3 תשובות
אני חושבת שאת פשוט צריכה לנסות להתקרב אליו ואם הוא לא מתקרב בחזרה אז אל
אני חושבת שתלכי על זה ותלחמי! בהצלחה
אנונימית
זה כל אחד מקרה אחר. אני יכולה לספר לך את הנקודת מבט שלי, מהקראשים שהיו לי. בכל אופן, היה לי ילד אחד, שראיתי אותו כל הזמן בבית ספר והוא נהיה הקראש שלי כשהתחלתי להתרגש ממנו ומהחיוכים שלו. ואז יזמתי איתו קשר (חיה על הקצה או מה). בהתחלה היינו ידידים ואוזן קשבת ולאט לאט שלחתי לו רמזים ובסוף הוא הבין ולקח אותי לדבר על זה. הוא אמר לי שזה לא הדדי, ושזה גם לא יכול להיות הדדי. ונעלבתי. ואז החלטתי לנסות לרדוף אחריו. אז עשיתי דברים אובססיבים בתכלית ולא בוגרים בעליל. כמו למשל חיכיתי לו מחוץ לבית והייתי מטרידה. ויצרתי קשר עם המשפחה שלו כאילו אני מינימום בת זוג שלו לחיים. וזה היה נוראי. אני לא אחזור על זה לעולם. הקשר שלנו נזנח ואני כל כך נבוכה כשאני עוברת לידו. וגם היה לי עוד קראש זמן מסויים אחריו, ולא רדפתי אחריו. יזמתי את הקשר איתו. דיברנו בוואצפ, ונפגשנו פה ושם, ואז נהיינו ביחד. אז צריך פשוט ליזום, כי ממילא אין מה להפסיד. וגם להיות זהירים. לא בכוח, אפשר להגיד.