תשובה אחת
2. הלחם הוא בעקרון פחמימות שמתפרקים לחד סוכר, גלוזות הוא האבן בניין של התא שממנו בונים את החומרים האורגנים (פחמימות-חד סוכר) הגלוזוק הוא חלק מהנשימה התאית - פירוק גלוקוז משחרר אנרגיה
וכפי שידוע לנו השרירים צורכים אנרגיה, לכן האנרגיה שהתחררה מפירוק גלוקוז ליצירת adp עברה לשריר.
3. נשימה תאית אווירנית היא נשימה תאית שמתקיימת כמו כן בגליקוליזה עם חמצן, ומופק ממנה פחדן דו חמצי, לעומת תסיסה שמופקת חומצת חלב או אנתול.
באווירני מופק יותר אנרגייה מאשר באלאווירני.
4. בנשימה ארובית מופק יותר atp כל האנרגיה העצורה משתחררת כיחידות רבות של atp המשמשות כמטבע אנרגיה לתאים. לעומת תסיסה שכמות נכבדה מן האנרגיה משתחררת כאנרגית חום, אנרגיה שכלל אין בה שימוש כמקור אנרגיה בתא.
וכפי שידוע לנו השרירים צורכים אנרגיה, לכן האנרגיה שהתחררה מפירוק גלוקוז ליצירת adp עברה לשריר.
3. נשימה תאית אווירנית היא נשימה תאית שמתקיימת כמו כן בגליקוליזה עם חמצן, ומופק ממנה פחדן דו חמצי, לעומת תסיסה שמופקת חומצת חלב או אנתול.
באווירני מופק יותר אנרגייה מאשר באלאווירני.
4. בנשימה ארובית מופק יותר atp כל האנרגיה העצורה משתחררת כיחידות רבות של atp המשמשות כמטבע אנרגיה לתאים. לעומת תסיסה שכמות נכבדה מן האנרגיה משתחררת כאנרגית חום, אנרגיה שכלל אין בה שימוש כמקור אנרגיה בתא.