תשובה אחת
במקדש הראשון במשך רוב תקופות קיומו, היה "ארון ה'" (ארון קודש שייחסו לו תכונות מיסטיות)-וכן אביזר קודש בסמיכות אליו או מעליו, שנקרא "הכרובים", (בספרי תנ"ך מסוימים משתקפת דעה שרוח הקודש "שכנה" על הכרובים. במקדש השני- לא וגם האמונה התפתחה עד הקמתו והאמינו כבר שהקב"ה נמצא בכל מקום ובעצם אינו צריך "בית".
במקדש השני היו סופרים ששולם להם מאוצר המקדש- בראשון לא.
במקדש השני התכנסה הסנהדרין (הנהגה בעלת סמכות לחוקק דינים ולקבוע הלכות וכן לשפוט) והתכנסו בחצרו חכמי הסנהדרין (ה"תנאים", שקיימו בית מדרש, לצורך פירוש התורה וקביעת ההלכה). הסנהדרין לא הייתה קיימת בתקופת בית ראשון.
בניית המקדש הראשון ושיפוצו מומנו מאוצרות המלכים של ממלכת יהודה (החל בשלמה שעל פי המסורת הקים אותו).
בניית המקדש השני ושיפוצו בדרך כלל מומנו על ידי שליטים זרים ששלטו על יהודה (כולל הורדוס- שהיה בעצם אדומי שהיה נשוי ליהודיה ומונה לתפקידו על ידי הרומאים).
במקדש הראשון היה קיר בין קודש הקודשים (הדביר- שאליו מורשה להיכנס רק הכהן הגדול), לבין שאר חלקיו הפתוחים לציבור. במקדש השני, ההפרדה לדביר הייתה נעשית באמצעות "כפורת" (מעין וילון).