כנסו לשאלה זה ממש דחוף אוף

לא נורא עדיין תוכלי לבקר אותו.

תעברי לגור איתו?

את עדיין יוכלה לשמור איתו על קשר ולבקר אותו מידי פעם

שואל השאלה:
זה די בלתי אפשרי שאני אבקר אותו באופן עקבי. אני בכיתה יא, יש לי בגרויות, זה ארבע וחצי שעות נסיעה, צריך המון רכבות ואוטובוסים, ואם זה בסופש אני צריכה גם לנסוע במכונית פרטית ולרוב הוא רק בסופשים בבית כי הוא עושה חמשושים (הוא חוזר רק בסופשים)
אני לא יכולה לעבור לגור איתו, אמרתי, אני בכיתה יא אני תיכוניסטית יש לי מלא בגרויות ואני גרה עם המשפחה שלי..

למה את לא יכולה לעבור לגור איתו אם אמרת שמערכת היחסים שלך עם המשפחה שלו ממש טובה ושאתם אוהבים אחד את השני? את יכולה להמשיך בבית הספר שאת בו עכשיו אם תגורי אצלם לא?

אוי:(
רגע אבל אתם כבר בגיל שאתם יכולים לעזוב את הבית. אני לא חושבת שיש לכם מה להפסיד, למה שלא תלכו על זה? אתם נשמעים כמו זוג מדהים. אני חושבת שמרחק כזה עלול להרחיק ביניכם גם מבחינה נפשית, לא רק פיזית.
אם אתם לא יכולים לעבור לגור ביחד, אולי שאחד מכם יעבור לגור בבית של המשפחה השנייה? או שתנסו לשכנע את ההורים שלו לא לעבור.
אופציה קצת פחות ריאלית, אם כל זה לא עובד תנסי לשכנע את ההורים שלך שתעברו גם אתם לבאר שבע. או שאחד מכם ישכור דירה קרוב לבית של השני ותעזרו אחד לשניה בהוצאות.

שואל השאלה:
אני לא יכולה להשאר בבית ספר שאני נמצאת בו עכשיו ולגור אצלו. זה מרחק של ארבע וחצי שעות נסיעה. והמשפחה שלי לא תתן לי לעבור לגור בקצה השני של המדינה, אני עוד לא בת 18 אפילו...
וגם לא יהיה לי מה לעשות אצלו, אני אעבור דירה לקצה השני של הארץ, אעזוב את המשפחה שלי, את החברים, את הבצפר, בשביל יומיים איתו? יומיים איתו זה הכל בשבילי אבל זה גם מוגזם...

אז אם הוא סיים לימודים והכל, הוא יכול לעבור לגור לידך/ איתך?

אני יודעת שאני לא כזה עוזרת אבל זה לא 4 וחצי שעות נסיעה וזה רכבת אחת לחיפהxd נסעתי בכמה פעמים וזה איזה שעתיים וחצי שלוש