יש לי תחושת מרחק מאנשים עם קשיים כלכליים..

טוב, אף-אחד לא מכריח אותך להתחתן עם מישהו עם בעיות כלכליות... אבל לדעתי זה ממש מגעיל לדחות חברים בגלל זה. מה זה מעניין אם יש לו כסף או לא? לפי זה בני-אדם נמדדים? זה לא משהו שבשליטתו, זה כמו שלא אהיה חבר של כושים כי הם לא בצבע העור שלי. מטופש.

לגבי החתן אני מבינה, אבל אני לא שופטת.
כי איך אני יגדל את הילדים שלי? מהכסף שאין לנו?
לגבי החברה הכי טובה זה באמת לא אמור לעניין אותך..
חברות לא נמדדת בכסף.

לגבי החתן זכותך. את לא רוצה שהילדים שלך יהיו רעבים ומסכנים ויגיעו למקומות לא טובים בחיים. אבל לגבי חברה אני אגיד לך את האמת טיפה הזדעזעתי. חברות זה משהו הרבה מעל כסף. חברות זה תמיכה אהבה וחום, דברים שאי אפשר לקנות בכסף. איי שמי אבל שאת מנסה להזכיר לעצמך שאת טועה. אני שמח שאת יודעת מה הטעויות שלך ושאת רוצה לתקן אותן.

אני חושב שרוב האנשים הם עם קשיים כלכליים, המיעוט הוא העשיר.
השאלה מה מאפיין בשבילך קושי כלכלי, סליחה שאני אומר את זה ככה אבל זה קצת שיטחי לקטלג אנשים לפי עשיר ועני, זה לא אשמתי שנולדתי למשפחה פחות מבוססת, נכון? אני עובד וקורע את עצמי כדי שאקנה לעצמי מותרות, אני לא רואה סיבה שמישהי לא תרצה להתחתן איתי בגלל זה.
אולי פשוט נולדת עם כפית של זהב בפה, אולי לא הבנת מה זה לקום בבוקר כשלאמא אין כסף כדי לקנות לחם לאחיות שלך לבית ספר.
אני לא מאשים אותך, המון אנשים לא מעריכים את זה, אבל חבל שזה גורם לך לסלידה.
תעשי מה שתרצי, אבל אם כסף זה הבסיס לחברות שלך, אז מציע לך לשקול שוב אם זו באמת חברות.
לא חושב שאדם שבא מבית עני לא יתן את כל כולו כדי להשיג כסף לילדים שלו, אף אדם לא רוצה להיות עם קושי כלכלי.

שואל השאלה:
שתי התגובות הראשונות.
לא ביקשתי שתשפטו אותי ותגידו מה דעתכם. שאלתי איך אפשר להפסיק עם זה. ואני לא חושבת שככ עניתם לי

אין דרכים להפסיק עם דפוס חשיבה מסוים, חוץ מפשוט להפסיק עם דפוס חשיבה מסוים.

אם אובייקטיבית את יודעת שזו מחשבה לא נכונה, מה צריך להוסיף עוד? טיפולים רגשיים? העניין הזה תלוי בך.

את פשוו צריכה להבין, שחברות לא נמדדת בכסף.
בכמה יש לך או כמה אין לך.
את באמת רוצה חברות שימדדו שאם אין לך ככה וככה אז לא יהיו חברות שלך?
איך להפסיק את זה..
תנסי להיות חברה של '' עניה ''
תראי כמה שזה כיף, שזה אותו הדבר, שאין קשר לגודל הבית או מאיזה חברה הבגדים או הנעליים :)