החברה הכי טובה שלי הבריזה לי.

אז כמו שכתוב היא החברה הכי טובה שלי והיא פשוט החצי השני שלי. יש בנינו קצת הבדלים אבל אני הכי עוזרת לה כמה שאפשר. בכל מקרה היא אף פעם לא הייתה בתל אביב, ואני הייתי אולי מיליון פעמים ואני חופרת לה על זה לא מהיום. כבר איזה חודש אולי יותר אני ממש רוצה שנלך ביחד ואני אעשה לנו יום כיף ובסוף קבענו להיום ממוקדם בבוקר. והיא הבריזה לי. מהסיבה שהיא לא רוצה לחזור מאוחר כי יש מחר בית ספר. אני חושבת שזה תירוץ ממש מטומטם היא אמרה לי שהיא שונאת לקום עייפה, כאילו מי לא? וזה 5 שעות לישון. בסדר יש כאלה שזה ברגיל שלהם ואמרתי לה שהיא לא עושה את זה כל השנה זה פעם בשנה ושתעשה את זה בשבילי כי היא יודעת כמה חיכיתי לזה וגם בשבילה! ממש רציתי ללכת. שאלתי אותה אם הבעיה היא שאמא שלה לא מסכימה והיא ענתה שהיא לא מסכימה לעצמה. ואני ממש התאכזבתי, היא רצתה ללכת משם באיזה 4 בצהריים ופשוט לא היינו מספיקות כלום (המרחק לתל אביב לא קטן במיוחד מאיתנו) בכל מקרה הייתי חושבת אפילו שזה שקר, מה אתם חושבים? להגיד לה? לעמוד על העקרונות שלי למרות שכבר פספסנו את ההזדמנות?