9 תשובות
מזדהה.
זו הדעה שלי בדיוק לגבי בתי הספר, ולגבי החיים בכלל. הפורמט הקבוע של החברה מחנך אותנו להיות שבויי-מוסכמות - ללמוד, להוציא תארים, לשאוף לעבודה טובה, להרוויח סכום נאה של כסף, להקים משפחה מאושרת, ובעצם להיות מכונת בשר מהלכת שיודעת לדבר ולהרגיש.
לענייננו - אני מניחה שהמסגרת של ביה"ס פשוט לא מתאימה לך, לאו דווקא העניין עם המבחנים והציונים.
במקרה כזה - ממליצה בחום על פרויקט היל"ה. זה מסלול לימודים מיוחד, בדיוק בשביל אנשים כמוך, שלא מסוגלים לסבול את המסגרת השגרתית.
עם כמה שאני מתנגדת למוסכמות ולהליכים הקבועים של החברה, כדאי לך בכל זאת לשקול פעמיים את נושא הלימודים והבגרויות. נכון, זה לא בהכרח מה שיקדם אותך בחיים, אבל כשתגדלי - תשמחי שהוצבו בפנייך כל האפשרויות.
הממשלה מקשה עלינו מאוד, ובעצם מפעילה גלגל שלם של התנהלות מסוימת, לפיה אדם נורמטיבי זקוק ל-12 שנות לימוד לפחות.
מבאס, אבל אין דרך לשנות את זה.
בנוגע לחברה שלך - מקסים בעיניי שאת כ"כ דואגת לה, אך למה את לא דואגת לעצמך?
גם אם תפסיקי להגיע לביה"ס, עדיין תוכלו להישאר חברות. גם אם לא תהיי בקרבתה בזמני בית הספר, עדיין תוכלי לתמוך בה מהצד ולהיות שם בשבילה ברגעי משבר.
נשמע שאת באמת סובלת, ואין כל היגיון שתקריבי את עצמך לטובת הרווחה של החברה שלך.
מאחלת לך למצוא את הכיוון שלך בחיים ולהשתחרר מהשלשלאות שכובלות אותך, להרגשתך.
מקדישה לך שיר לסיום -
זו הדעה שלי בדיוק לגבי בתי הספר, ולגבי החיים בכלל. הפורמט הקבוע של החברה מחנך אותנו להיות שבויי-מוסכמות - ללמוד, להוציא תארים, לשאוף לעבודה טובה, להרוויח סכום נאה של כסף, להקים משפחה מאושרת, ובעצם להיות מכונת בשר מהלכת שיודעת לדבר ולהרגיש.
לענייננו - אני מניחה שהמסגרת של ביה"ס פשוט לא מתאימה לך, לאו דווקא העניין עם המבחנים והציונים.
במקרה כזה - ממליצה בחום על פרויקט היל"ה. זה מסלול לימודים מיוחד, בדיוק בשביל אנשים כמוך, שלא מסוגלים לסבול את המסגרת השגרתית.
עם כמה שאני מתנגדת למוסכמות ולהליכים הקבועים של החברה, כדאי לך בכל זאת לשקול פעמיים את נושא הלימודים והבגרויות. נכון, זה לא בהכרח מה שיקדם אותך בחיים, אבל כשתגדלי - תשמחי שהוצבו בפנייך כל האפשרויות.
הממשלה מקשה עלינו מאוד, ובעצם מפעילה גלגל שלם של התנהלות מסוימת, לפיה אדם נורמטיבי זקוק ל-12 שנות לימוד לפחות.
מבאס, אבל אין דרך לשנות את זה.
בנוגע לחברה שלך - מקסים בעיניי שאת כ"כ דואגת לה, אך למה את לא דואגת לעצמך?
גם אם תפסיקי להגיע לביה"ס, עדיין תוכלו להישאר חברות. גם אם לא תהיי בקרבתה בזמני בית הספר, עדיין תוכלי לתמוך בה מהצד ולהיות שם בשבילה ברגעי משבר.
נשמע שאת באמת סובלת, ואין כל היגיון שתקריבי את עצמך לטובת הרווחה של החברה שלך.
מאחלת לך למצוא את הכיוון שלך בחיים ולהשתחרר מהשלשלאות שכובלות אותך, להרגשתך.
מקדישה לך שיר לסיום -
קישורים מצורפים:
חוק חינוך חובה מה נשאר לך שנתיים אגב אני לא ממליץ לך אבל אם את 18 תוכלי לפרוש מאמין שי"ב תגיעי כבר תאמיני לי שאת תתגעגעי לשיגרה אפילו שכמוך שנאתי פשוט לא הלכתי כמעט אבל רק שתדעי שלא לעשות כלןם זה מחלה יותר גרועה מניסיון ממליץ לך לחשוב פעמיים אני כבר שנתיים בלי שיגרה ורוצה לחזור לצבא נהייתי חולה רק מזה תחשבי על מה שאמרתי לך בהצלחה
יש דברים הרבה יותר גרועים
הגהנום כושל ליד הבית ספר שלי
אני הולכת לבית ספר בתחושה של פחד..
