שאלה קצת שחודרת לפרטיות...

שואל השאלה:
אל תגידי שאת אף פעם לא בכת כי לא אמין לך, אין בן אדם שאף פעם לא בכה

למה הכוונה איך?
אני משתדלת לבכות כשאני נמצאת לבד ולא ליד אחרים..

כשאני נעלבת/נפגעת ממישהו הדמעות עומדות לצאת תוך שניה אבל אני מחזיקה בכל הכוח כי אני לא ממש אוהבת לשתף אנשים בכך שאני נעלבת/פגועה מהם. כשאני מוצאת את עצמי לבד בלי מי שפגע בי אני מוציאה הכל.

אמ... כשאני עצובה/בוכה אני לרוב מדברת על זה עם מישהו בטלפון (לרוב מישהו שהכרתי באינטרנט שמעולם לא נפגשתי איתו כי אז פשוט מרגיש לי נוח לספר הכל- כמו כאן לכן כל כך נוח לי כאן).

אני לא חושבת שיצא לי לבכות כי העליבו אותי פעם אני בכיתי רק מתי שההורים שלי התגרשו כי זה סבב המון בלאגן ולא הייתי מספרת לאך אחד מה אני מרגישה למרות שיש לי דעה להכל וההורים שלי חשבו דאני משתפת כי אחותי תמיד הייתה שותקת ואני הייתי אומרת בדרכ מה אני חושבת אבל דברים יותר אישיים אני לא מספרת לאף אחד כי אני לא סומכת על אף אחד וזה ממש גרוע כי זה גם גורם להדחיק את כל העצב ולשמור בבטן ואף אחד מהחברים לי לא ראה אותי בוכה או מדהו אני לא נוטה לספר מה אני מרגישה או אם אני עצובה ולמה זה הקטע

אני פשוט מסתגרת בחדר ושומעת שירים וזה די מעביר את זה.

כשאני עצובה אני משתדלת לא לבכות
בכיתי בכיתה/בית ספר/שירותים של בית ספר המון פעמים
ממה?
מזה שעשו מסיבת בריכה ענקית ולא הזמינו אותי למסיבה כי אני "שמנה מדי" ואף אחד לא התייחס אליי
פתחתי בטעות למלכת הכיתה את המבחן והיא קיללה אותי על העדות שלי, צבע עור שלי, הגוף שלי ועוד קללות מול כל הכיתה
כמה חודשים אחרי זה הרעבתי את זה עצמי.
הקטע הוא שלא הייתי שמנה הייתי ממוצעת לגילי הפכו את זה לשמנה.

אני אישית כל הזמן הייתי מדחיק ולא ממש בכיתי בחמש שנים האחרונות (אף פעם) עד שבתקןפה האחרןנה הרגשתי קצת רע ובכיתי כמה פעמים לבד, במיטה שאף אחד לא היה בבית, וזה עזר לי גם קצת לחשוב, לפעמים זה הדבר הטוב ביותר לעשות..

אם את צריכה עזרה אפילו סתם לדבר את מוזמנת לשלוח הודעה:)

אני הרוב לא טיפוס שבוכה, ואם אני בוכה אני מנסה שזה יהיה לבד, לא במקום ציבורי, (בצפר, ליד אנשים, וכו) זה נורא תלוי איך אני מתמודדת כי זה תלוי עד איזה רמה אני נעלבת. אני מתעצבנת ומקללת ובוכה ומנסה מצד שני להירגע ולשמוע מוסיקה ולנשום עמוק ולפשוט להתפרק ולתת לזה לעבור ואחרי זה לדבר עם חברה ו"להתפרק" שאני מדברת איתה, אני צריכה תמיכה מאנשים שאני אוהבת לפעמים שאני בוכה/עצובה, ולפעמים אני מעדיפה להעביר את התסכול הזה לבד ופשוט להתפרק לבד

אני סוג של שומרת את הבכי בפנים, עד שאני לא יכולה יותר והכל מתפרץ, מה שקורה בבית בדרך כלל