בבקשה תעזרו לי, אין לי עם מי לדבר

הייתי במקום הזה של הפרעות אכילה ואני עדיין בו, אני מבינה כמה זה קשה. תזכרי אבל שיש דרכים בריאות יותר להתמודד עם איך שאת נראית.
תהיי כמה שיותר עם אנשים שאת אוהבת ועושים לך טוב, תפעלי למען דברים שאת יודעת שיגרמו לך לחייך
תעשי דברים בשביל עצמך ולא בשביל אחרים. מגיע לך את הכי טוב שיש
מי שמתייחס אלייך לא כמו שמגיע לך, לא צריך להיות סביבך. ואם זה מצב כמו אחותך, להתעלם כמה שאת יכולה. אל תתני לה את התשומת לב הזאת
אם את צריכה לדבר לגבי ההפרעות אכילה עוד, או בכללי לשפוך גם את הלב, את תמיד מוזמנת לדבר

לרצות לשנות אותם, את צריכה ללמוד לאהוב את עצמך ואת הגוף שלך, הכול מתחיל משם, גם לפנות לעזרה מקצועית שתעזור לך להבריא מזה, רופא או מישהו שיכול לעזור לך, תנסי לברר למה היא עושה את זה או שתעברי דירה דרך הכסף שקבלת בצבא, אם אפשר, נסי לצאת לבלות קצת, תשני את זה, תהיי חזקה ואל תישברי. תחיי!

לצערי כל הסבל הזה נובע מחוסר תעשייה תעסוקת פיזית.
למען המשפחה שלך ובעיקר למענך, רצוי מאוד שתתחילי לצאת מהבית ותלכי
למקומות ציבורים, העקיר לא ליפול למראה שחורה, זה דווקא היה דיי צפוי שזה יקרה לך.
תטפחי תעצמך מבחינת מראה חיצוני ותצאי להליכות עם מישהו
לי זה מאוד יעיל במצוקות נפשיות מסוג זה.
מצטער מעומק ליבי שהגעת לידי כך, אך מוכרחים לקחת תעצמנו בידיים ולא
לשכוח שכל זה רק מצב זמני, על תאבדי את משמעות חייך.
בהצלחה רבה בחיים!:)

אלה ממש לא יהיו החיים שלך, את ממש צעירה והכל יכול להשתנות. את צריכה לשבת ולחשוב מה את רוצה שיקרה ואיך את רוצה שהחיים שלך יראו ומי את רוצה להיות והכל. תנצלי את הזמן הזה בשביל להכיר את עצמך ולחשוב על הכל, ללבד הזה יש יתרונות. זה שלב קשה בחיים אבל אפשר לעבור את זה. זה נורמאלי שאת מרגישה ככה וזה אפילו טוב כי ברגעים כאלה הכל מתבהר ואז משם החיים משתפרים. ברגע שתאהבי את עצמך מכל הבחינות לא יעניין אותך איך שאחותך מתנהגת אלייך ותוכלי להנות מהחיים. בקשר להפרעות אכילה אני לא מבינה בזה אבל גם בזה אפשר לטפל, אבל תעשי משהו בקשר לזה לפני שזה יגיע למצבים קשים. היו לי תקופות נוראיות בחיים שחשבתי שלא יגמרו ובאמת תקופות שלא יצאתי מהבית חודשים והאמת שגם סוג של הפרעות אכילה אבל מסיבות אחרות, לא רציתי להרזות פשוט רציתי להקיא כל הזמן אבל החלטתי שאני כנה עם עצמי ומודה בכל הבעיות שלי ומנסה לחשוב איך לפתור אותן ולאט לאט יצאתי מהמצב הזה ועכשיו אנשים אפילו אומרים לי שרואים איך המצב שלי השתנה, ואין לי יותר את הבעיות האלה אז זאת הוכחה שזה אפשרי..
בקיצור אני לא יודעת עליך כלום אז אני לא יודעת מה את צריכה לעשות, אבל אל תאבדי תקווה ואל תיהי אדישה למצב שלך, תחשבי איך לשפר אותו, תאהבי את עצמך ותקחי את החיים בקלות את ממש צעירה והכל עוד יכול להתהפך. תחשבי על מישהו במצב כזה בגיל 50 זה באמת קשה, אבל את יכולה לעבור את זה, לכולם יש תקופות חרא אבל זה אף פעם לא נתקע ככה, החיים משתנים כל הזמן לטוב ולרע

שואל השאלה:
הגעתי למצב שבא לי שה' יקח אותי כבר אני לא צוחקת איתכן
תודה לכולן אבל אני לא מצליחה לצאת מהבאסה
אני מתאמנת כל כך הרבה זה לא עוזר לבאסה שיושבת עלי
בא לי לחזןר לבסיס כבר נשבעת לכם

להיות תקועה בבית מרגיש נורא, זה ברור. זה יכול ממש להכניס לדיכאון. ועוד עם אנשים מגעילים בכלל. אבל מה פתאום שאלוהים יקח אותך תאמיני לי יהיו לך עוד כל כך הרבה רגעים מדהימים בחיים. פשוט בכוח תדחפי את עצמך לעבור את התקופה הזאת

אז אולי תתחילי לחיות את החיים שלך ולבלות במקום להיות תקועה בבית? את יכולה לצאת מהבאסה, את רק צריכה לרצות את זה ולעשות את זה, תהיי חזקה