידיד שניסה להזרים אותי והוא חרא בנאדם ואני המשכתי להיפגש איתו אפילו שידעתי בדיוק מה הוא רוצה, וכל פעם שהוא רואה אותי הוא דופק לי מבט (כי לא רציתי אותו) -_-

שנולדתי:)

שנתתי לחברה שלי להיות לבד וסחפתי את חברות שלי אחריי במחשבה שאין עוד מה לעשות
עכשיו כשאני רואה אותה יש לי הרגשה רעה בגוף.
היא כל הזמן לבד. כבר כמעט שנה. לפעמים מגיעה לבית ספר לעיתים קרובות לא.

שגזרתי והרסתי פוסטרים, ספרים, אלבומים בתור ילד גזרתי והעלמתי, לא חשבתי שנים קדימה שאני אחפש את הדברים האלה אח"כ