אני מבואסת, תמיד אומרים "חברים, מכרים, ידידים זה נחמד אבל בסופו של דבר מה שנשאר זה המשפחה"ולי בתכלס? יש די חרא משפחה..

אני

מי שנשאר בסוף זה הילדים והגבר שלך

אני. לעומת שאר המשפחה אני הכבשה השחורה, שונה מהם לחלוטין. וזה לא שהם מקבלים אותי כמו שאני.

אני מבינה אותך אני גם לא בוטחת באף אחד 100 אחוז תמיד יהיה מישהו שיאכזב אותי..
מה שאני מאמינה בו זה שבסופו של דבר אני אהיה מאושרת גם אם זה יהיה אם משפחה וגם אם יהיה עם חברים..
יכול ליהיות שנמצא חברים אמיתיים שיהיו חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו..
אולי הקשר עם המשפחה יהיה טוב מאוד אולי גבר ילדים..
פשוט צריכים להאמין ולא לחכות שהכל יפול מהשמיים כי זה לא יקרה..