הגהנום כושל ליד הבית ספר שלי
אני הולכת לבית ספר בתחושה של פחד..
אנונימית
תנסי למצוא מסגרת אחרת שתתאים לך.. אולי מורה פרטי בבית גם אני ככה רק שאני כל הזמן בחוץ ואם זה בכיתה מציירת או יושנת
אני לא יכולה להגיד לך אם לנשור או לא כי את צריכה לקחת את ההחלטה הזאת לבד, אבל אני פשוט אבקש ממך לכלול גם את הקשיים שלך בהחלטה הזאת, לפי הכתיבה וההתבטאות שלך את נשמעת לי ילדה מאוד אינטליגנטית, ואני חושבת שאת תצליחי ובגדול גם ללא בגרות, תזכרי שבתשעים ותשע אחוזים מכל מקרה יש יותר מדרך אחת לעבור אותו. בהצלחה :)
בית ספר זה כלום לעומת החיים.
תנסי ליהנות מזה ולקחת את זה בטוב.
זאת תקופה יפה, לי היה קשה ממש אבל אני פתאום אחריי 4 שנים מאז שסיימתי יב אני כל כך מתגעגעת
תנסי ליהנות מזה ולקחת את זה בטוב.
זאת תקופה יפה, לי היה קשה ממש אבל אני פתאום אחריי 4 שנים מאז שסיימתי יב אני כל כך מתגעגעת
בית ספר זה לא כלא, אבל בכל זאת המורים וההנהלה מתנהגים כמו סוהרים לכי תביני..
למה שתוותרי על הבגרות?
נכון, המסגרת קצת לוחצת, אבל זה כי הם מכינים אותנו למה שהעולם הפך אליו.
אם לא תלמדי טוב, האפשרויות שלך בחוץ יהיו מוגבלות בהרבה, ותיאלצי לסבול יותר בעתיד. העבודה תלחץ עליך הרבה יותר מבית הספר.
את מדמיינת איך זה יהיה בלי בית הספר - לשבת כל היום בבית, לשחק, נכון?
אבל מה הבעיה בללמוד?
אם תתעמקי בחומר קצת מעבר ל"זה חובה, את מחוייבת ללמוד", היית מבינה כמה מה שמלמדים אותנו הוא מעניין.
נכון, זה לא כיף כשמכריחים אותך, אבל מכריחים אותנו כי אנחנו ילדים, ולא תמיד אנחנו מבינים מה טוב בשבילנו. ואם לא נהיה במסגרת עם חוקים, לא נדע להתנהג בהמשך, כשנצא לעבוד.
ככה זו החברה שלנו, וצריך להתרגל אליה. פיתחנו אותה במשך אלפי שנים. כסף זו שיטת המסחר הכי טובה שלנו, מוח שווה לכוח, יצירתיות זה מפתח.
נולדת מחוננת. למחוננים יש את הסיכוי הכי גדול למצוא עבודה טובה באחד ממקצועות העתיד. יצירתיות זה הדבר הכי חשוב לעבודות העתיד, שיהיו עוד 20 שנה.
אי אפשר סתם להתמרד. את יכולה לנסות, אבל רוב הסיכויים שזה יגרום לך לבעיות בהמשך. לא תצליחי להתקבל לאוניברסיטה, למצוא עבודה טובה, לקבל משכורת טובה, לגדל משפחה... אלה תנאי ההישרדות שלנו היום. אנחנו תלויים בשאר האנשים בחברה.
ולא תמיד כולם מרוצים, אבל זה פשוט בלתי אפשרי להקשיב לכל כלי נגינה בנפרד מתוך להקה של מיליון נגנים. אפשר לשמוע רק את הכלים הדומיננטיים במיוחד, ורק את התוצאות הסופיות של ערבוב הכלים.
הכלים הדומיננטיים הם האנשים שלמדו, עבדו והשקיעו. שהדעות שלהם חשובות לאנשים.
השאר זה העם, אלה שרק הדעה הכללית שלהם מנצחת. אם כלי אחד קטן יזייף, סביר להניח שרק הנגנים שיושבים לידו ישימו לב.
כבר לא מכניסים אותנו לתבנית יותר. אנחנו בעידן יזמי יותר. מתאימים לכל תלמיד את התכנית שהוא לומד.
בלהקה, המנצח מנחה כל כלי בנפרד איך לנגן. כל אחד מתאמן על הכלי שלו, ולוקח את המוזיקה לאן שהוא רוצה לקחת אותו, לפי עצות המנצח (כלומר האיש שמנצח על הלהקה).
