ויתרתי על להיות לוחמת בגלל ההורים שלי.. מרגישה ממש רע: ( אפשר עידוד?

אל תוותרי. את לא חייבת לשאול אותם. את תיהי בת 18+.

תסתכלי על הצד החיובי, תחזרי יותר מהר הביתה, במקום פעם בשבועיים אז פעם בשבוע

אל תוותרי בגללם! שאף אחד לא ישלוט לך על החיים ועל מה את רוצה להיות! תהיי לוחמת כי זה מה שאת רוצה מי הם שיגידו לך מה תהיי בצבא זאת החלטתך בלבד.

שואל השאלה:
זה כבר אבוד לי כבר התגייסתי.. ויתרתי בשבילם כי אני בת יחידה ( יש לי עוד אח אז לא הייתי צריכה חתימה ) אבל אחי לא בריא בנפשו והוא גם לא חי בבית ואם יקרה לי משהו זה יגמור אותם.. רק המחשבה שאני נמצאת במקום מסוכן תהרוג אותם.. עשיתי טעות שויתרתי?

לדעתי עשית טעות.

אחותי אני יודעת שאת יכולה למצות את עצמך בעוד תפקידים חוץ מלוחמה.
ואם עדיין אפשרי בשבילך לכי ללוחמה ואל תוותרי בגלל ההורים שלך.
אני יכולה להגיד לך שאני בדיוק בתהליך הזה כמוך וההורים שלי לא רוצים ולא מעודדים את זה שאני אלך לקרבי והתאכזבו כשהתקבלתי גם במקום לקבל מהם מילה טובה.
אבל זאת הבחירה שלי והשירות שאני רוצה ואני חושבת שגם את לא צריכה לוותר בגלל ההורים שלך אם זה עדיין אפשרי אל תוותרי על לוחמה אם את רוצה.

עשית טעות שוויתרת (לדעתי).

תגישי טופס 55 אל תוותרי!

אם את ממש רוצה תלכי על זה. אני יודעת שאת דואגת להורים שלך וזה מקסים בעיני. ה"האם" הזה שאם יקרה לך משהו הוא בטוח נכון, הוא כן או לא. לא בטוח שיקרה לך משהו אבל חס וחלילה יכול להיות שכן. תחליטי אם את מוכנה לקחת את הסיכון (כנראה שכן אם את שואלת). אם כן, תלכי עם זה בכל הכוח, תהני ותייצגי את משפחתך בכבוד.

לא עשית טעות
תאמיני לי שגם בתפקידים אחרים את תוכלי לתרום לא פחות מאשר להיות לוחמת

לא עשית טעות! כל הכבוד שאת דואגת להורים. לא הכל לוחמה בצהל.. יש עוד מקומות טובים וגם אם את לא במקום שרצית? לא נורא! עשית לעצמך רק טוב.
אל תכניסי לעצמך סכנה מיותרת בחיים
תעבירי את השנתים ותתחילי את החיים