כל איד לוקח את החיים לכיוון אחר. אין שני אנשים שחיים את החיים זהה, בשום מקום. יש אנשים עם דעות דומות, אולי אף זהות, אבל אין מצב שיש מישהו שחי את החיים שלו כמוך.
אז עדיף לזרום על הזרם, ולא להתנגד לו. כדי שלא תטבעי. אם תתקדמי ביחד עם הזרם, תגיעי לנקודה שבה יהיה קל ייתר לעצור אותו, או לשנות את הכיוון שאליו הוא זורם.
אם תמשיכי בלימודים ותרמתי, תתאמצי, יום אחד תוכלי לתרום לחברה ולשנות אותה. אם תנסי.
וכן, ישבתי חצי שעה להקליד את כל זה.
מקווה שתתייחסי לזה ברצינות.
אגב, גם אני מחוננת xd
נכון, המסגרת קצת לוחצת, אבל זה כי הם מכינים אותנו למה שהעולם הפך אליו.
אם לא תלמדי טוב, האפשרויות שלך בחוץ יהיו מוגבלות בהרבה, ותיאלצי לסבול יותר בעתיד. העבודה תלחץ עליך הרבה יותר מבית הספר.
את מדמיינת איך זה יהיה בלי בית הספר - לשבת כל היום בבית, לשחק, נכון?
אבל מה הבעיה בללמוד?
אם תתעמקי בחומר קצת מעבר ל"זה חובה, את מחוייבת ללמוד", היית מבינה כמה מה שמלמדים אותנו הוא מעניין.
נכון, זה לא כיף כשמכריחים אותך, אבל מכריחים אותנו כי אנחנו ילדים, ולא תמיד אנחנו מבינים מה טוב בשבילנו. ואם לא נהיה במסגרת עם חוקים, לא נדע להתנהג בהמשך, כשנצא לעבוד.
ככה זו החברה שלנו, וצריך להתרגל אליה. פיתחנו אותה במשך אלפי שנים. כסף זו שיטת המסחר הכי טובה שלנו, מוח שווה לכוח, יצירתיות זה מפתח.
נולדת מחוננת. למחוננים יש את הסיכוי הכי גדול למצוא עבודה טובה באחד ממקצועות העתיד. יצירתיות זה הדבר הכי חשוב לעבודות העתיד, שיהיו עוד 20 שנה.
אי אפשר סתם להתמרד. את יכולה לנסות, אבל רוב הסיכויים שזה יגרום לך לבעיות בהמשך. לא תצליחי להתקבל לאוניברסיטה, למצוא עבודה טובה, לקבל משכורת טובה, לגדל משפחה... אלה תנאי ההישרדות שלנו היום. אנחנו תלויים בשאר האנשים בחברה.
ולא תמיד כולם מרוצים, אבל זה פשוט בלתי אפשרי להקשיב לכל כלי נגינה בנפרד מתוך להקה של מיליון נגנים. אפשר לשמוע רק את הכלים הדומיננטיים במיוחד, ורק את התוצאות הסופיות של ערבוב הכלים.
הכלים הדומיננטיים הם האנשים שלמדו, עבדו והשקיעו. שהדעות שלהם חשובות לאנשים.
השאר זה העם, אלה שרק הדעה הכללית שלהם מנצחת. אם כלי אחד קטן יזייף, סביר להניח שרק הנגנים שיושבים לידו ישימו לב.
כבר לא מכניסים אותנו לתבנית יותר. אנחנו בעידן יזמי יותר. מתאימים לכל תלמיד את התכנית שהוא לומד.
בלהקה, המנצח מנחה כל כלי בנפרד איך לנגן. כל אחד מתאמן על הכלי שלו, ולוקח את המוזיקה לאן שהוא רוצה לקחת אותו, לפי עצות המנצח (כלומר האיש שמנצח על הלהקה).
כל איד לוקח את החיים לכיוון אחר. אין שני אנשים שחיים את החיים זהה, בשום מקום. יש אנשים עם דעות דומות, אולי אף זהות, אבל אין מצב שיש מישהו שחי את החיים שלו כמוך.
אז עדיף לזרום על הזרם, ולא להתנגד לו. כדי שלא תטבעי. אם תתקדמי ביחד עם הזרם, תגיעי לנקודה שבה יהיה קל ייתר לעצור אותו, או לשנות את הכיוון שאליו הוא זורם.
אם תמשיכי בלימודים ותרמתי, תתאמצי, יום אחד תוכלי לתרום לחברה ולשנות אותה. אם תנסי.
וכן, ישבתי חצי שעה להקליד את כל זה.
מקווה שתתייחסי לזה ברצינות.
אגב, גם אני מחוננת xd
אותו דבר אני מרגישה בית ספר זה חרא של דבר
באותו הנושא: